פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה עשוי להיות מוענק השנה לשניים מבכירי המדענים בישראל - כך עולה מתחזית שפרסמה סוכנות תומסון רויטרס הבריטית.
פרופסור (אמריטוס) חיים סידר ועמיתו הפרופסור (אמריטוס) אהרון רזין, חוקרים מבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, שניהם חתני פרס ישראל, סומנו כמועמדים המובילים לפרס היוקרתי, שהזוכה או הזוכים בו יוכרזו ב-7 באוקטובר - יום שני הבא. זהו פרס נובל הראשון שיוענק השנה.
מחקרם של סידר (70) ורזין (78) זיכה אותם בפרס וולף ב-2008. הוא מתמקד בתרומתם היסודית לחקר הגנטיקה ובניסיון להבין את הסיבה לאופן שבו מחלות נגרמות בגלל שינויים ברצף הדי-אן-איי.
סידר ורזין לצד אדריאן בירד מאוניברסיטת אדינבורו שבסקוטלנד, שחקר במקביל אליהם את יישום התגלית בחולים הלוקים בתסמונת רט - מופיעים בראש רשימה של שלוש קבוצות חוקרים, העשויות כל אחת לחלוק את הפרס, שגובהו עומד השנה על שמונה מיליון קרונות שבדיות (כ-1.25 מיליון דולרים).
ההשתקה המסתורית שגורמת מחלות
בבסיס מחקרם של השניים, שהחל בשנות ה-80', עומד תהליך בשם מתילציה תגובה כימית שבה מצטרף מתיל אל רצף הדי-אן-איי (CH3, אטום פחמן, הקשור לשלושה אטומי מימן). הליך זה מופעל על התאים בגוף אדם, המכילים כולם את אותו המידע הגנטי, אך חלקם מתמיינים, למשל, לתאי עור, אחרים הופכים לתאי ריאה או תאי שריר וכו'.
התהליך מתרחש ברגע חד-פעמי ומתוזמן היטב, כדי לאפשר ביטוי לפרופיל המדויק של החלבון הקובע את תפקידו הסופי של התא; כאשר תהליך זה משתבש ("דיכוי התהליך" או "השתקתו", לפי סידר ורזין), משתבשים גם הגנים שתפקידם למנוע התפתחות מחלות קשות כגון סרטן. כיום קיימות תרופות המנסות להטיל מנגנון בקרה על המנגנון הזה.
פרופ' חיים סידר נולד בארה"ב ב-1943 וקיבל דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק בשנת 1970. הוא החל ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1973 ובהמשך מונה לפרופסור מן המניין במחלקה לביוכימיה של התא וגנטיקת האדם. ב-1999 קיבל את פרס ישראל בביולוגיה. הוא אביו של הבמאי יוסף סידר, שסרטו "הערת שוליים" עסק במערכת היחסיים בין השניים.
פרופ' אהרון רזין נולד בישראל בשנת 1935, וב-1967 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. הוא החל ללמד בה ארבע שנים לאחר מכן, ובהמשך כיהן כראש המחלה לביוכימיה של התא. בשנת 2004 קיבל את פרס ישראל לביולוגיה.
התחזית של סוכנות רויטרס מתבססת על סקירה של הפרסומים המדעיים הבולטים בשנים האחרונות. מאז החלה לספק לפני 11 שנים את התחזית בתחומי המדעים לקראת "עונת הנובל" השנתית, חוקרים מטעם הסוכנות הצליחו לנבא 27 זוכים מתוך 44 בתחומי כלכלה, פיזיולוגיה או רפואה, פיזיקה וכימיה.
הסוכנות אינה מנסה לחזות מי יזכה בפרס נובל לשלום או בפרס נובל לספרות, המוענקים על מפעל חיים ולא על פרסומים מדעיים. לא פעם הזוכים גם הזוכים עצמם בתחומים אלה מופתעים משיחת הטלפון המבשרת להם שזכו בפרס היוקרתי.
לקריאה נוספת על פרס נובל לרפואה
בשנה שעברה: פרס נובל הוענק לפורצי דרך במחקר תאי הגזע
טרגדיה ב-2011: אחד משלושת חתני הפרס מת לפני הטקס
פרס נובל ב-2010 הוענק לפיזיולוג שהמציא את הפריית המבחנה