שיעור הזכאים לבגרות בישראל עלה בשנת הלימודים תשע"ב (2011-2012) ב-2.6% והוא עומד כעת על 62.4% כך עולה מנתוני משרד החינוך שפורסמו היום (רביעי) במהלך מסיבת עיתונאים שנערכה בתל אביב. במסיבת העיתונאים השתתף גם שר החינוך לשעבר גדעון סער, שהכריז על הנתונים הנוגעים לכהונתו, לצד שר החינוך הנוכחי שי פירון. מהנתונים עולה כי שיעור הזכאות מתוך קבוצת הגיל המלאה הכוללת גם את הנושרים הוא 49.8%, עלייה של 1.7%. בשנת תשע"ב עלה מספר הזכאים לתעודת בגרות ב-2,384.
המגזר הלא יהודי (ללא מזרח ירושלים) רשם עלייה של 4.2%, שהם עוד 976 זכאים לבגרות, מקרב קבוצת הגיל המלאה. שיעור הזכאים הכולל לבגרות מקרב קבוצה זו עלה ל-42.4% בתשע"ב לעומת 38.2% בתשע"א. בקרב הלומדים נרשמה עליה של 2.2% תלמידים זכאים (מ- 50.2% ל- 52.4%).
במגזר החרדי חלה ירידה של 0.6% בשיעור הזכאות לבגרות, מ-8.8% בתשע"א ל-8.2% בתשע"ב. בקרב קבוצת הלומדים במגזר ירד השיעור מ-17.4% ל-16.9% השנה. לעומת זאת, אצל העולים החדשים נרשמה עלייה בשיעור של 2.1% בקרב הזכאים לבגרות. בקרב כלל הלומדים במגזר היהודי, חלה עלייה של 2.8% ל-71.2%. במהלך חמש השנים האחרונות חלה עלייה של 3.5% בשיעור הזכאים לבגרות.
עוד באותו נושא:
המאבק על הבגרויות מתחמם: אילו בחינות יבוטלו?
דעה: אפשר גם בלי הבגרויות
הבגרות שתכניס אתכם לאוניברסיטה
השר סער, שהביע שביעות רצון מהנתונים אמר כי מדובר בעלייה מאוד משמעותית ויפה. לדבריו, העלייה כוללת את כל המגזרים והיא מייצגת רצף של ארבע שנים. "לפי הנתונים הרב שנתיים, בקדנציה החולפת שיעור הזכאות עלה ב-5.4% בקבוצת הגיל וב-6% בקרב הלומדים. הנתונים המרשימים ביותר הם הנתונים על העלייה במגזר הלא-יהודי שם התחולל שינוי עמוק בקדנציה החולפת". לדבריו, הנתון המצטבר מדבר על עלייה של למעלה מ-10% בתוך ארבע שנים. "אני רואה בזה חשיבות מאוד גדולה, במיוחד במובן של צמצום פערים בחברה הישראלית", סיכם.
שר החינוך פירון הודה לשר הפנים ההישגים שעלו מהקדנציה שלו. "אני מאחל לעצמי שאצליח להגשים את הייעודים והמטרות שאני מאמין בהם כמו גדעון. זה לא סוד שאנחנו חלוקים בחלק מהדברים, אבל אנחנו תורמים למדינה בכך שנוצר ויכוח על דברים עקרוניים וערכיים שיכולים לייצר שיח בחברה הישראלית", אמר. במהלך מסיבת העיתונאים אמר השר סער כי הוא מתנגד לביטול בחינות הבגרות במקצועות ההומאנים.
הנתונים משנת תשע"ב מהווים היפוך מגמה לעומת השנה הקודמת. בשנת הלימודים תשע"א עמד שיעור הזכאות הארצי לתעודת בגרות בקרב תלמידי כיתה י"ב על 59.8%, דבר שהיווה ירידה של 0.2% בשיעור הזכאות. עם זאת, בקרב כלל שכבת הגיל (כולל תלמידים שפרשו מבית הספר) - השיעור היה 48.1%, עלייה של 1.2%. במגזר היהודי הנתון של תשע"א עמד על 54.5% . במגזר הערבי, ללא ערביי מזרח ירושלים, עמד הנתון על 38.2%.
נושא הבגרויות מעסיק מאוד את אנשי החינוך בחודשים האחרונים, במיוחד מאז החלה הוועדה לצמצום מספר בחינות הבגרות את פעילותה. מורים רבים הביעו חשש מהכוונה לצמצם את מספר הבחינות לשלוש בלבד ולהשאיר בחוץ את הבחינות החיצוניות במקצועות כמו תנ"ך, ספרות, היסטוריה ועוד שיהפכו לבחינות פנימיות או עבודות חקר. "זו תהיה פגיעה קטלנית. נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה לא יקרה", אמר קובי רוזנטל, מורה להיסטוריה ואזרחות מאזור השרון וממובילי המאבק נגד ביטול הבגרויות בהיסטוריה וספרות. "אנחנו חייבים ללמוד את העבר שלנו כדי ללמוד את העתיד. יש לשר רעיונות יפים, אבל במצב שלנו הוא לא יהיה שר חינוך לעשור הקרוב ולא הייתי רוצה שבהיסטוריה וספרות יהיו מבחנים פנימיים בשנים הבאות".
בחודש מאי פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא את דוח בנוגע לתופעת ההעתקה בבחינות הבגרות. מדובר במעקב על יישום המלצות הדוח הקודם בנושא מ-2006, בו מצא המבקר כי בשנים שחלפו, לא הצליח משרד החינוך לצמצם את שיעור הנבחנים שהפרו את כללי טוהר הבחינות; במרבית מועדי הבחינות בשנים 2011-2010 שיעורם אף היה גדול יותר מזה שנמצא בביקורת הקודמת. בביקורת ב-2006 מספר הנבחנים שמחברותיהם נפסלו במועד קיץ תשס"ה (2005) היה 6,714 (כ-2.4% מכלל הנבחנים), ואילו בביקורת הנוכחית נמצא כי מספר זה רק עלה בהדרגה, והגיע בממוצע של השנתיים הללו ל-2.7%, שהם כ-28,467 מחברות שנפסלו.