מחול השדים שהחל אתמול (שלישי) בבוקר, עם פרסום ההחלטה האירופאית לא לכלול בהסכמים עם ישראל את ההתנחלויות, הדחיק לשוליים שאלה חשובה שעד כה לא נשאלה: כיצד ייתכן שבירושלים לא ידעו מראש על ההחלטה הצפויה, ולמדו עליה רק לאחר שכבר הופצה לכלל המדינות החברות באיחוד האירופי לפני כשבועיים.
גורם מדיני בכיר הודה בשיחה עם וואלה! חדשות: "נתפסנו עם המכנסיים למטה". לדברי הגורם, בישראל ידעו כי באיחוד האירופי נידונה יוזמה להפריד בין ישראל להתנחלויות, אך המידע על כך שההחלטה תיכנס לתוקף באמצע יולי, כלומר בעוד מספר ימים, הגיע לירושלים רק לאחר שהנחיה בנושא כבר נשלחה לכלל מדינות האיחוד האירופי. "ידענו שמתקיים דיון בנושא, אבל העובדה שזה עומד להיכנס לתוקף בתוך ימים הפתיעה את כולם", הסביר הגורם.
גם לאחר שלגורמים דיפלומטיים ישראליים נודע על כך שההנחיה כבר הועברה בתחילת החודש למדינות החברות באיחוד, התגובה של ישראל הרשמית לנושא הייתה איטית ומהוססת. לדברי הגורם, "הדרג הבכיר לא הבין את המשמעות של זה ולמעשה כמעט ולא עסק בנושא, ואילו הדרג המקצועי לא צלצל בפעמוני האזהרה, אולי גם בגלל חוסר הבנה".
הגורם הוסיף כי "שרים בממשלה שהיו צריכים להיות מעודכנים מראש לגבי האירוע החמור הזה, למדו על ההנחיה החדשה מכלי התקשורת". ואכן, מבדיקת מערכת וואלה! חדשות עולה כי לפחות ארבעה שרים שמשרדיהם יושפעו מהחלטת האיחוד האירופי נחשפו להחלטה לראשונה מפרסומים בעיתונות. חמור מכך, הקבינט המדיני-ביטחוני לא התכנס לדיון בנושא, ולא כל החברים בו עודכנו לגבי ההנחיה החדשה.
הגורם אמר כי הסיבה לתקלה היא שהנושא האירופי "נפל בין הכיסאות". רשימת התירוצים המלאה מתחילה בכך שלישראל אין שר חוץ מכהן, ואילו סגן השר זאב אלקין נתפס באירופה כאיש ימין קיצוני שאין לתת בו אמון בנושאים הקשורים להתנחלויות. אם זה לא מספיק, מתווספת לכך העובדה שהדרג המקצועי במשרד החוץ שקוע בחודשים האחרונים בעיקר בסכסוך העבודה שלו מול הממשלה. בהקשר הזה ציין הגורם הבכיר כי "הרבה שאלות קשות יופנו לנציגות הישראלית בבריסל, שהייתה צריכה לשים לב למהלך שהולך ונרקם במסדרונות האיחוד האירופי".
לתירוצים הללו יש להוסיף את עובדה כי את הדיאלוג האסטרטגי של מדינת ישראל מנהל ראש הממשלה נתניהו באופן אישי, אבל הוא מתמקד בנושאים הבוערים ביותר איראן, סוריה והמשא ומתן עם הפלסטינים. נתניהו אמנם דן עם מנהיגים אירופים על הסכנה שנשקפת לישראל מיוזמות מסוג זה, אבל אין לו קשר ישיר עם הפקידים בבריסל שמחליטים מתי בדיוק להכניס לתוקף תקנות חדשות של האיחוד האירופי. "מידע טקטי כזה צריך לעלות מלמטה למעלה, ולעורר את כל המערכת המדינית לפעילות", מסכם הגורם הבכיר. "זה בלתי נתפס שאירוע כזה חלף מתחת לרדאר".
במשרד החוץ דוחים בתוקף את הביקורת המרומזת על הנציגות בבריסל. לדברי גורם בכיר במשרד, הנציגות העבירה התרעות כלליות בחודשים האחרונים על פעילות להחרמת ההתנחלויות. "המהלך הספציפי הזה בושל על ידי פקידים באיחוד האירופי, ולא התקיים לגביו דיון מסודר. לראיה, גם כאשר שרת החוץ של האיחוד קתרין אשטון, ביקרה בישראל לפני כחודש, היא לא החליפה מילה בנושא עם ראש הממשלה".
בנט הופתע מההחלטה?
מי שבוודאות הופתע מההחלטה האירופית הוא שר הכלכלה נפתלי בנט, שאמר רק לאחרונה כי הוא אינו מכיר אף יוזמה מדינית לחרם כלכלי על מדינת ישראל. למעשה, רק לפני שלושה ימים התראיין בנט בגלי צה"ל ואמר כי "לעולם יש אלף ואחד דברים יותר בוערים ממה שקורה ברמאללה. אין עכשיו חרם על ישראל".
בנט אף תקף בחריפות באותו ראיון את שרת המשפטים ציפי לבני, שאמרה לפני כשבועיים כי ללא התקדמות בתהליך המדיני, ישראל תיאלץ להתמודד עם סנקציות כלכליות באירופה. "לבני רצה מאולפן לאולפן ואומרת אוי-אוי-אוי, עוד מעט יגידו עלינו אפרטהייד", אמר בנט, והוסיף: "בסוף באמת יגידו עלינו אפרטהייד אם היא תמשיך ותתרוצץ ותצעק ככה". חשוב לציין כי לבני, כמו בנט, לא ידעה מראש על המהלך המתגבש במוסדות האיחוד. כאשר אמרה לפני שבועיים שהחרם האירופאי על ישראל "מתחיל במוצרים מההתנחלויות אבל לא ייעצר בהתנחלויות" היא דיברה על הלך-הרוח הכללי ביבשת, ולא על יוזמה ספציפית.
אתמול שוב נתגלעה מחלוקת בין שרת המשפטים לשר הכלכלה, הפעם בנוגע לדרך ההתמודדות עם המשבר. בנט הציע לנקוט קו תקיף כלפי האיחוד האירופי, אך ראש הממשלה דחה את ההצעה והזכיר כי ישראל זקוקה לסיוע של אירופה במאבק נגד איראן. לבני, לעומת זאת, אמרה כי הדרך היחידה לדחות את ההחלטה האירופית היא על ידי הצגת התקדמות בתהליך המדיני עם הפלסטינים, והבהרת עמדתה של ישראל כי הגבול בינה לבין הרשות הפלסטינית עתיד להיקבע בשולחן המשא ומתן.
המרוויח העיקרי מההנחיה החדשה צפוי להיות יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. בתחילת השבוע פורסם בוואלה! חדשות כי שר החוץ האמריקני ג'ון קרי הבהיר לאבו מאזן בשיחותיהם האחרונות כי ללא התקדמות בתהליך המדיני, ארה"ב עשויה לקצץ בסיוע שהיא מעניקה לרשות הפלסטינית. כעת, בעקבות החלטת האיחוד האירופי, האיום הכלכלי עובר מאבו מאזן לנתניהו.
ברמאללה מעריכים כי ראש הממשלה ידרוש מהאיחוד האירופי לדחות את ביצוע ההחלטה בנושא ההתנחלויות, ויבטיח בתמורה להתגמש בתחום המדיני. האם ייתכן שבסופו של דבר, דווקא האיום האמריקני על הפלסטינים והאיום האירופאי על ישראל, הם שיחזירו את הצדדים לשולחן המשא ומתן?
עוד באותו נושא:
נתניהו על החרם האירופי: "לא נקבל שום תכתיבים חיצוניים"
אירופה תחליט: הסכמים עם ישראל לא חלים בהתנחלויות
זעם בהתנחלויות: החלטת האיחוד - הפרת הדמוקרטיה
לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il