פרופ' יעקב פרנקל הוא כנראה הפשרה של ביבי נתניהו לכלכלת ישראל. מצד אחד השעון תיקתק, ובעוד שבוע לא יהיה כאן פישר. מצד שני בואו נאמר את האמת אחרי ההצלחה הגדולה של פישר בתפקיד, ביבי לא היה מעז להמר על נגיד מקומי, אלא היה חייב להביא שחקן חיזוק מחו"ל. פרנקל הוא כזה באמצע, ישראלי אבל עם רקורד חו"ל עשיר כמעט כמו פישר.
היה זה צפוי כל כך שנתניהו, כאדם קוסמופוליטי שהביא את סטנלי פישר מעבר לאוקיינוס, ינסה לשחזר את ההצלחה ופרנקל היה הכי קרוב. הוא בעל רקורד ארוך של תפקידים בינלאומיים, כלכלן שאמנם נושא דרכון ישראלי, אך באותה נשימה "תואם פישר" מבחינת ההערכה העולמית כלפיו, רק בלי המבטא האמריקני. נכון שכולם, לפחות בברנז'ה הכלכלית, יזכרו לפרנקל את הפלופ הגדול שלו ערב המשבר הכלכלי העולמי שפרץ בשנת 2008, כשהמשיך בעקשנות להאמין בכלכלה המערבית ואף נכנס לוויכוחים עיקשים עם כלכלנים בכירים בעולם שהזהירו מקטסטרופה עוד בשנים 2007-2006, ובראשם נביא הזעם רוביני.
באותן שנים המשיך פרנקל לטעון בדבקות שהכלכלה המערבית עלתה על דרך המלך, עד אשר באה המפולת של 2008 וטפחה על פניו. זה קורה והרבה בתחום ההפכפך של הכלכלה, אבל בשורה התחתונה ההישגים שלו מאפילים על הפלופ הזה. יהיו שיגידו: "האפיפיור לא החמיץ מעודו פנדל בכדורגל, מכיוון שהוא לא שיחק מעולם כדורגל". אצל פרנקל זה שונה: האיש הוא ביצועיסט ממדרגה ראשונה, וכידוע מי שעושה, לפעמים טועה.
לא יעבדו עליו בעיניים
יתרונו הגדול של פרופ' פרנקל בכך שהוא לא הסתתר בשנים הקשות במגדל השן האקדמי והנוח כל כך, אלא הכניס את היד עמוק-עמוק ועבד קשה. הוא לא חשש לנהל גופים כלכליים ענקיים בקנה מידה עולמי, לא היסס לערוך ניסויים כלכליים בתיאוריות שבהן האמין, לצד מחקר אקדמי תיאורטי. אבל מעבר לכל זה, מה שפרנקל מביא עמו לבניין בקריית הממשלה היא בעיקר היכרות עמוקה ויסודית עם הכלכלה הישראלית, בכל המישורים ובעיקר בתחום המאקרו. שום שר אוצר, בטח לא לפיד, לא יוכל "לעבוד עליו בעיניים". סביר שגם ביבי לא.
ובכל זאת, פרנקל הוא מינוי פוליטי של ביבי. נכון שזה גם מינוי מקצועי, אולם נשאלת השאלה עד כמה ביבי ישלוט בו ויכוון אותו לפי צרכיו הפוליטיים מה שלא כל כך הלך לו עם פישר. נכון שפרנקל מביא עמו גם ידע וניסיון עצומים שאותם צבר במשך השנים כיועץ בקרן המטבע הבינלאומית, כסגן יו"ר ענקית הביטוח AIG וכיו"ר בנק ההשקעות ג'יי. פי. מורגן האמריקני, וזהו רק חלק קטן מהתפקידים הרשומים ברזומה שלו.
עם רקורד כזה אין דלת בעולם הכלכלי שלא תיפתח בפניו, את זה יודע ביבי, שרגיש מאוד לכל מה שמתרחש בזירה הכלכלית העולמית. ביבי סומך על פרנקל שיציג את ישראל כהמשך ישיר של סטנלי פישר, שבתקופתו הכלכלה הישראלית נהנתה מקרדיט עולמי, הן מממשלות המערב והן מחברות דירוג האשראי ומהמגזר העסקי והבנקאי.
תפוחי האדמה הלוהטים
ברקורד של הנגיד החדש יש ארון שלם שבו מאוחסן ניסיון עשיר בשתי הבעיות הכלכליות הקשות ביותר שמדינת ישראל התמודדה עמן האינפלציה ושער החליפין של הדולר. בשתי הבעיות הללו נחל פרנקל הצלחה לא קטנה. ביחד עם מודעי כשר האוצר הוא הנהיג בתחילת שנות התשעים, ממש בתחילת כהונתו, את רצועת הניוד של השקל מול מטבע זר, אותו אלכסון מפורסם שרק המבוגרים כאן עוד זוכרים. עם הבעיה השנייה, זו של ייצוב המחירים וריסון האינפלציה, נלחם פרנקל בעזרת יישום התיאוריות שלו. ואכן, האינפלציה הלכה ודעכה עד שלא היה עוד צורך ברצועת האלכסון של הדולר והיא בוטלה רשמית.
אבל שני מוקשים חדשים ממתינים לפרנקל של היום: מחירי הדיור ויוקר המחיה, כלומר המחאה החברתית. שתי בעיות קשות שבזמנו לא עמדו בראש סדר העדיפויות של נגיד הבנק המרכזי. עכשיו נראה איך פרנקל יטפל בשני תפוחי האדמה הלוהטים הללו, שכבר יותר מארבע שנים לא מצליחה הממשלה להזיז.
טורים נוספים של יהודה גולן בוואלה!
רזרבות במקום קיצוץ בביטחון? נתניהו מהמר על עתידנו
לפיד פיטר את האדם העובד
האתגרים של נפתלי בנט: שיקום המגזר העסקי