הצצה נדירה: שיטות סיכול הטרור הסודיות של השב"כ

סוף שנת 2002. ימי האינתיפאדה השנייה הסוערים והעקובים מדם, בהם מכוניות תופת ומחבלים מתאבדים חצו תוך דקות את נתיבי התנועה מהשטחים לעורף מדינת ישראל. מפקד השומרון בשב"כ דאז, יצחק אילן, קיבל מידע אודות חוליית חמאס שסיימה את הכנותיה לפיגוע התאבדות בישראל. לרכזי שירות הביטחון הכללי ושאר גורמי המודיעין בארגון לא היה שמץ של מושג מתי יתבצע הפיגוע, מי המבצעים, מה המטרה ומהן שיטות הפעולה. הכוחות שעקבו אחר החוליה לאורך זמן נתקלו בחומה בצורה של מידור בשל המודעות הרבה של פעילי אותו תא טרור ליכולת הפיקוח של שב"כ בשטח. ימים חלפו ובשעת בוקר מאוד מוקדמת קיבל אילן מידע מודיעיני איכותי על כך שחוליית החמאס מחפשת אחר נהג מונית לצורך נסיעה. בשלב זה לא ידוע לאן.

חיפוש המונית בשעת בוקר מוקדמת הדליק את כל הנורות האדומות בשב"כ ואילן הבין כי ייתכן שהחוליה יוצאת לממש פיגוע בלב עורף מדינת ישראל באמצעות מחבל מתאבד. למזלם הגדול של יחידות שב"כ בשומרון, חברי החוליה התקשו לאתר נהג מונית ער בשעה כזו ובמסגרת החיפושים אחר נהג ער או פנוי לעבודה הם התקשרו לנהג מונית שבאופן מקרי לחלוטין היה עצור לחקירת שב"כ במסגרת החשד כי הוא מסייע בתחום הלוגיסטי לתשתית הצבאית של חמאס בשומרון.

בשב"כ היו צריכים להכריע האם להשיב לשיחת הטלפון במכשיר שהיה בידיהם או להבליג ולאפשר לחוליה לאתר נהג אחר. בהחלטה מהירה ונועזת עם לקיחת סיכון מחושב שחברי החוליה לא יודעים על מעצר נהג המונית על ידי השב"כ, תוך כדי הערכה גסה שהם לא מכירים אותו באופן אישי, הוחלט להשיב לשיחת הטלפון. איש שב"כ שבקיא ברזי הניב הפלסטיני ובעל מבטא ערבי כבד התקשר אל הטלפון של פעיל החמאס כשהחשש היה שמא יזהה כי אין מדובר בקולו של הנהג העצור. כבר בתחילת השיחה הביע הגורם מהשב"כ הסכמה לקחת על עצמו את ההזמנה להסעה, אך באותה נשימה הציב הגורם, שהתחזה לנהג המונית תנאי והוא מחיר מופקע כדי לעמוד על כוונותיהם של חברי חוליית חמאס.

ההסכמה בו במקום של פעיל החמאס חיזקה אצל סגן ראש השב"כ לשעבר את ההערכה כי החוליה אכן בדרכה להוציא פיגוע התאבדות שיגבה חיים של עשרות אזרחים ויפצע מאות נוספים. הנחיות ברורות מאוד הועברו מאילן למטה השב"כ ולשאר היחידות המבצעיות בארגון. בשיתוף פעולה מהיר עם היחידה המיוחדת ללוחמה בטרור של משטרת ישראל ויחידות צה"ל, התארגנה פעולת הסיכול. לצורך העניין הביאו הכוחות את המונית אל נקודת המפגש עם המחבל המתאבד שנשא על גופו את חגורת הנפץ. הנהג יצא מכלי הרכב, ואת המקום כיתרו מסתערבים ואנשי יחידות נוספות כדי לוודא שהוא לא יימלט. לאחר מספר קריאות באמצעי כריזה שונים לעבר המחבל המתאבד שיסגיר את עצמו לידי הכוחות ויניח את חגורת הנפץ בצד הוא החליט ללחוץ על כפתור ההפעלה ולהתפוצץ יחד עם המונית.

עם הדוגמה הזו פתח אילן את הרצאתו על פעילות השב"כ לסיכול טרור ביום עיון של המכון למחקרי ביטחון לאומי בתל אביב לזכרו של אלוף אהרל'ה יריב ובו השתתפו בכירי קהילת המודיעין לשעבר. אילן, בכיר חוקרי השב"כ לדורותיו, התגייס לארגון בשנת 1982 וסיים את שירותו בשנת 2012, כסגן ראש הארגון לאחר שהוחלט למנות לתפקיד ראש השב"כ את יורם כהן. הוא מילא שורה ארוכה של תפקידים, בהם ראש אגף החקירות של השב"כ - שנחשב לאחד התפקידים החשובים והרגישים בארגון, ראש האגף לסיכול טרור וריגול ערבי-איראני וראש האגף לענייני ישראל וזרים.

סגן ראש השב"כ לשעבר פתח בהרצאתו צוהר לפעילות הצללים של ארגון השב"כ על מנת לסכל טרור פלסטיני ויהודי, בצל הקשיים המרובים ופלאי הטכנולוגיה שעלולים לשמש גם כמכשול. "הדוגמה שהבאתי בפניכם ממחישה את המסר העיקרי של המודיעין לסיכול טרור", הסביר אילן והקהל הקשיב בקשב רב לדבריו. "הוא לא חייב להיות מדויק. הוא לא חייב לספק את כל המידע על זהות המבצע או על מטרות הפיגוע, זמן, מרחב ושיטות ביצוע. המודיעין לא יכול להיות מושלם אבל הוא חייב להיות אפקטיבי כדי לאפשר לכוח המסכל להתערב ולשים מעין מארב ולסכל אותו. באופן מעשי אין דבר כזה מודיעין מושלם ואין מקום לדרוש זאת מגופי המודיעין. בגלל מחירו הגבוה וגם בגלל היותו בלתי ניתן להשגה באופן מעשי ואף פילוסופי".

עבודת המודיעין מושווית לעבודת האמן שצריך להרכיב מעין תמונת פסיפס שלמה כאשר ברשותו נמצאות רק חלק מאבני הפסיפס ואת החסר הוא צריך להשלים על בסיס האבנים הקיימות, זיכרון העבר והן על ניסיונו וידיעותיו אודות התמונה. לעומת זאת, טען אילן, את עבודת איש המודיעין לסיכול טרור יש להשוות למהנדס שצריך להרוס מבנה תוך זמן מוגבל ובאמצעות הריסת עמוד יסוד אחד תוך כדי שהוא נדרש לאתר את מיקומו של העמוד ובמקרה הזה אין חובה לדעת את מיקומם של כל עמודי היסודות. הקושי הרב בא לידי ביטוי כשאנשי המודיעין מבינים שלכל שעה שחולפת ולעתים לכל דקה יש משמעות רבה והמידע בעוד רגע יהיה חסר משמעות. לכן, גורמי שב"כ שמנסים להתחקות אחר הצעד הבא של הטרור ועל מנת להקדים אותו חייבים בכל רגע נתון להמיר את המידע המודיעיני לצעדים אופרטיביים ואפקטיביים כדי לשבש את הפיגוע. תרגום לא נכון של המודיעין, הדגיש סגן ראש השב"כ לשעבר, עלול לשבש את הסיכול ואף לגרום להצלחת הפיגוע גם אם המודיעין הוא באיכות טובה אם כי לא מושלמת.

במהלך דבריו, תיאר אילן את כישלון מבצע החילוץ של החייל נחשון וקסמן, שנחטף על ידי פעילי חמאס באוקטובר 1994. "השב"כ סיפק מודיעין באיכות גבוהה מאוד. ידענו על המיקום שבו הוחזק החייל, היה לנו תרשים מדויק של המבנה של כל חדר וחדר וממש לפני הפריצה פנימה סיפקנו מודיעין בזמן אמת באיזה חדר בדיוק נמצא החייל. היכן הוא כבול. מי שומר עליו ומה עושים שאר חברי החוליה. אך למרות המודיעין המדויק נכשל מבצע החילוץ והחייל נחשון וקסמן וניר פורז (מפקד צוות בסיירת מטכ"ל שעל חלקו במבצע קיבל את צל"ש הרמטכ"ל - א.ב) נהרגו בפעולה ושבעה חיילים נוספים נפצעו. אם כך, איך עושים זאת? איך אוספים מודיעין אפקטיבי במחיר סביר ואיך מתרגמים אותו לסיכול?".

את המענה לכך, חילק אילן לכמה חלקים, תוך שהוא מדלג על שאלות כמו על מי אוספים מודיעין? על מה יש לאסוף מודיעין? אילו ארגונים או אישים פועלים נגד מדינת ישראל, הן בתוכה והן באזורים המוחזקים על ידה, והן מחוץ לגבולותיה? ומהן שיטות איסוף המודיעין?

יומינט – מודיעין אנושי. מקורות חיים. זהו המודיעין הישן, הקלאסי והטוב, שגם בעידן המודרני אי אפשר לוותר עליו. להפעלה של מקורות חיים בסיכול טרור יש מאפיינים מיוחדים, בשונה מהפעלה של מקורות בתחומי מודיעין אחרים. בסיכול טרור מבדילים את המקור משאר סוגי המודיעין. החשוב ביותר הוא הקושי לרכוש סוכן בתוך ארגון הטרור או להחדיר אותו פנימה.

ארגוני הטרור מודעים למאמצים של גופי המודיעין לגייס סוכנים או להחדירם ולכן הם נוקטים פעולות מנע ומעין מבחנים ביטחוניים. הם לא מסתפקים בכך ובהמשך מבצעים מעין בדיקות תקופתיות, כדי לשלול אפשרויות שהוא עובד או משתף פעולה עם שירותי מודיעין. בגלל מגבלות של ביטחון מידע, בחר אילן לא לדבר על המקורות של השב"כ אבל הביא דוגמה אמיתית מעולם הפעלת המקורות בעולם הפלילי, שעיסוקו שייך למשטרת ישראל, אך יש בו דמיון רב לפעילות של ארגון השב"כ. "סוכן משטרתי שהופעל בתוך ארגון פשיעה אלים במיוחד קיפח את חייו כי השאיר את הטלפון על השולחן בזמן שנכנס לשירותים", סיפר סגן ראש השב"כ לשעבר והוסיף, "למזלו הרע בדיוק התקשר אליו המפעיל. חברו של המקור, ענה לצלצול, שמע את האדם מעבר לקו ואחר כך דרש הסבר מי הוא האיש שהתקשר אליו. תשובות המקור המודיעיני לא הניחו את דעתו. חברי ארגון הפשיעה דרשו פלטי שיחות שהחשידו את המקור עוד יותר. ומכאן ועד חיסולו המרחק היה קצר מאוד".

מיד עם תחילת הפעילות של הסוכן הפועל בשם ארגון המודיעין הוא אמור להידרש להשתתף בפעילות ארגון הטרור. מעין משימת מבחן כדי להוכיח את ניקיון כפיו כלפי הארגון. בנקודת הזמן הזו מתעוררת שאלה מורכבת עבור מפעיליו. האם מאפשרים לסוכן לבצע פעילות בניגוד לחוק - כן או לא? התשובה לכך מורכבת מאוד. "כל מקרה נבחן לגופו", הדגיש אילן לסקרנים, "יש כללים בנושא זה. הפעילות מתבצעת בפיקוח ואישור הגורמים המשפטיים". בכל מקרה ועל אף הליווי המשפטי שזוכות הפעולות הללו, אין מתירים לסוכן לפגוע בחיי אדם או לפגוע בגופו של אחר. תוך כדי דבריו הביא סגן ראש השב"כ לשעבר דוגמה אמיתית מהשטח. "במהלך מבצע חומת מגן דיווח מקור של השב"כ כי הוא קיבל פקודה (מבכירי ארגון הטרור בו פעל - א.ב) לירות ממקלע כבד על מסוק קרב של צה"ל שיורה טילים לעבר מטרות מחבלים. המקור שואל מה עליו לעשות ודורש תשובה מידית. סיפור אמיתי. מה עושים? אם יקבל הנחיה ממפעיליו שלא לירות, היא עלולה להחשידו. וגרוע מזה, אם המקור חושש שיתעורר סביבו החשד, משום שלא יבצע ירי הוא עלול לחצות את הקווים לבגוד ולירות מבלי שקיבל אישור על כך. במקרה מסוים זה הותר למקור לירות על המסוק, אך בשום פנים ואופן לא לפגוע בו ולפספס בכוונה, כדי שלכל היותר הוא ייחשד בירי שלומיאלי. במקרה הזה הזדמנתי לתצפית על האזור של האירוע וראיתי איך הקליעים הנותבים של המקלע מפלחים את השמיים, אך הרחק הרחק מהמסוק. מפעיל סוכנים חייב לזכור שחייו המודיעיניים של המקור הם קצרים ולפעמים גם חייו הפיזיים הופכים לקצרים, לדאבוננו".

השלב הבא בסיכול פיגוע הוא שימוש מושכל במידע המודיעיני שמגיע מהמקור. במצב שכזה יכולות להתרחש אחת משתי אפשרויות: או שהמקור מתגלה ו"נשרף", או שהשימוש בידע הופך את המקור ללא רלוונטי. לכן גופי המודיעין עושים שימוש מושכל במידע שהתקבל מהמקור כדי להרחיק את החשד ממנו ואף דואגים לכך שיהיה רב-תכליתי ולא מקור של סיכול בודד. בנוסף, קיים קושי בשליטה על פעילות המקור. החיים בצלו של ארגון טרור הם מאוד אינטנסיביים. המקור בתוך היעד - ארגון או תא טרור או אזור גיאוגרפי בקרבתו או בקרבת אנשיו, תמיד צריך להוכיח את ניקיון כפיו ובשל כך לבצע פעולות בלית ברירה שעליהן לא קיבל אישור ממפעילו. לאחר מכן הוא שואל את עצמו האם לדווח על כך או לא לדווח בכלל כדי לא להיענש על ידי המפעיל ובכך מתחיל תהליך בגידתו. המענה לכך הוא בפיקוח ושליטה הדוקים מאוד וקבלת מידע על פעילותו ממקורות נוספים.

על מנת להמחיש את הדילמות הכרוכות בהפעלת מקור, בחר סגן ראש השב"כ לשעבר לספר על הפעלתו של אבישי רביב שהיה סוכן של השב"כ וזכה לכינוי "שמפניה". "הוא הופעל ביעדי ימין קיצוני לפני רצח רבין", סיפר אילן, "אך הוא לא קיבל אישור ואף ננזף קשות על השתתפותו בלא ידיעת מפעיליו בהפצת תמונתו של רבין במדי SS ועל ביום אימונים של ארגון 'אי"ל' (ארגון ימין קיצוני שאימץ את שם המחתרת היהודית החמושה שהוקמה בפולין בשנת 1942 - א.ב) עבור כתבה טלוויזיונית. מפעיליו נאלצו להבליג על פעילותו זו כדי שימשיך לספק מידע חיוני על פעילי ימין קיצוני".

התפתחות טכנולוגית היא המאפיין הנוסף לאיסוף מודיעין מסכל, בדגש על תחום הטלקומוניקציה. היכולת להיות בקשר באמצעות המכשיר הסלולרי מאפשרת למפעילי השב"כ קשר מעולה ורציף עם מקורות, אך מאידך מהווה אתגר על שמירת ביטחונו של המקור. "ארמוז רק שלמשל אם המקור נמצא בפגישה בישראל והטלפון הנייד שלו נמצא דלוק או כבוי זה לא משנה, הוא יכול להישאל כשיחזור למקום מגוריו מדוע לא ענה לשיחות ומדוע הטלפון שלו היה כבוי", הסביר אילן והוסיף, "שלא לדבר על יכולת איכון של טלפון נייד כדי לברר היכן היה בדיוק ושאלות שיבואו בעקבות מידע זה. זו דילמה קשה שאנחנו בעידן הנוכחי מתמודדים איתה".

טכנולוגיה זו מובילה לשיטת נוספת והיא המודיעין הסיגינטי - מודיעין האותות, שעבר מהפכה ושינה את פניו מבלי הכר בעשור האחרון. רק לפני פחות מ-30 שנים ה"סיגינט" התמקד בהאזנה לתקשורת קווית ולמכשירי קשר אלחוטיים. היום מדובר בתקשורת רב-גונית ומתוחכמת שיודעת לאתר מידע מתקשורת קווית נייחת וניידת: אודיו, וידאו, SMS, MMS, בתקשורת גלויה ומוסתרת, דרך רשת האינטרנט, הדואר האלקטרוני, סקייפ, פייסבוק, טוויטר, ווטסאפ ועוד. למרות המהירות והיקף המידע חייב השב"כ תמיד להיות צעד אחד לפני ארגוני הטרור. איך עושים זאת? יש לדאוג לכך שאמצעי תקשורת שבהם משתמשים יהיו ניתנים לפיקוח. הקושי האמיתי מתעורר כשנערם מידע רב ונשאלת השאלה כיצד מתוך הכמות העצומה של המידע ניתן לדלות את המידע הרלוונטי שיסייע לסכל את הפיגוע הבא במהירות רבה. האתגר של השב"כ, כמו שאר ארגוני המודיעין הוא לא לבזבז את המשאבים על רעשי רקע חסרי משמעות, אלא לאתר את המידע הנחוץ ולהרכיב באמצעותו תמונת פיקוח שלמה שמורכבת מאמצעי תקשורת רבים שיחד מרכיבים את המידע הנדרש. הצעד הבא הוא שימוש אפקטיבי במידע העצום שנצבר בידי השב"כ. השאלה המורכבת היא כיצד מתרגם הארגון המודיעיני את המידע שנצבר בעבר לסיכול טרור בעתיד. לא מדובר רק בטקסט שאמר פעיל ארגון טרור לפעיל אחר ובעתיד תהיה לכך משמעות, אלא בחשיבות העצומה שיש לפלטי שיחות על כל גווניה, רישום לאורך זמן של איכון מכשירים ניידים, שלא פעם חשיבותו משתווה ואף עולה על מידע בעל תוכן, והסנכרון ביניהם, שנותן תמונת מודיעין טובה המאפשרת סיכול, גם אם אין לשב"כ באותו זמן נתון מקורות חיים שקשורים לפיגוע המתגלגל מול עיני רכזי השב"כ בשטח. השב"כ, לדבריו של אילן, סיכל מאות פיגועים ללא מקורות חיים, אלא רק באמצעות מידע ממודיעין אותות ונתוני תקשורת.

החלק השני של הכתבה ישפוך אור על הפריצה הטכנולוגית של השב"כ בשנים האחרונות בלחימה בטרור, על רקע פרסומים בארה"ב.

לקריאה נוספת:
ראש השב"כ בכנסת: "מנענו חטיפה 'בזמן פציעות'"
קצין איסוף: גלגולו של הסיכול הממוקד
חשאי בחמישי: א' מהשב"כ ומלחמתו בטרור היהודי

לפניות לכתב: amirbohbot @walla.com