ברדלי מנינג, החייל האמריקני המואשם בהדלפה של יותר מ-700 אלף מסמכים סודיים לאתר ההדלפות ויקיליקס, יעמוד היום (שני) למשפט במדינת מרילנד. שלוש שנים אחרי מעצרו, מואשם טוראי ראשון מנינג בהדלפה הרחבה ביותר של מסמכים מסווגים בהיסטוריה של ארצות הברית, שגרמה נזק עצום לביטחון הלאומי של המדינה.
אם יורשע מנינג, בן 25, הוא צפוי לעונש של מאסר עולם ללא אפשרות חנינה. עונש זה עשוי להגיע להצטבר ל-154 שנות מאסר בפועל. הכרעת הדין במשפט תהיה מסקרנת במיוחד, על רקע פרשות האזנות לעיתונאים שממשל אובמה מעורב בהן כעת בעצמו.
מנינג מואשם ב-21 סעיפים, בהם ריגול ובאחד מהסעיפים החמורים ביותר בחוק העונשין האמריקני - סיוע לאויב בזמן מלחמה. בין השאר דווח כי הוא מואשם שבמעשיו, סייע לפעילי אל קאעדה ללקט מודיעין, ועזר בעקיפין לראש הארגון לשעבר, אוסמה בן לאדן.
פרשת ויקיליקס - כותרות נוספות
מה בעצם מגלים לנו המסמכים שהודלפו בפרשת ויקיליקס?
מנינג, שמדליף מסמכים לוויקיליקס, הודה חלקית באשמה
פרש דובר מחלקת המדינה שביקר את תנאי המעצר של מנינג
תומכיו הרבים של מנינג מגדירים אותו כגיבור ואומרים כי פעולותיו, גם אם נעשו בניגוד לחוק, סייעו לשפוך אור אל הפינות האפלות ביותר של מעשי המלחמה האמריקנית בעיראק, באפגיסטן ובפקיסטן. כ-2,000 מתומכיו צעדו שלשום מחוץ לבית המעצר בו הוא מוחזק במרילנד, וקראו לקיים לו משפט הוגן וצודק. מתנגדיו, לעומת זאת, מגדירים אותו כ"בוגד הגדול ביותר בתולדות ארה"ב", וטוענים כי יש להוציאו להורג, למרות שאפשרות זו ירדה מן הפרק.
מנינג יועמד לדין בפני שופטת צבאית בפורט מיד, מרילנד, כ-50 קילומטרים מוושינגטון הבירה. המשפט צפוי להימשך כחודשיים, והתביעה הזמינה כמעט מאה עדים. אחד מהם הוא לוחם ביחידת "אריות היום" של הצי האמריקני, שהשתתף בעצמו בחיסולו של בן לאדן בחודש מאי 2011.
העבירות שאליהן מתייחס כתב האישום של מנינג זעזעו את הממשל האמריקני בסוף שנת 2010 עם פרסום המסמכים, באתר שהוקם על ידי האקטיביסט האוסטרלי ג'וליאן אסאנג'. כיום אסאנג' חוסה במקלט מדיני בשגרירות אקוודור בלונדון, מחשש שיוסגר לשבדיה לעמוד בפני חקירת אונס.
פרקליטיו של מנינג טענו כי כחייל צעיר והומוסקסואל הוא סבל מתנאי מעצר קשים במיוחד כשהוחזק זמן כה רב ללא משפט. לדבריהם לא נודע לו במה הוא מואשם, הוא היה נתון בתא צר וללא אפשרות לצאת לטיולים בחצר, ולעתים עבר התעללות נפשית ופיזית מצד אנשי הצוות.
פי ג'יי קראולי, שהיה דובר מחלקת המדינה האמריקנית, אך התפטר במרץ 2011 אחרי שממוניו כעסו על ביקורת שהשמיע בנושא תנאי מאסרו של מנינג. בראיון שנשא באוניברסיטת MIT אמר קראולי כי "תנאי מאסרו של החייל מגוחכים, לא יעילים ומטופשים".
בחודש פברואר האחרון ניסה מנינג להגיע להסדר טיעון, בו הודה ב-10 אישומים של הדלפות לאתר ויקיליקס, וטען כי העביר את החומרים כדי לעורר דיון ציבורי על תפקיד הצבא ועל מדיניות החוץ של ארה"ב באופן כללי. התביעה דחתה את ההסדר ודבקה ב-21 סעיפי האישום המקוריים.
מנינג היה אנליסט מודיעין. הוא נעצר בחודש מאי 2010 כשהוצב בעיראק והואשם בהורדת מסמכים מסווגים ממחשב, שכללו מברקים דיפלומטים וסרטוני לחימה. אתר ויקיליקס פרסם את החומר בחודש נובמבר של אותה שנה. בממשל טענו כי חשיפת החומרים והדלפת שמותיהם של גורמים שונים שהופיעו בהם, מסכנת חיי אדם. בחודש שעבר אמרה השופטת, קולונל דניז לינד, כי בכוונתה לחסום חלקים נרחבים מהמשפט לסיקור עיתונאי בשל החומרים המסווגים שידונו בו. ארגונים משפטיים מתחו ביקורת חריפה על ההחלטה שלא לפרסם כמעט כל מסמכים משפטיים הקשורים לתיק החקירה נגדו, מה שהוביל להשמצתו בציבור, לדבריהם.
תומכיו של מנינג מפגינים ליד בית המשפט בסוף השבוע (צילום: AP)
