משרד הפנים דחה לראשונה בקשת מקלט שהגיש צעיר מאריתריאה, בטענה כי קיימת מדיניות חדשה שלפיה עריקה משירות צבאי לבדה לא תהווה עילה להענקת מקלט - זה בניגוד לעמדת נציבות האו"ם לפליטים. אתמול (חמישי) הכריעה הוועדה בעניינו של הצעיר, בן 23, שהגיע לישראל לפני שנה וחמישה חודשים ומאז הוא שוהה בכלא סהרונים. תחילה הציג עצמו כאתיופי, אולם בהמשך הודה במוצאו והוסיף כי הסתנן לישראל לאחר שחמק משירות צבאי במדינתו. כעת, לאור ההחלטה, ימשיך להישאר במעצר.
תשובת הוועדה חושפת שינוי בעמדת משרד הפנים, שמגובה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. ואולם, ברשות האוכלוסין וההגירה, שאמונה על התחום במשרד הפנים, טענו כי כל בקשה "נבחנת באופן פרטני על כל היבטיה. באשר לבקשות מקלט עתידיות, אנו פועלים על פי המתחייב וכל מי שנמצא במשמורת ויגיש בקשה למקלט, בקשתו תיבחן בתוך תשעה חודשים".
"אנו חיים במדינה שפסו ממנה החמלה והכבוד לאדם"
בנציבות האו"ם לפליטים נקבע בשנת 2011 כי עריקה משירות צבאי היא הגורם העיקרי לרדיפה פוליטי באריתריאה, וכי היא עלולה להוביל לסנקציות קשות עד בלתי אנושיות במדינה. בין הסכנות האפשריות לעריקים במדינה, הוזכרו הוצאות להורג, עינויים ומעצרים שמסתיימים במוות. "ההחלטה שלפיה שירות צבאי באריתריאה אינו עילה לבקשת מקלט, שמה קץ לאשלייה כאילו קיימת מערכת מקלט בישראל, שעה שמי שמצפים לו עינויים ואף מוות במדינת מוצאו - אינו מוכר כאן כפליט", מבהירה עו"ד רעות מיכאלי, מנכ"ל מוקד סיוע לאזרחים זרים. "אוי לנו שאנו חיים בחברה ובמדינה שפסו מהן החמלה, הכבוד לאדם והרצון להגן על החיים כערך", הוסיפה.
החלטת הוועדה התקבלה שלושה ימים לפני דיון בבג"ץ, שיתקיים ביום ראשון, בנושא החוק למניעת הסתננות, שלפיו כל אדם שהסתנן לישראל ייעצר מידית וישהה במעצר מנהלי למשך שלוש שנים, לצרכי הרתעה. לפי תשובת המדינה לבג"ץ בעתירה, עולי כי כיום שוהים בישראל 56 אלף מסתננים, בהם 66% מאריתריאה. עד כה לא בדקה ישראל בקשות מקלט שהוגשו לה מאזרחי סודן ואריתריאה, והעניקה למסתננים הגנה קולקטיבית מפני גירוש.