מבט עמוק לשטח סוריה: האיסוף הקרבי נערך להסלמה

(תיעוד: כך פועל חיל האיסוף הקרבי של צה"ל)

מצלמות ערוץ החדשות האמריקאי "פוקס ניוז" הצליחו לאחרונה לתעד פעילות של לוחמי צה"ל בגבול הצפון. הכתב טען כי מדובר בתיעוד ראשון של לוחמי צה"ל חודרים לשטח הסורי, אך בפועל היו אלה "חוליות רגליות" של חיל האיסוף הקרבי (מודיעין שדה לשעבר) שחזרו מפעילות ממושכת באזור סבך הנמצא בשטח ישראל, הכלוא בין גדר המערכת ל"קו הכחול". הלוחמים שנראו נושאים ציוד כבד על גבם הם אלה המהווים את חוד החנית של חיל האיסוף הקרבי.

בראיון מיוחד מספר מפקד החיל, תת-אלוף גיא בר לב, על התפתחות החיל, על האתגרים שעומדים בפני המערכים השונים בחיל ועל הנקודות שניתן לשפר כשהאויב משנה את דרכי הפעולה שלו לאורך הגבולות. תא"ל בר לב, שריונר לשעבר ששירת שנים רבות בחטיבה 7, מכיר היטב את איום השריון הסורי. כמפקד גדוד 82 הוא היה מג"ד השריון האחרון שדרך על אדמת לבנון לפני הנסיגה בשנת 2000. מאוחר יותר שימש קצין האג"ם של אוגדה 36 בזירה הסורית. במלחמת לבנון השנייה, כמפקד חטיבת מילואים, הוא נדרש לתגבר כוחות בגבול סוריה מחשש להתלקחות. לאחר מכן מונה לסגן מפקד אוגדת איו"ש, ובשנים האחרונות היה מפקד חטיבה 460 בחיל השריון.

"הקמנו גדוד איסוף ברמת הגולן כדי לגשר על הפער ולתת מענה לאיומים בגזרת סוריה", מספר תא"ל בר לב בפתח דבריו, כשהוא מתאר את המשימה המורכבת שאליה נדרש נוכח ההידרדרות בסוריה. "בנוסף לכך נכנסה מערכת רב-סנסורית לפעול בגבול הסורי. זו המערכת הראשונה שלנו. זה משהו אחר לגמרי, שמבוסס על סנסורים מתקדמים, ביניהם מכ"ם מתקדם שיודע לרכוש מטרות רבות על מה שקורה בגבול בכל תנאי מזג האוויר. לעולם אין 100%. המערכות הללו מצטרפות לפעילות של פלוגה ניידת, חוליות רגליות שפועלות בשטח ותצפיתנים שמביטים עמוק מאוד לתוך השטח הסורי".

במסגרת שיפור הכלים של חיל האיסוף הקרבי, הכוללים את התצפיות הניידות, הנייחות, בלוני האיסוף והמכ"מים, מספר תא"ל בר לב כי בקרוב ייכנס לשירות ה"גרניט", המוגדר ככלי הרכב הקרבי המתקדם ביותר לאיסוף מודיעין. מדובר בכלי המשלב יכולת סריקה באמצעות מכ"ם מתקדם ואמצעי תצפית לטווחים רחוקים ביותר, המותקנים על פורד 550 שעבר סדרת ניסויים בגבול לבנון ובאוגדת איו"ש. האמצעים המתקדמים מאפשרים לאסוף מודיעין בשטחים נרחבים מאוד ביום ובלילה. "יש לו יתרון משמעותי על פני ה'רקון' (מערכת תצפית לאיסוף מודיעין, א.ב) מעבר לטכנולוגיה המתקדמת", מתגאה בר לב בכלי החדש. "ה'גרניט' בנוי כקפסולה. אם יש בעיה מכנית ברכב, פשוט מרימים את הציוד ומעבירים אותו במהירות לרכב אחר".

איזה שינוי הכניסה מר"ס (מערכת רב-סנסורית) ליכולות חיל האיסוף הקרבי ברמת הגולן?
"המר"ס נותן כיסוי טוב מאוד של השטח. בעבר היינו מביטים על השטח בקשית. היום אנחנו מקבלים מסה של מטרות באזור נבחר. מי שמפעיל את המר"ס היא בקרית איסוף, לא תצפיתנית. יש לה אחריות גדולה מאוד, כי המסך מתמלא במטרות והיא צריכה לסווג אותן ולפענח מהי הנקודה על המסך".

בחודשים האחרונים התגברו אירועי הירי לעבר חיילי צה"ל שנעים לאורך הגבול. מה מידת המעורבות שלכם באירועים?
"בכל מה שקשור לאירוע, מתחילתו ועד סופו – בזיהוי, בהכוונה ובתחקיר שלאחר מכן. יש לנו תצפיות ארוכות טווח שלקחו חלק בהכוונה של שיגור הטילים לעבר העמדות. גם תהליך ההפללה הוא מורכב. אתה צריך לאשר את הירי. חיילי האיסוף הקרבי מביטים על הצד השני ועוקבים אחרי ההתפתחויות. לדוגמה, עוד לפני אירוע הירי הראשון ראו אנשים חשודים נכנסים לכפר ועוברים למבנה. הם עקבו אחרי מה שקורה שם וכשזוהתה תנועה חשודה במרחב הם כבר הבינו את המשמעויות ומאיפה בוצע הירי. התצפיתניות והבקריות שלנו מביטות על הגדר והתצפיות האחרות מתבוננות הרחק מהגבול. בסוף התהליך מערכת המר"ס תהיה פרושה לאורך כל הגבולות של ישראל".

בעקבות הקמת גדוד האיסוף הקרבי בגבול הסורי והטמעת מערכת המר"ס, מה אתה יודע היום טוב יותר?
"אני מכיר יותר טוב את ההתנהגות של הצד השני. הדבר הזה הוא כל כך דינמי. דברים משתנים שם במהירות ואתה כל יום לומד דברים חדשים. זה מאוד שונה מגבול מצרים. בגבול הסורי יש לך הרבה יישובים לאורך הגדר, מורדים, ולכן כל הזמן משתנה המציאות. כל פרט שנאסף בגזרה עובר לקצין המודיעין של אוגדה 36 ומאפשר לו לבנות את התמונה השלמה".

מה מטריד אותך כאחד שבונה את הכוח לאסוף מודיעין על גבול סוריה?
"אנחנו מסתכלים על כל מה שמתחולל במרחב כדי למנוע חדירה, הנחת מטעני חבלה, ניסיונות לאסוף עלינו מודיעין או אפשרות לתקוף את הכוחות. מצד שני, אנחנו רוצים לבנות דפוסי פעולה של הצד השני כדי שאם יקרה משהו חריג נדע זאת במהירות. אנחנו קשורים לכל האירועים במרחב הגבול הסורי בטווחים קרובים ורחוקים".

אם אזור רמת הגולן שורץ בגורמים עוינים לישראל ויש בעיה של משילות, למה הם לא מפנים את הקנים לעבר ישראל כבר עכשיו?
"אולי כרגע זה לא באג'נדה שלהם, אבל יום אחד זה עלול לקרות. נכון להיום אני חושב שהם עסוקים בתוך עצמם".

איך אתה מתאר את המציאות לאורך הגבול הסורי?
"יש מקומות שכבר יש שגרה, במקומות שהמורדים יושבים תקופה ארוכה. בביקורים שאני עושה בגבול אני מבין שיש מקומות שעדיין נלחמים עליהם".

הגבול הזה מתמלא באיומים והוא כל הזמן בכותרות. איך שומרים על מתח ומוטיבציה בגזרות שקטות אחרות?
"הצוותים בלבנון יודעים בדיוק על מה הם מסתכלים – ויש להם על מה. הבעיה היותר גדולה שלי היא התצפיתניות בגזרות מסוימות מאוד באיו"ש. לדוגמה בדרום מרחב יהודה. התצפיתניות עובדות שם מאוד קשה. אתה מסביר להן את החשיבות למרות שהן לא רואות הרבה פלסטינים. אנחנו גם מסבירים שזה לוקח דקה לבצע פיגוע. לפעמים היא תחכה שעות, ימים, חודשים, אבל זה יקרה בדקה. תצפיתנית שמסתכלת על המסך הרבה שעות זו משימה מורכבת. צריך לשמור אותה ערנית. באיו"ש זה אחד האתגרים שלנו. תצפיתניות הן נכס אדיר. הזיכרון הארגוני שלהן מדהים. הן עושות עבודת קודש ואני אומר את זה מכל הלב".

לא כל התצפיתניות מרגישות כך. הייתה להן ביקורת קשה על המערכת הצבאית בגלל תנאי שירות קשים וסביבת עבודה לא אנושית. סגן הרמטכ"ל הוביל תכנית רחבה לשיפור התנאים. מה השתנה?
"אני לא קיבלתי קבילה אחת מתצפיתנית מאז שנכנסתי לתפקיד (לפני שבעה חודשים, א.ב). אני חושב שיש להן תנאים טובים כדי לעשות את המשימה. מספר הבנות עלה מחמש לשש במשמרת. יש להן מטבחון בכל מוצב. יציאות הביתה סבירות, חלק יאמרו טובות. כל אחד וראות עיניו. הצבא נותן להן סביבת עבודה טובה לבצע את המשימה. יש מקומות שאנחנו צריכים להשתפר. בבית הספר שלי אני גם צריך לטפל בדברים נוספים. לא הכול מושלם".

המקרה שבו תצפיתנית מכבה מסך כי היא עייפה יקרה בעתיד כפי שאירע בעבר?
"זה אירוע חמור מאוד. לא היו עוד אירועים מאז המקרה בפיקוד צפון. בסוף אני טוען שזה מתחיל אצל המפקדים. אני מניח שמפקדים עושים שם תהליכים טובים יותר. זה לא אומר שלא יהיו לנו אירועים לא נורמטיביים כמו האירוע שבו מפקדים שברו שדריות מעץ על חיילים בבית הספר. זה אירוע רע מאוד שלא היה צריך לקרות. אבל כשאתה מטפל באירועים חדשים, חלק בלי למצמץ, זה מעביר מסר".

אתה מרוצה מתפקוד התצפיתניות באירוע חדירת הנגמ"ש משטח מצרים לישראל בשנה שעברה? היו שטענו כי הן ראו אותו באיחור?
"אני יותר ממרוצה. תשאל מי חולל את האירוע. מי זיהה אותו. רוני המ"פית של אוגדת עזה בחלקה הדרומי היא זו שתפעלה את האירוע. היא הבינה מהר מאוד מה קורה כי בהתחלה כשאתה רואה את הסרטים קשה מאוד להבין מה זה. היא מהר מאוד הבינה שזה חשוד ומיהרה לדווח על זה בקשר. אף אחד לא ראה את החציה. צריך להבין שהמוצב המצרי הוא ליד הגדר. לתצפיתנית לקח כמה שניות. שאלתי אותה: 'למה לא הכרזת על זה בקשר?', אז היא אמרה שהיה לה קשה לעכל את זה וכשהיא באה לדווח המ"פית הקדימה אותה בדיווח. רוני היא משהו מיוחד. היא פשוט טובה מאוד. לא סתם היא מקבלת מחמאות מכולם".

התצפיתניות באירוע חטיפת גלעד שליט לפני שבע שנים פעלו כמו שציפו מהן?
"אני פחות בקיא במה שקרה שם. יש לנו דברים אחרים בהקשר של גלעד שליט שהיו פחות טובים ואנחנו צריכים לשפר. מכל אירוע אתה מתחקר את עצמך, ולא מטאטא מתחת לשולחן".

התצפיתניות באוגדת עזה מפעילות את מערכת "רואה-יורה". אתה בעד המערכת שמעוררת חילוקי דעות בצה"ל?
"היא טובה למה שהיא תוכננה. זה נותן מענה טוב".

היא צריכה להרתיע מחבלים או להרוג מחבלים?
"היא צריכה להרתיע מחבלים מלהתקרב לגדר ברגע שהוא חוצה קו מסוים. ואם הוא חוצה את קו הגדר, צריך לעצור אותו. אני לא רואה צורך נוסף למערכות נוספות בגזרת עזה או בגזרה אחרת".

חיזבאללה מעורב מאוד במה שמתחולל בסוריה. זה מפחית את המתח סביב גבול לבנון?
"ממש לא. צריך עדיין לשמור על רמת דריכות אל מול תזוזות מיוחדות של חיזבאללה על הגבול – ויש כאלה. הכוחות שפועלים שם יודעים בדיוק על מה הם מסתכלים. אין ירידת מתח. אנחנו עושים את אותה פעילות שעשינו לפני אם לא יותר. לא ירד ולא השתנה המתח המבצעי בגבול לבנון".

אתה בצבא 25 שנה. האם הייתה תקופה שבה נדרש איסוף מודיעין טקטי לחשש של חטיפה בגזרת עזה, לבנון, סוריה ומצרים?
"בגלל זה גם גדלנו משמעותית. לא היה גבול בגזרת מצרים. לא היה גדוד בגזרת סוריה. אלו הם צרכי השעה. הגנת הגבולות הפכו לאתגרים היותר גדולים של מדינת ישראל בשנים האחרונות".

המצב בירדן מאוד מתוח. המצב הביטחוני מתערער על רקע מה שמתחולל בסוריה. יש הערכות שירדן היא המדינה הבאה שיפרצו בה מהומות. לא נראה שאתה משקיע את אותם משאבים בגבול הירדני.
"יש לנו כוחות בבקעה, מערך איסופי טוב. גם בערבה יש לנו מרכיבי איסוף טובים. עם ירדן יש לנו הסכם שלום וקשרים טובים, אבל אם נבין שיש שינוי בשטח נפעל אחרת. זה לא בתכנון. אנחנו לא שם. יש לנו גזרות אחרות חשובות יותר".

מה מטריד אותך כמפקד החיל?
"רמת המוטיבציה אצלנו בעלייה. אנחנו מקבלים אנשים באמת טובים. לאיסוף יש רצון גבוה מאוד. אני לא מקבל את כל מי שרוצה להגיע אליי. אני מבין את צרכי המערכת. יחד עם זאת, אין לנו נשר (נשירה, א.ב) בשירות וזו נקודה מאוד חשובה. גם אם הם לא בחרו להגיע אלינו, אחרי שבועיים בחיל הם לא רוצים לעזוב. חשוב לי גם לתת דגש לחוליות הרגליות במילואים. הם בסוף יצטרפו במלחמה לגדודים ויידרשו להיות מיומנים לספק מטרות בכל מזג אוויר. אנחנו משתפרים כל הזמן. בפיגוע בעין נטפים בגבול המצרי שבו נהרגו אזרחים וחיילים לא היה איסוף. היום המצב שם שונה וישתפר מאוד בשנה הקרובה. החיל עוסק ברובו בהגנת גבולות המדינה, באיסוף מידע על האויב. זה לא סוד בצה"ל שאנחנו בעלייה".

לקריאה נוספת:
הצצה לכלי שיגלה ויפוצץ מוקשים ללא מעורבות אדם
אימת השריון הסורי: הצצה ל"נשק יום הדין" של צה"ל
רואים רחוק: היחידה שמביטה מלמעלה על איראן

לפניות לכתב אמיר בוחבוט: amirbohbot@walla.com