למה אנחנו כל כך אוהבים לקרוא על הפורנוגרפיה של הזוועה באוהיו

בימים האחרונים מופץ באינטרנט סרטון שמקורו בסין, המתעד דוב ושני קופים רוכבים על אופניים בקרקס. במהלך הרכיבה, הדוב מתנגש בטעות באחד המאמנים. הבהלה גורמת לחיה הענקית לשכוח את כל מה שלמדה באימונים: הדוב מתנפל על אחד הקופים האומללים בשיניו החשופות. הקהל מביט באימה בזוועה המתרחשת לנגד עיניו.

אלא שבעצם, לא רואים דבר. הסרטון קצר מדי וצולם באיכות גרועה, וקשה להבחין אם הקוף באמת נטרף. לטענת מנהלי הקרקס, הדוב חבש מסיכה על פיו, שנועדה למנוע ממנו לנגוס בשאר החיות. גם במסיכה הזו אי אפשר להבחין בשל הרזולוציה הנמוכה. אם כן, לכל היותר הסרטון מציג תופעה קיימת ומוכרת: יש בעולם קרקסים, ויש חיות בעולם שנאלצות לעשות פעלולים. כך תמיד היה וכך תמיד יהיה.

למעשה, אין זה משנה אם רואים את הזוועה במלוא עוצמתה. לפעמים נעים כל-כך רק לקבל הצצה כדי שנוכל לדמיין את המשך הסיפור ואת רגע השיא שלו; כשהאימה חולפת, תחושת ההתרוקנות מהנה הרבה יותר, כי היא פרטית ואינה מוכתבת על ידי העלילה האמיתית, שפרטיה לא ידועים. אולי הקוף נאכל, ואולי הוא שרד. ועכשיו, מאיפה נזמין צהריים?

גם בארצות הברית יש קרקסים. באחד מהם משתתפות בימים אלה שלוש נשים שנחטפו בקליבלנד שבאוהיו. הנשים (אמנדה, ג'ינה ו"השלישית") טרם דיברו עם התקשורת. בהיעדרן, עוסקות הכותרות בעיקר בניסיון לפצח את המעללים המיניים שנכפו עליהן. הכינוי "בית הזוועה" שהודבק לחורבה שבה הוחזקו הפך למושג שגור, והציבור מופגז ללא הרף בתיאורים פורנוגרפיים על מה שעברו בעשור האחרון: אונס, קשירה, איומים, כליאה בארון בגדים, לידה בגיגית פלסטיק והפלות אינספור; מספרים על השכן שהציל, על השכן שראה, על השכן שריחרח ועל השכן שלא ידע.

קרובי המשפחה של הקורבנות התחננו לשמירת פרטיותן, ובינתיים לא קיים תיעוד של מעשי הזוועה עצמם. הרי התרגלנו למציאות שבה "אם זה לא צולם, זה לא קיים". האם ניתן אפוא להאמין שמה שקרה באמת קרה? הנה כמה שלבי בינתיים להתמודדות עם המצב, עד שיצוצו הראיונות הראשונים עם הקורבנות:

ראשית, ראוי להכריז על כוננות תדהמה, ויש להגדיר את הפרשה כ"בלתי נתפסת ולא ניתנת לעיכול". כצעד שני חובה לצקצק בלשון ולהרגיע את הסובבים: "רק באמריקה זוועה כזו יכולה להתרחש". שלישית, צריך להתפלל שלעולם אנו, או מי מיקירינו, לא ימצא את עצמו כבול במרתף אפל במשך עשר שנים. מצד שני, אם זה יקרה לאחד השכנים, חס וחלילה, מן הראוי שאנו נקבל ראשונים את הסרטון הבלעדי של האונס, ואם אפשר – שזה יהיה בשידור חי. כי בסך הכל, היינו שכנים די קרובים.

כאן אפשר לקרוא על בית הזוועה:
החוטף מאוהיו יואשם גם ברצח: ”הפעיל חדר עינויים”
בתו של החוטף מקליבלנד לקרבן: ”רוצה לפגוש אותך”
הזוועה באוהיו: ”אם התינוק ימות - ארצח אותך”


לפניות:
uriah_c@walla.net.il