(בסרטון: אמם של האחים צארנייב)
חקירת המודיעין שקדם לפיגוע בבוסטון מסתעפת: ה"ניו יורק טיימס" דיווח הלילה (חמישי) כי טמרלאן צארנייב, אחד משני החשודים המרכזיים בביצוע הפיגוע במרתון בוסטון בשבוע שעבר, היה רשום מאז 2011 לא רק ברשימת החשודים של הבולשת הפדרלית, ה-FBI, כפי שדווח כבר, אלא גם בזו של סוכנות המודיעין המרכזית, ה-CIA, אולם גם אנשיה לא מצאו סיבה לזמן אותו לחקירה.
על פי הדיווח, דוח מיוחד שחיברו סוכני ה-FBI, על פי בקשת גורמי הביטחון ברוסיה, לא כלל מידע על קשר של טמרלאן לקבוצות או ארגונים קיצוניים. בנוסף, מתברר כי אנשי ה-CIA הודיעו בספטמבר 2011 לרוסים כי אין להם כל מידע מפליל אודות צארנייב. אולם, יחד עם זאת, הם כן ביקשו מאנשי הסוכנות האמריקאית הלאומית למניעת טרור להוסיף את שמו של טמרלאן לרשימת המעקב.
אתמול טענו גורמים אמריקאים בכירים המקורבים לחקירתו של ג'וחר צארנייב, שבניגוד לאחיו הבכור שרד את המצוד של הכוחות האמריקאים, כי הפצצות שהתפוצצו סמוך לקו הסיום של המרתון שהתקיים בעיר הופעלו על ידי שלט רחוק. על פי אותם גורמים, שדיברו עם כתב סוכנות הידיעות AP, על אף שהחוקרים הצליחו לגלות כי ג'וחר השתמש בטלפון סלולרי רגעים ספורים לפני הפיצוץ, לא ברור עדיין מה היה המכשיר באמצעותו בוצע הפיצוץ.
נוסף על המידע שידעו הגורמים הבכירים לספר בנוגע לטכניקה באמצעותה בוצע הפיצוץ הקטלני, הם הוסיפו פרטים חדשים אודות המניעים שהובילו את האחים לבית צארנייב להוציא לפועל את מזימתם. לדברי הגורמים, ג'וחר, המאושפז עדיין בבית החולים, סיפר לחוקריו כי הוא ואחיו כעסו על המלחמות שניהלה ארצות הברית נגד המדינות המוסלמיות עיראק ואפגניסטן.
במהלך השבוע האחרון פורסמו דיווחים על הפעילות של השניים באתרים מוסלמיים קיצוניים ברשת, ועל תמיכתם במאבק של צ'צ'ניה למען עצמאות. בנוסף, פורסם הדיווח על הביקור המסתורי שערך טמרלאן בדאגסטן, רפובליקה איסלאמית בדרום הפדרציה הרוסית, בה פועלים מספר ארגוני טרור איסלאמיים לאומנים קיצונים. החוקרים מנסים לברר עם ג'וחר האם אחיו הושפע במהלך חצי השנה שביקר בדאגסטן הושפע מהמגע עם הגורמים הקיצוניים שם.
סגן נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, גינה אתמול בחריפות את האחים צארנייב. באירוע במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) לכבוד השוטר שון קולייר, שנהרג שם שעות ספורות אחרי הפיגוע בחילופי הירי עם צמד האחים, כינה ביידן את המחבלים "ג'יהאדיסטים מעוותים ונלוזים". עוד אמר ביידן: "סבלנו ואנו אבלים, אך אנו לא נכנעים. לא ניכנע לפחד".
