"מי הוא השולט בבריטניה?" שאלה בזמנו מרגרט תאצ'ר לנוכח כוחם הגדל של איגודי העובדים. עד ל-1980, כולם כבר ידעו את התשובה: תאצ'ר שולטת. תאצ'ר היתה האישה הראשונה שכיהנה כראש ממשלה בבריטניה. היא היתה אחת מהדמויות הפוליטיות הדומיננטיות ביותר במאה ה-20, אשר הותירה אחריה את מדיניות ה"תאצ'ריזם" הממשיכה להשפיע גם כיום. ניצחון הקפיטליזם, אימוץ השוק החופשי כגורם בלתי נפרד לשגשוג כלכלי, קריסת ברית המועצות, צמצום תפקיד המדינה בכלכלה תאצ'ר מילאה תפקיד חשוב בכל השינויים הללו וקשה לדמיין כיצד היו מתרחשים בלעדיה.
אשת הברזל מתה בגיל 87
הנערה היהודייה שמרגרט תאצר הצילה בשואה
ילדותה וראשית דרכה הפוליטית
מרגרט הילדה רוברטס נולדה ב-13 באוקטובר 1925 בחבל לינקולנשייר, בתו של בעל מכולת. היא למדה באוניברסיטת אוקספורד באמצעות מילגה וקיבלה שני תארים, בכימיה ובעריכת דין. ב-1951, התחתנה מרגרט עם איש העסקים האמיד דניס תאצ'ר ולזוג נולדו שני ילדים. העניין שגילתה תאצ'ר בפוליטיקה הביא אותה לפרלמנט בגיל 34 כחברה במפלגה השמרנית. היא טיפסה במהירות בשורות המפלגה ובגיל 44 התמנתה לשרת החינוך.
כהונה ראשונה
כפי שהסופר הצרפתי ויקטור הוגו אמר, "אין דבר כה חזק כמו רעיון שזמנו הגיע", כך גם תאצ'ר היתה האדם הנכון ברגע הנכון. מ-1964 שלטה מפלגת הלייבור בבריטניה. לאחר תבוסתה למפלגה השמרנית ב-1970, מונתה תאצ'ר לשרת החינוך והמדע בממשלתו של אדוארד הית'. המפלגה השמרנית הפסידה בבחירות ב-1974 ותאצ'ר החליטה לרוץ לראשות המפלגה. היא ניצחה את הית' והפכה למנהיגת המפלגה השמרנית ב-1975, להפתעת רבים. על אף התנשאותם של עמיתה ויריביה, זכתה תאצ'ר בבחירות הכלליות ב-1979, והפכה לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד ראש ממשלת בריטניה.
המתקפה על השגרירות באיראן
באפריל 1980 השתלטו חמושים איראנים על שגרירות לונדון והרגו בן ערובה ראשון אחרי שישה ימים של מצור. תאצ'ר שיגרה את כוחות הקומנדו הבריטיים שפשטו על השגרירות במבצע ששודר ברשתות מסביב לעולם. כל 19 בני הערובה חולצו והמחבלים חוסלו. אירוע זה עיצב מחדש את תדמיתה הבלתי מתפשרת של ת'אצר.
החברות עם רייגן ומדיניות החוץ הקשוחה
"הנפש התאומה הפוליטית" של ת'אצר, רונלד רייגן, נבחר ב-1980 לנשיא ארצות הברית. השניים חלקו את אותה התפיסה הכלכלית ואותה נכונות להתמודד במלחמה הקרה ורייגן נהפך עם הזמן לאחד ממעריציה וחבריה הקרובים. בתחום מדיניות החוץ, תאצ'ר נודעה בגישה הקשוחה שהפגינה כלפי ברית המועצות בניגוד למדיניות המערב בשנות ה-70, שניסתה לא לעורר עימותים עם המעצמה הקומוניסטית. תאצ'ר ורייגן תמכו בהפעלת לחץ על בריה"מ על מנת לעודד אותה ליישם רפורמות בשלטון או לבטלו לחלוטין. תאצ'ר דגלה במדיניות ההרתעה נגד מוסקבה ואפשרה לארה"ב להציב בשטח בריטניה טילים גרעיניים צעד שעורר מחאה נרחבת. בכך רצתה תאצ'ר להכריח את בריה"מ לפתוח במשא ומתן. היא חלקה עם רייגן את השקפתו ששלטון מוסקבה הוא "מרושע" וכי יש לפרקו מהר ככל האפשר. יחד עם רייגן עמדה תאצ'ר מאחורי מדיניות הפרסטרויקה של מיכאיל גורבצ'וב, מנהיג בריה"מ הרפורמיסט והפרו-מערבי. היו אלה הסובייטים שהמציאו לתאצ'ר את הכינוי "אשת הברזל" שדבק בה מאז. תאצ'ר שרדה את קריסת בריה"מ ב-1989 ורבים ההיסטוריונים והפרשנים המאמינים שיש לזקוף חלק גדול מניצחון המערב על בריה"מ לזכותה.
אחת מהפעולות האחרונות של תאצ'ר בסוף כהונתה היתה להפעיל לחץ על הנשיא בוש האב להציב כוחות במזרח התיכון כדי להבריח את צבא סדאם חוסיין מכוויית במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. ממשלתה סיפקה אף כוחות צבאיים לקואליציה הבינלאומית במפרץ הפרסי.
מלחמת פוקלנד
ארגנטינה פלשה לאיי פוקלנד ב-1982 אחרי שתאצ'ר הסיגה את כוחות חיל הים כחלק מקיצוצים נרחבים בתקציב הביטחון. תוך ימים מחליטה תאצ'ר לשלוח כוח של 40 אלף חיילים להחזיר את השליטה באיים. אז החלה תאצ'ר למשוך את תשומת לב העולם - נאמנות, אומץ לב וזהירות היו ערכים מקודשים בעבורה ולא היה דבר שהיא שנאה יותר מאשר לאבד חיילים או אמצעי לחימה בקרב. מנהיגים מכל רחבי העולם החלו ללמוד את שיטות ההנהגה שלה, את הישגיה ולנסות ולחקות אותה.
כהונה שנייה
הניצחון המזהיר במלחמת פוקלנד מעלה את הפופולריות של תאצ'ר לשיא וב-9 ביוני 1983 היא זוכה בכהונה שנייה. אך הכלכלה הבריטית מדשדשת ושיעור האבטלה ממריא ל-3 מיליון. תאצ'ר ממשיכה במדיניות נוקשה מול האיגודים, שנלחמים בה בחזרה בשביתות.
שביתת הכורים והתאצ'ריזם
תחילת שנות ה-80 היתה תקופה עגומה של סגירת מפעלים ואיבודי משרות בצפון מזרח אנגליה. שיעור האבטלה בכפרי המכרות לשעבר עלה על 20%. תאצ'ר נבחרה בעזרת מצע הקורא לשינוי בכלכלה המידרדרת, צמצום תפקיד המדינה בכלכלה, עידוד שוק פתוח ויזמות. המאבק הראשון של תאצ'ר היה לרסן את איגודי העובדים המקצועיים שיצאו מכלל שליטה, במיוחד במגזר הכרייה, והביאו לנפילתן של שלוש ממשלות ברציפות. שביתת הכורים הכללית החלה ב-6 במרץ 1984 כתגובה לסגירתם של מכרות לא רווחים. מהומות ושביתות פתחו את מהדורות החדשות בבריטניה והמדינה עמדה בפני כאוס מוחלט.
תאצ'ר העבירה מספר חוקים שהגבילו את זכויות האיגודים. עד 1994 הופרטו כל המכרות במדינה ותאצ'ר סיימה אחת ולתמיד את הבעיה. לאחר שניצחה בתחום אחד, שמה לה תאצ'ר ליעד להפריט מגזרים נוספים במדינה. למעשה, מדיניות ההפרטה הפכה לשם נרדף ל"תאצ'ריזם". לדוגמה, חברת התעופה "בריטיש איירווייז", שלא גרפה רווחים כחברה ממלכתית, הופרטה ונהפכה לאחת מחברות התעופה הרווחיות והטובות בעולם. "בריטיש סטיל" נהפכה לחברת הפלדה הגדולה באירופה. תאצ'ר תמכה גם בהורדת מסים והצליחה להביא לירידה משמעותית באינפלציה.
הפיגוע במלון ברייטון
תאצ'ר, שנהגה בקשיחות נגד ה-IRA, המחתרת האירית, הייתה יעד הפיגוע הרצחני במלון "גראנד הוטל" ברייטון באוקטובר 1984, בו שהתה כשהשתתפה בוועידת המפלגה השמרנית. מטען חבלה שהוטמן בו חודשים קודם על ידי המחתרת התפוצץ ב-3 לפנות בוקר והרג ארבעה בני אדם. תאצ'ר, שעוד עבדה באותה השעה, נמלטה מהמלון ללא פגע.
הכהונה השלישית ומס הגולגולת
בבחירות הכלליות ב-1987, זכתה תאצ'ר בכהונה שלישית וחסרת תקדים כראש ממשלת בריטניה. ב-1 באפריל 1990 הציגה הממשלה את תכנית "מס הגולגולת" כחלק מרפורמה במסים במדינה, שנה לאחר שהמדיניות הגיעה לסקוטלנד. המדיניות הלא פופולרית עוררה מחאה ומהומות בוויטהיל ובכיכר טרפלגר שנצפו מסביב לעולם.
ההתפטרות
מדיניותה השנויה במחלוקת של תאצ'ר, במיוחד התנגדותה להידוק הקשרים עם אירופה, הביאו לפילוג בתוך המפלגה השמרנית ובנובמבר 1990, הסכימה תאצ'ר להתפטר. היא עזבה את דאונינג 10 בעיניים דומעות. יורשה בתפקיד היה ג'ון מייג'ור. ב-1992 פרשה תאצ'ר מבית הנבחרים בגיל 66. היא קיבלה אות אצולה מהמלכה אליזבת' השנייה לאחר התפטרותה וכתבה את האוטוביוגרפיה "The Path to Power and The Downing Street Years". תאצ'ר המשיכה להיות מעורבת בענייני הפנים והחוץ גם לאחר פרישתה.
השנים האחרונות
לאחר שסבלה משורה של התקפי שבץ קלים, ייעצו לתאצ'ר רופאיה ב-2002 שלא לשאת יותר נאומים בציבור מחשש לבריאותה. כתוצאה מהתקפי השבץ, איבדה תאצ'ר את זיכרונה לטווח הקצר. ב-24 באוגוסט 2008 נחשף בציבור כי תאצ'ר סובלת משטיון.
בסוף 2011 הופיעה תאצ'ר באופן נדיר בפומבי כשיצאה לסעודה לרגל יום הולדתה ה-86. תאצ'ר, שהייתה מנהיגת מפלגת השמרנים במשך שנים רבות, לבשה שמלה כחולה וז'קט כחול - כצבע המזוהה בבית הנבחרים עם חברי המפלגה.
תאצ'ר אושפזה בשנים האחרונות בשל דלקת ריאות, וגם שברה את רגלה ואת ידה כמה פעמים. בתה התראיינה לתקשורת לפני ארבע שנים בעקבות ספר שכתבה, ואמרה כי אמה אף מתקשה בזיהוי בני המשפחה. ואולם, היא סיפרה שכשאמה נזכרת בימיה ברחוב דאונינג 10, "הזיכרון שב ואמא מתעוררת מחדש". היום מתה תאצ'ר בגיל 87.