זה התחיל כסיפור חתום וסגור של אלימות במשפחה: בעל נעצר ונחקר בחשד לתקיפת אשתו, ובתום החקירה הוגש נגדו כתב אישום, יחד עם בקשה למעצר עד תום ההליכים. רק במהלך הדיון בתיק והצגת ראיות חדשות ואופן פעולת המשטרה הוחלט על תיקון כתב האישום לסעיף של הכשלת שוטר בלבד. בחקירתה, הודתה האישה המתלוננת כי מסרה עדות שקרית בנוגע לתקיפה לכאורה, אך התיק נגדה נסגר בטענה לחוסר ראיות.
חיי הנישואין של בני הזוג מהשפלה עלו לפני כמה שנים על שרטון. השניים מתגוררים באותו בית, אך בחדרים נפרדים. לדברי המתלוננת, בחודש מרץ 2010, בשעת לילה מאוחרת, בעלה תקף אותה, שפך עליה מים, משך אותה, ניסה לבעוט באיבר מינה, בעט ברגלה, ניסה להכות אותה בפניה ואף איים כי יהרוג אותה. כתב אישום נוסף ייחס לבעל תקיפה נוספת כמה חודשים קודם לכן, ולפיו הוא תקף אותה, הצמיד אותה בכוח לדלת בדירה וניסה לחנוק אותה. לאחר שהמתלוננת הגישה את התלונות נגד בעלה, הוא היה עצור במשך שבועיים, ולאחר מכן שוחרר למעצר בית בתנאים מגבילים כשנגדו צו הרחקה המונע ממנו אפשרות לשוחח עם אשתו בטלפון. מיד לאחר הדיון בתנאי שחרורו התלוננה האישה כי הוא הפר את התנאים וצלצל אליה למרות שנאסר עליו לעשות זאת, והוא הואשם גם בהפרת תנאי ההרחקה שנקבעו לו.
אך במהלך המשפט הצליחה עורכת הדין הילה נאוי, פרקליטתו של הנאשם, להראות כי גרסתה של האישה איננה נכונה. במהלך הדיון היא הוכיחה שהאישה הייתה אובססיבית כלפי בעלה ושלחה לו סמוך למקרה ה"תקיפה" 26 מסרונים לאחר חצות, ובו איימה עליו כי אם לא יפתח את דלת חדרו, היא תתלונן עליו במשטרה. עוד טענה נאוי כי המשטרה לא בדקה את המסרונים הללו ואף נתנה את המכשיר למתלוננת, אשר מחקה את תוכן ההודעות, דבר שלדבריה מהווה שיבוש מהלכי חקירה. נאוי הוסיפה כי המתלוננת מסרה במשטרה כמה גרסאות שבאחת מהן טענה כי האיש תקף אותה, בעוד שבהודעה אחרת שמסרה כלל לא הזכירה את מקרה התקיפה.
הנורה האדומה לא נדלקה
לדברי נאוי, למרות החשש ל"תסמונת האישה המוכה" שחוזרת בה מתלונתה, ההודעות והגרסאות השונות צריכות היו להדליק לחוקרים נורה אדומה. גם באשר להפרת תנאי ההרחקה אמרה נאוי כי החשוד אכן שוחח בטלפון עם אשתו בניגוד לצו, אך כי המתלוננת לא הזכירה בתלונתה שהיא זו שיצרה אתו קשר ושאלה לשלומו והאם הוא צריך בגדים ודברים נוספים.
נציגת התביעה התייחסה לדבריו של החשוד בחקירה לאחר שהוצגו בפניו החשדות, אז אמר "עשיתי טעות", ואמרה שיש מספיק ראיות להרשאתו זאת למרות ההודעות שהוצגו במהלך הדיון. לאחר שהוצגו הראיות החדשות ועלה החשד כי המתלוננת הגישה תלונת שווא, הוחלט לסיים את הדיון ולחקור את האישה.
במהלך חקירתה של האישה למחרת הדיון היא הודתה כי היא זו שיצרה קשר עם בעלה ושאלה לשלומו והאם הוא צריך משהו. לשאלת החוקר האם הייתה לה סיבה לאיים עליו שתלך למשטרה באותו לילה, היא השיבה שלא הייתה לכך סיבה מלבד רצונה שייצא מחדרו. עוד הודתה האישה שהיא מחקה את ההודעות שהיו בטלפון, אך לא הייתה מוכנה להסביר מדוע עשתה זאת. לשאלת החוקר האם הבעל תקף אותה, היא ענתה בשלילה.
לנוכח הממצאים הגיעו הצדדים להסדר טיעון בו נמחקו מכתב האישום עבירות התקיפה והאיומים, ויוחסה לחשוד רק עבירה של הכשלת שוטר עקב כך שיצר קשר עם אשתו למרות תנאי ההרחקה. לדברי נציגת התביעה, מחיקת החשדות בתקיפה קשורה לקשיים ראייתיים. באשר למסירת הטלפון הנייד לאישה, אמרה נציגת התביעה שאין לה הסבר לכך. החשוד נדרש לחתום על התחייבות על סך 2,500 שקלים למשך תקופה של 24 חודשים ושוחרר.
בשל תוצאות המשפט הגיש הבעל תביעה נגד אשתו בגין תלונת השווא שהביאה למעצרו. אך למרבה ההפתעה, התיק נסגר לאחר זמן קצר. בהחלטה נכתב כי "לאחר בחינת חומר הראיות בתיק הנדון, הוחלט על סגירת התיק בעילה של העדר ראיות מספיקות". בהסבר ההחלטה כי היא נסמכה על מצבה של האישה שבכתה כשבאה להגיש את התלונה וגם כאשר ביקשה לבטלה.
עו"ד נאוי סיפרה השבוע כי "ידוע כי תיקי אלימות במשפחה הם מהקשים ביותר להפרכה ולהוכחת חפות. בתיק זה ביצענו מספר מהלכי חקירה שהביאו לחשיפת העלילה כגון הוצאת פלטי הפלאפון. בית המשפט קבע חד-משמעית כי הנאשם ישב על לא עוול בכפו 14 ימים במעצר. צר לי כי משטרת ישראל בחרה להתעלם מקביעת בית המשפט. מדובר במסר עגום לגברים הזקוקים להגנה מחד, ומאידך מתן אור ירוק לנשים להשתמש במשטרה כאמצעי לבוא חשבון עם בני זוגן ולהישגים כספיים במשפטי גירושין".
