קצין איסוף: כך נפגע מעמדו של הלוחם בצה"ל

בשנה האחרונה התפתח שיח ביקורתי ביותר בצה"ל על הפגיעה באתוס לוחמי היבשה והאסטרטגיה של אגף כוח האדם בצה"ל, המתירה להשתמש במילה "לוחם" לתיאור מקצועות חדשים כמו "לוחם האש", "לוחם סייבר" או "לוחם הגנה אווירית". לא ניתן להשוות בין מפעיל כלי טיס בלתי מאויש שיושב בקרון במרכז הארץ כשלצדו כוס נס קפה של טסטר-צ'וייס ועוגיות "טים-טם" לבוש בסרבל טייסים, למפקד מחלקת חי"ר שתחת אש, זיעה, אימה ופחד נדרש להוביל את עשרות לוחמיו בקרב לניצחון שיכריע את המערכה. לא ניתן להשוות בין חייל של פיקוד העורף שאמור באירוע קיצון לעסוק בחילוץ מהריסות ללוחם בחיל ההנדסה שיהיה הראשון לפרוץ תחת חשיכה מוחלטת מכשול הנדסי עבור התמרון היבשתי ולנטרל את המטענים הרבים בצירי התנועה של הטנקים. חניכי קורס מפקדי האוגדות של זרוע היבשה העלו את הנושא לפני כשבועיים בפני הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ.

חייבת להיות תשובה ברורה וחדה לשאלה מי הוא לוחם, כדי לייחד את תהליך ההכשרה והמשימה לה נדרשים הלוחמים של זרוע היבשה, ולא - עלולה המוטיבציה של אחד המערכים הכי קריטיים בצה"ל להידרדר. הדרך חזרה משם עלולה להיות תלולה אף יותר.

נתוני המוטיבציה לקרבי של אגף כוח האדם בצה"ל נחשפו אתמול והצביעו על ירידה של 3% במחזור נובמבר האחרון. ראש אגף כוח אדם, אלוף אורנה ברביבאי, שנשאלה על הנושא, ניסתה להמעיט בחשיבות הנתון וטענה כי מקצועות חדשים שנפתחו לאחרונה בפני המועמדים לשירות ביטחון כמו תחום הסייבר או ההגנה האווירית, שכוללים את "כיפת ברזל", נוגסים בעוגה הכללית. בדבריה חיזקה את הטענה של קצינים בכירים בזרוע היבשה שמלינים על כך כי השימוש במילה "לוחם" במסע הסברה לגיוס מועמדים לשירות ביטחון וסדרת כתבות שנעשו לאחרונה בכלי התקשורת, מכרסמות באתוס הלוחם היבשתי. אחת הדוגמאות שהוצגו לרמטכ"ל הייתה הפרסום על כך שחיילי כיפת ברזל שישבו בקרון ממוזג קיבלו מעילי פליז ומחממי צוואר.

מאמרו הנוקב של מפקד בה"ד 1 בעבר וכיום מפקד חטיבת הנח"ל, אלוף-משנה יהודה פוקס, על הפערים בתהליך ההכשרה של מפקד המחלקה בבה"ד 1, עורר את המוזות של זרוע יבשה, שהסכימו עם מרבית טענותיו, אך בעיקר מתחו ביקורת על העיתוי. הם אמרו כי נכון היה לו היה כותב את מאמרו בזמן היותו מפקד בה"ד 1, או לכל היותר בודק את השינויים שנעשו מאז עזב את שערי בית הספר לקצינים. אכן נעשה שינוי מהותי במגמת "להב", שאמורה להכשיר את דורות מפקדי המחלקות הבאים של צה"ל. תחת מדיניות ברורה של מפקד זרוע היבשה, אלוף סמי תורג'מן, תהליכי תיאוריה, תכנון ויישום של ראש חטיבת היבשה, תת-אלוף אורן אבמן ומפקד בה"ד 1, אלוף-משנה ערן ניב, יצאה המהפכה השקטה לדרך. יריית הפתיחה באה לידי ביטוי בסדרת תרגילי השטח "ברבור שחור", שתכליתה לחבר את מפקד המחלקה למציאות הקרב ולהכשיל אותו במקומות בהם היה עד כה בטוח בעצמו. הקושי, האכזבה והכישלון בקרב אמורים לטענת מפקד בה"ד 1 להכשיר את הצוער בצורה הטובה ביותר לקרב האמיתי במלחמה.

בכל צבאות המערב הזרים תהליך הכשרת קצין היבשה הוא ארוך יותר ונעשה בגילאים מאוחרים יותר מאשר הם נעשים בצה"ל. גם אופן הרכבת השירות, שכולל עבור בנים שלוש שנות שירות סדיר וחתימת שנה נוספת, ועבור בנות שנתיים שירות סדיר ושנת שירות נוספת, היא יוצאת דופן ביחס לצבאות זרים אחרים, בהם משך השירות ארוך יותר. מפקד זרוע היבשה קבע כי העובדה שבני הנוער בישראל מתנדבים לקורס קצינים לא אומרת שיש להטיל עליהם משך שירות ארוך יותר בקבע כדי להרחיב את משך ההכשרה.

בחינת הנושא העלתה כי האתגר של מפקד המחלקה בשנת 2013 הוא הגדול ביותר מאז יום הקמתו של צה"ל בשל המורכבות מולה הוא מתמודד בשטח. מפקד המחלקה נדרש להוביל עשרות לוחמים ללחימה בשטחים פתוחים, אך בעיקר בשטחים בנויים רווי אוכלוסייה, להתמודד עם ארגוני גרילה, סמי צבאיים וצבאות סדירים. מולו ניצבים איומים מסוגים שונים כמו נ"ט, פצמ"רים, ארטילריה, צליפה, מטענים, אזורי לחימה תת קרקעיים ועדיין לא הרחבנו את ההסבר על ארסנל אמצעי הלחימה שהוא נדרש להפעיל תוך כדי הבנה בטכנולוגיה מתקדמת. את אלו יש לעטוף בדילמות מוסר מורכבות ביותר. בעבר הרחוק נתקל מפקד המחלקה בדילמות מוסריות רק כשראה שבויים ואילו היום נדרש המ"מ לשאלות ערכיות על טוהר הנשק מהרגע שדרך בשטח רצועת עזה, יהודה ושומרון או לבנון. הוא יצעד בלילה בשטח סבוך או בסמטה אך בסוף הוא עלול להגיע לבית ובו אישה כורעת ללדת, כשלטענת המודיעין באחד החדרים מסתתרים שלושה מחבלים. מפקד מחלקת שריון משתמש באמצעי לחימה מורכבים שלא פחותים ברמתם מאמצעי הלחימה של מסוק קרב, אך משך תהליכי ההכשרה שונים לחלוטין.

עבודת המטה הנרחבת שבוצעה בזרוע יבשה הביאה לשינויים מהירים כבר במחזור האחרון, שכללו הקמת שתי פלוגות במגמת "להב" הכוללות את לוחמי ההגנה אווירית, פיקוד העורף, משמר הגבול, חיל הקשר וחיל הלוגיסטיקה, ולצדן הקמת פלוגות ייחודיות של חילות השדה: רגלים, שריון, הנדסה, תותחנים וחיל האיסוף הקרבי. על ידי הקמת הפלוגות של חילות השדה ייווצר תהליך הכשרה אחיד. ההחלטה עוררה ביקורת, אך התשובה לכך מספקת והגיונית שכן תומכי הלחימה מאטים את קצב ההכשרה של חילות השדה בשל פערים בידע והניסיון.

עוד הוחלט לשנות את יחס החניכה בין מפקד הצוות לחניכים וכל צוות יהיה מעתה 1:13, כשעד לאחרונה דווח על יחס של 1:15. כמו כן, הוחלט למנות סגנים למפקדי הפלוגות בבה"ד 1 ובכך להגדיל את היכולת לבצע תרגילים שונים. החלטה דרמטית נוספת היא הגדלת ההתנסות בשטח ב-40% והפחתה משמעותית של הלימוד בכיתות. פחות אקדמיה ותיאוריות ויותר חול ואש. ראש חטיבת היבשה, תת-אלוף אבמן, תיאר השבוע את התהליך בפני מפקדי גדודים בבה"ד 1 ואמר: "אני רוצה שמפקד המחלקה יהפוך לחיית שטח. מארבעה ימי אימון תגברנו אותם בשלושה שבועות של שטח".

בזרוע היבשה מעריכים שהפלוגות החדשות בבה"ד 1, המשלבות יחד את לוחמי היבשה, יביאו לקרב משולב איכותי יותר. מפקד בה"ד 1 מודה כי אכן חסר זמן בהכשרת הקצין, אך מדובר במשאב מוגבל, ולכן יש ליצור בפרק ההכשרה בבה"ד 1 כמה שיותר התנסויות. "החי"ר לעולם לא ינצח לבדו, ואם לא נחנך אותו כבר בבה"ד 1 שהקרב המשולב הוא הקרב המנצח, הוא יפסיד בקרב, ולכן הם צריכים לגדול באותו קן גידול", הסביר אלוף-משנה ניב את ההחלטה לייחד פלוגות לוחמים מחילות היבשה, אך הזהיר כי "הקצין לא ייצא מומחה מבה"ד 1 למנהיגות. הוא לא ייצא מכאן מנהיג גם אם נרחיב את ההכשרה לשנתיים. את המנהיגות שלו הוא יקבל באימונים לאחר קבלת המחלקה, ואם לא - אז זה יקרה בשבוע הראשון של המלחמה. רק כשהוא יקבל את חייליו ואיתם את האחריות הוא יהיה מנהיג".

זוהי תמצית ההכשרה של מפקדי מחלקות הלוחמים בצה"ל, אך היא נשענת על בסיס היותם לוחמים. הפילוסוף ג'. גלן גריי המצוטט בספר מעורר ההשראה "אחים בקרב" של סטיבן א' אמברוז, כתב: "חיילים הם חברים אמיתיים רק כאשר כל אחד מהם מוכן למסור את חייו למען זולתו, בלא הרהור ובלי מחשבה על אובדן אישי". יחי ההבדל הענק.

קצין איסוף - טורים אחרונים
גלגולו של הסיכול הממוקד
האם חיל האוויר יביא את הניצחון?
האם אינתיפאדה שלישית נראית באופק?

לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.com