לפני כארבעה חודשים מונה הנסיך בנדר בן סולטן לראש המודיעין הכללי של ערב הסעודית. מאז שנכנס לתפקידו החדש, הוא פועל ללא ליאות לסילוקו של הנשיא בשאר אסד בסוריה ולסיום מלחמת האזרחים בה. בין השאר הוא מתאם את מהלכיו עם האקם פידן, ראש המודיעין הטורקי (מיט), עם גנרל דייויד פטראוס, שפרש לפני שלושה שבועות מניהול ה-CIA, עם ראשי הביון הצרפתי ועם אישים פרו מערביים ופרו סעודיים בלבנון, ואפילו עם רוסיה בת בריתה של סוריה. לפני כחודש ביקר שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב בערב הסעודית ונפגש גם עם הנסיך בנדר, המשמש גם בתור המזכיר הכללי של המועצה לביטחון לאומי של הממלכה, בניסיון למצוא פתרון מוסכם למשבר בסוריה.
מאמצים אלה של הנסיך בנדר שמו אותו על הכוונת של אסד ושל החיזבאללה. זמן קצר לאחר שעבדאללה, מלך ערב הסעודית, מינה אותו לתפקיד ראש המודיעין דיווחה רשת טלוויזיה אירנית שהמלך נהרג מפצצה שהטמינו לו סוכנים של המודיעין הסורי. בינתיים, יש דיווחים כי מצב בריאותו של המלך עבדאללה בן ה-88 התדרדר.
על רקע זה ניתן גם להבין טוב יותר את הרצח של גנרל וויסאם אל חסאן, ראש המודיעין בשרות הביטחון הלבנוני, לפני כחודש בביירות. גנרל אל חסאן נחשב למקורב לנסיך בנדר ושימש מתאם מטעמו, להעברת נשק וכסף לצבא סוריה החופשית, אשר נלחם בצבאו של אסד. שמו של הגנרל הלבנוני נקשר גם כמי שסייע לטריבונל הבינלאומי לחקור את רצח ראש הממשלה רפיק אל חרירי ב-2005, רצח שגם הוא מיוחס למודיעין הסורי בשיתוף פעולה עם החיזבאללה. הרצח בביירות התפרש בעיני אנשי ביון במזרח התיכון ובמערב, כנקמה של אסד ואנשי הביטחון שלו בראש המודיעין הסעודי.
לפני מספר שבועות הושג בדוחה בירת קטר הסכם לאיחוד של כל הפלגים והתנועות שנאבקים בשלטונו של הנשיא אסד. את ההסכם הזה אפשר לזקוף במידה רבה לזכותו של הנסיך בנדר. אם ההסכם יחזיק מעמד ויבשיל לכדי הקמת גוף אופוזיציה מרכזי יהיה זה הישג מרשים לדיפלומטיה הסעודית, ובמידה מסוימת גם הקטארית, לאחר שנה וחצי של כישלונות בזירה הסורית.
"הנסיך הסעודי מצדד בקשרים עם ישראל"
מינויו של בנדר בן סולטן לתפקידיו המרכזיים בממלכה כמעט ולא עורר הדים בתקשורת הישראלית, וזאת על אף שהוא מוכר לכמה אישים בישראל. במשך שנים התפרסמו ידיעות על קשריו ומפגשיו עם מנהיגים יהודים בארצות הברית ואף עם אישים ישראלים שונים, במהלך 22 השנים שבהן כיהן כשגריר סעודיה בוושינגטון עד שנת 2005. הנסיך נחשב לאויב מושבע של אירן ובכתבת דיוקן של היומון הבריטי "גארדיאן" נכתב לאחרונה כי בשל עוינותו לרפובליקה האסלאמית השיעית הוא "צידד בקשרים עם ישראל". דברים אלה נסמכים גם על אחד ממסמכי וויקיליקס.
כלי תקשורת במערב כתבו בשנים האחרונות כי ראשי מוסד, שבאחריותם קיום קשרים חשאיים עם מדינות ותנועות שאינן מקיימות יחסים גלויים עם ישראל, קיימו שיחות עם אישים סעודיים שונים. בהקשר זה של מגעים עם ישראל נזכר שמו של הנסיך בנדר. לפי פרסומים זרים התקיימה פגישה, ואולי יותר מאחת, של ראש המוסד הקודם מאיר דגן, עם אישים סעודיים. ב-2007 דווח על מפגש סודי של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט עם הנסיך בנדר בירדן.
בנדר בן סולטן בן עזיז אל סעוד הוא נכדו של מייסד הממלכה הסעודית ונולד ב-1949. אמו, ממעמד נמוך, נישאה לאחד מבניו של המלך, שהיה לימים שר ההגנה בממלכה. את הכשרתו כטייס בחיל האוויר הסעודי הוא עשה בחיל האוויר המלכותי של בריטניה ואחר כך השתלם גם בחיל האוויר האמריקני. בשנות כהונתו כשגריר ארצו בוושינגטון, הוא טיפח קשרים אישיים הדוקים עם הנשיאים רונלד רייגן ובמיוחד עם ג'ורג בוש האב ובוש הבן.
בתקופת כהונתו הדיפלומטית היה הנסיך הרוח החיה בהסדרת עסקאות נשק של עשרות מיליארד דולרים, שכללו רכישת מטוסי אף 16 ואף -15 ו"אייואקס" - מטוסי מודיעין והתראה. לצורך קידום עסקאות אלה לא היסס הנסיך בנדר להתעמת עם "איפא"ק", השדולה הפרו ישראלית, שניסתה למנוע את עסקות הנשק ונכשלה. שמו נזכר גם בעסקת ענק שנויה במחלוקת עם בריטניה, של כ-40 מיליארד לירות שטרלינג, שהעלתה חשדות כי הנסיך קיבל עמלת שוחד של מיליארד שטרלינג.
"מילות המפתח במדיניות החוץ הסעודית - בטחון ויציבות"
על הרקע הזה, מעניין לקרוא בספר אקדמי חדש בנושא המעורבות של ערב הסעודית בסכסוך הישראלי-פלסטיני. הידע של מחבר הספר, ד"ר מיכאל כהנוב על הממלכה הסעודית אינו ממקור אישי אף שבעברו הוא עבד במשרד ראש הממשלה. ד"ר כהנוב שירת בשנות ה-50 ביחידה 504 להפעלת סוכנים באמ"ן. אחר כך הצטרף למשרד ראש הממשלה והגיע שם לתפקיד בכיר, כולל פעילות בחו"ל ולאחר שפרש בשנות החמישים ניהל את חברת ברינקס. עם פרישתו מהחברה התמסר לתחביב שממלא כיום את חייו מחקר על ערב הסעודית. "אני מעריץ גדול של סבו של בנדר, המלך עבד אל עזיז, בן עבד אל רחמן אל סעוד", מודה כהנוב. אל סעוד הוא מייסד הממלכה של ערב הסעודית, ששלט בה, עד למותו ב-1953. בשישים השנים שחלפו מאז, עמדו בראש הממלכה עוד חמישה מלכים, כולל הנוכחי המלך עבדאללה כולם בניו של מייסד השושלת. כהנוב קיבל לפני כמה שנים תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, על עבודת התזה שלו, שעסקה בערב הסעודית ובסכסוך הישראלי-פלסטיני, בהדרכת פרופסור יוסף קוסטינר. לאחרונה הוא פרסם את החיבור האקדמי כספר בשם "ערב הסעודית והסכסוך בפלסטין" שיצא בהוצאת כרמל. "הספר כתוב מנקודת מבט סעודית", הוא אומר.
העבודה מעלה כמה ממצאים מעניינים, לפחות למי שאינו בקיא בדקויות אורחותיה של הממלכה הסעודית. בין השאר הוא סבור כי "הוואביה", האסכולה הדתית, שאימץ ומטפח בית סעוד אינה "אידאולוגיה קיצונית". וזאת בניגוד לדעה הרווחת. "אבן סעוד טען שהוא מכיר בכל האסכולות האיסלמיות וששיטתו היא של חזרה לאסלאם המקורי של הנביא ושל הסונה המסורת. אך היא גם מאמצת חידושים הלכתיים. כך שהוא היה ביסודו של דבר מנהיג פוליטי ולא דתי" מציין כהנוב."הוא מנהיג שיצר מדינה מודרנית יש מאין. הוא הכניס לממלכה, החל משנות השלושים טכנולוגיה חדשה, שאנשי הדת התנגדו לה. הוא הביא לממלכה את האמריקנים כדי לפתח את תעשיית הנפט והתגבר על התנגדות כוהני הדת שראו בהם כופרים ומיסיונרים נוצרים".
"הוא פתר את הבעיות והתגבר על התנגדויות באמצעות טיעונים דתיים", מסביר כהנוב. "כך לדוגמא הוא טען כי גם הנביא מוחמד העסיק זרים כשהיה צריך. הוא הבין בחושיו החדים שהגורם המכריע במזרח התיכון אלו הן המעצמות וקשר את גורל הממלכה לארצות הברית. ולכן קשה לראות באבן סעוד מנהיג דתי ועוד קיצוני. מכל הסיבות האלה אני מעריץ גדול שלו. בעיני הוא מנהיג לא פחות גדול מבן גוריון ומצ'רצ'יל". את הגישה הזו של ריאליזם ופרגמטיות, מוסיף ד"ר כהנוב, הנחיל מייסד הממלכה לבניו וכל מלכי ערב הסעודית ממשיכים בקו שלו.
מילות המפתח להבנת מדיניות החוץ הסעודית הן לדעתו "ביטחון ויציבות". החתירה להשגתם מניעה את ערב הסעודית להגיע להסדר בסוריה ולסיים את מלחמת האזרחים בה כשם שהיא פעלה במשך שנים ללא ליאות לסיים את מלחמת האזרחים בלבנון ויזמה הסכם להסדרת היחסים החדשים בין העדות השונות במדינה. מסיבות דומות עושים הסעודים מאמצים להשיג פיוס בין החמאס לפתח.
"הסעודים יכולים למצוא אינטרסים משותפים עם ישראל"
גישה זו גם מנחה את עמדתה של ערב הסעודית לגבי הסוגיה הפלסטינית והסכסוך עם ישראל. "לפי אותה גישה סעודית, אפשר לראות בציונות גזל אך עדיין למצוא אינטרסים משותפים", הוא אומר. לפיכך, אין זה מפליא שהסעודים עומדים מאחורי כמה יוזמות ותכניות ליישוב הסכסוך הישראלי ערבי. הראשונה שבהן הייתה תכנית פאהד (אז יורש העצר) ב-1981. התכנית קראה לנסיגת ישראל מכל השטחים, כולל "ירושלים הערבית", הכרה בזכות השיבה של הפלסטינים או תשלום פיצויים למי מהם שלא יממש את זכותו. סעיף אחר, חשוב ביותר, קבע כי זכותן של כל המדינות באזור לחיות בשלום. סעיף זה היה מעין הכרה ישראל. ישראל, בהנהגתו של ראש הממשלה מנחם בגין, דחתה את היוזמה.
כעשרים שנים לאחר מכן שוב יזמו הסעודים מהלך מדיני. הם הציגו תכנית שהגה עבדאללה, אז יורש העצר וכיום המלך. היוזמה הסעודית דיברה כבר על נרמול היחסים ולא הזכירה כלל את בעיית הפליטים הפלסטינים. הליגה הערבית אימצה את היוזמה הסעודית אך הכניסה בה כמה תיקונים.
בניגוד ליוזמת פאהד, הפעם ישראל לא דחתה את היוזמה אלא פשוט לא התייחסה אליה. עם זאת, כשהיה אהוד אולמרט ראש הממשלה הוא אמר כי היוזמה "מעניינת".
"לא חקרתי מדוע ישראל או דחתה או מתעלמת מהיוזמות הסעודיות" אומר מיכאל כהנוב. "זהו עניין פוליטי ישראלי. דעתי האישית היא שצריך לנהל משא ומתן על תכנית השלום הערבית שנשענת על היוזמה הסעודית". אולי עתה, לאחר המלחמה בעזה אף ביתר שאת, לפני שיהיה מאוחר.