הפרקליטות ערערה על זיכוי אולמרט, גם בפרשת "ראשונטורס"

(אולמרט מגיב לזיכויו בבית המשפט)

הפרקליטות ערערה הערב (רביעי) לבית המשפט העליון על זיכויו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, מהאישומים נגדו בפרשות טלנסקי ו"ראשונטורס", וכן על העונש של מאסר על תנאי שנגזר עליו בעקבות הרשעתו בפרשת מרכז ההשקעות. כמו כן, לאחר שורת לבטים, הפרקליטות ערערה על זיכויה של מי שהיתה ראש לשכתו של אולמרט, שולה זקן, מעבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זאת, במסגרת פרשת "ראשונטורס", שבה הורשעה זקן רק בקבלת דבר במרמה. הפרקליטות החליטה שלא לערער על זיכויה של זקן בפרשת טלנסקי, אולם לערער על העונש שנגזר עליה - תשעה חודשים מאסר על תנאי.

להגשת הערעור אין משמעות פוליטית מיידית, ובשלב זה אולמרט יכול להתמודד לכנסת משום שאין בעונשו קלון. זאת, כל עוד יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לא יקבע אחרת במידה ותהיה פניה אליו בנושא. עם זאת, במידה ואולמרט יחליט להתמודד בבחירות הקרובות, הפרקליטות בוודאי תעלה את סוגיית הקלון לדיון בבית המשפט העליון, לאחר שהנושא כלל לא נידון בבית המשפט המחוזי בשל הודעתו של אולמרט כי הוא מוותר על קבלת כספים מהמדינה וכי אין בכוונתו לחזור לחיים הפוליטיים. עם זאת, בשל האישומים שעדיין תלויים נגדו בתיק הולילנד, הוא לא יוכל לכהן כשר.

אנשי אולמרט הגיבו בחריפות להחלטה. "הגשת הערעור היא עוד שלב במסע הרדיפה חסר המעצורים כנגד אולמרט, אותו מנהלת הפרקליטות", אמר יועץ התקשורת שלו, אמיר דן. "הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, מהווה הבעת אי אמון מוחלטת של הפרקליטות באחד ההרכבים הבכירים ביותר של בתי המשפט המחוזיים בישראל".

בסוף ספטמבר גזר בית המשפט המחוזי בירושלים עונש של שנת מאסר על תנאי וקנס בגובה 75,300 שקלים על אולמרט, שהורשע בהפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות, לאחר שבעת שהיה שר התמ"ת היה מעורב בקבלת החלטות בנוגע ללקוחות שיוצגו על ידי חברו הטוב אורי מסר. העונש הקל ניתן לאחר שאולמרט זוכה מהאישומים המרכזיים נגדו, בפרשות טלנסקי המכונה "מעטפות הכסף" ו"ראשונטורס". זקן הורשעה בקבלת דבר במרמה והפרת אמונים בפרשת "ראשונטורס", לאחר שנקבע כי בעת שהייתה ראש לשכתו של אולמרט, פעלה לקבלת מימונים עודפים לנסיעותיו. היא כאמור נידונה לתשעה חודשי מאסר על תנאי ולקנס בסך 40 אלף שקלים.

לפני שלושה שבועות הודיעה הפרקליטות כי התקבלה החלטה סופית על הגשת ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין במשפטו של אולמרט, כאשר היה ברור שבכוונת הפרקליטות לערער על הזיכוי בפרשת "מעטפות הכסף", לאור ממצאי השופטים לפיהן אולמרט קיבל כספים במזומן מאיש העסקים משה טלנסקי, והן לאור קביעות של השופטים בנוגע לנורמות המצופות מעובדי ציבור. אולם, עד הערב לא היה לא היה ברור אם בכוונת הפרקליטות לערער גם על הזיכוי בפרשת "ראשונטורס", שמתבסס על קביעת השופטים כי אולמרט לא ידע על המימונים העודפים.

בערעור, המשתרע על פני 98 עמודים, שעליו חתומים פרקליט המדינה משה לדור, סגנו שוקי למברגר, מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ג'ואי אש ושניים מסגניו, נכתב כי האישומים בפרשת "טלנסקי" ובפרשת "ראשונטורס" עסקו בביטויים שונים של "התנהלות פסולה ואסורה" מצידו של אולמרט, בעת כהונותיו כנבחר ציבור ברמה הבכירה ביותר. "השלד המרכזי בשתי פרשות אלו, הוא ניצול מעמדו, סמכויותיו ואפשרויותיו של המשיב כשר בכיר – ממלא מקום ראש הממשלה בעת האירועים וקודם לכן ראש עיריית ירושלים - לקבלת טובות הנאה שאסור היה לו לקבלן. המשיב ביצע את המעשים תוך ניצול סביבת העבודה, שבה שירתו עובדות מדינה קרובות אליו אשר פעלו בנאמנות לקידום אינטרסים פרטיים שלו. כך השחית המשיב גם אותן, כשהביא אותן להשתתף עמו במעשי העבירה שעבר".

ביחס לפרשת "ראשונטורס", שבה זוכה אולמרט מאשמת הפרת אמונים לאחר שהואשם בקבלת מימונים עודפים מארגונים שונים עבור נסיעותיו לחו"ל, טוענים בפרקליטות כי לא ניתן לקבל את מסקנת בית המשפט המחוזי בעניין. בבית המשפט סברו כי נבחר ציבור בכיר ביותר לא היה מודע ולא חשד שהמימון עבור טיסות שלו ושל בני משפחתו הקרובים, בסכום של למעלה מ-90 אלף דולר, לא התקבל במרמה כאשר הוא לא שילם במשך שנים ולו? שקל אחד מכיסו הפרטי לסוכנות הנסיעות שמימנה את טיסותיו הפרטיות.

בפרקליטות טוענים כי השופטים החליטו לזכות את אולמרט בשל ספק סביר לא מכיוון שהאמינו לגרסתו, אלא בשל הערכה ביחס לאפשרות התממשותם של תרחישים שונים הנוגע ליחסים שבין אולמרט לזקן ולמתאמת הנסיעות בלשכתו, רייצ'ל ריסבי-רז. "הספק מבוסס על שרשרת ארוכה של הנחות מרחיקות לכת, שקיומן המצטבר והסינרגטי הינו בגדר אפשרות רחוקה עד מאוד, ואף פנטסטית ממש, ומשמעותה היא שהתקיימה תחת המשיב התנהלות מ?ירמתית משמעותית וממושכת על ידי שתי העובדות בלשכתו – התנהלות שכל כולה נועדה לטובתו", נכתב בערעור.

עוד נטען, כי בית המשפט המחוזי קבע רף מחמיר מדי לנטל ההוכחה הרובץ על כתפי התביעה. "לא היה מקום להסיק כי מבחינה משפטית לא הוכחה אשמתו של המשיב מעל ל'ספק סביר'", נכתב בערעור. זאת, במיוחד לאור הקביעות של בית המשפט באשר לעובדות בפרשה והרשעתה של זקן כתוצאה מכך. "אין 'סבירות' כלשהי בקביעה כי המשיב 'לא ידע' על המימון העודף שהשיגו עובדות הלשכה הכפופות לו ועל השימוש שנעשה בכספים אלה, ולמצער עצם את עיניו מפני התוודעות לכל אלה במהלך השנים".

באשר לטלנסקי, בערעור נטען כי בשורה התחתונה של הכרעתו קבע בית המשפט המחוזי, כי התמונה המצטיירת באשר לקשר בין אולמרט לטלנסקי היא של התנהלות פסולה, אך לא עד כדי עבירה פלילית של מרמה והפרת אמונים. "המערערת חולקת על הקביעה הנורמטיבית הזו, ועל כך למעשה נסב עיקר הערעור בפרשה שלפנינו", נכתב בערעור. "התופעה, שנבחר ציבור בכיר מקבל כספים במזומן ובחשאי מאדם, שמבקש להיטיב עמו בגלל מעמדו ותפקידו כנבחר ציבור, נמצאת בליבה של השחיתות השלטונית. תופעה כזו קרובה עד מאוד לביצועה של עבירת שוחד; ממילא נמצא שהיא מצויה בתחום ה'שחור' הפלילי", נכתב בערעור. עוד נכתב, כי "תופעה זו פוגעת באופן מהותי וקשה בטוהר המידות של נבחר הציבור, במובן זה שידיו אינן נקיות, כאשר הוא מנצל את תפקידו ואת מעמדו כדי לזכות בטובות הנאה אסורות. היא משחיתה את עובדי הציבור האחרים, שנושאים עיניהם אל נבחר הציבור. תופעה זו אף פוגעת פגיעה מהותית וקשה באמון הציבור בשירות הציבורי ובנבחריו. בנסיבות שלפנינו, התנהלותו של המשיב אף פגעה באופן מהותי בתקינות המעשה המינהלי".

הפרקליטות טוענת עוד, כי בית המשפט המחוזי טעה כאשר יצר פער ניכר ומשמעותי בין קביעותיו העובדתיות לבין ניתוחן המשפטי והמסקנות שהסיק מהן, לפיהן אף אם קיים פסול בהתנהלותו של המשיב, הרי אין בה בהתנהלות כדי ביצועה של עבירה פלילית. בפרקליטות מתייחסים גם ל"קופה הסודית", שהחזיק אולמרט אצל מקורבו אורי מסר, וטוענים שבית המפשט טעה כאשר בחן את הסוגייה רק בשאלת ההימנעות מדיווח על הכספים. "בהחזיקו קופת מזומנים סודית, ובניהולו אותה במשך שנים ארוכות, באמצעות המשיבה - התנהל המשיב, נבחר ציבור בכיר, באופן פעיל ומושחת בעליל", נכתב בערעור. עוד נכתב כי אולמרט "לא בחל בקבלת הכספים האסורים במו ידיו. אך בנוסף לכך, אף לא בחל המשיב בניצולה של עובדת מדינה הכפופה לו לשם קליטתם וניהולם של הכספים הללו. המשיב ניצל את נאמנותה של המשיבה כלפיו, בגייסו אותה למשימה מתמשכת זו".

בפרקליטות ערערעו גם על גזר הדין, שניתן בעקבות הרשעתו של אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות. לטענת הפרקליטות, בית המשפט המחוזי טעה כאשר הטיל על אולמרט עונש ש"אינו הולם כלל וכלל את חומרתם של המעשים שבהם הוא הורשע". עוד נטען כי "הדיסוננס האמור בין חומרת המעשים כפי שבאה לידי ביטוי בקביעותיו הברורות של בית המשפט, לבין מזעור הענישה עד כדי איונה, חוטא לתכליתה העיקרית של הענישה שאמורה לבטא את הגינוי החברתי ההולם למעשה הפלילי שנעשה. חריגתו לקולה של העונש מעביר במפגיע מסר מוטעה לפיו הלכה למעשה – כך יטעו לחשוב - אין מדובר במעשים חמורים באמת".

בפרקליטות מתייחסים גם לראשונה לכך שכהונתו של אולמרט כראש ממשלה הופסקה בשל כתב האישום שהוגש נגדו, ושמרובו זוכה, אולם טוענים כי זה אינו מצדיק הקלה כה משמעותית בעונש. בתור דוגמא מציינים בפרקליטות את פרשת קצב, שבה נאלץ הנשיא לשעבר לפרוש בשל האישומים נגדו, ושהעונש שהוטל עליו נגרר בין השאר בשל התפקידים הבכירים שמילא. "הפסקת הכהונה הרמה באמצעה, הנפילה מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, התרומה לציבור שתרמו שני האישים במהלך השנים – כל אלה הן נסיבות משותפות לשניים", נכתב בערעור. "פסק הדין בפרשת קצב מבהיר היטב, כי לשיקולי קולה מן הסוג שלפנינו קיים משקל, אך הוא מוגבל למדי. אסור להם לשיקולים אלה לגרום להקלה בעונש, שמשמעותה פגיעה בעקרון השוויון בפני החוק".

עוד בנושא
הולילנד: פרקליטי אולמרט סירבו לחקור עדי תביעה
עונש קל: שנה מאסר על תנאי וקנס לאהוד אולמרט
אולמרט: "איך אומדים את מעשיי אל מול הרשעתי?"