הסופה "סנדי", שזרעה הרס וחורבן בחוף המזרחי של ארצות הברית, הוגדרה יותר מפעם כ"סערה המושלמת".
סנדי, שהוגדרה תחילה כהוריקן והבוקר (שלישי) הונמכה לדרגת סופה פוסט-טרופית, נוצרה על ידי שילוב של כמה תנאים ייחודיים: הסופה טרופית שנשבה מן הדרום פגשה בצפון חזית קרה שמקורה במערב, ויחד עם רוחות צוננות שמקורן בקוטב הצפוני שהתעטפו סביבה, נוצר מה שכבר הפך לביטוי שגור בפי החזאים ושדרני החדשות: "פרנקנסטורם".
בעוד שמרבית תושבי ארצות הברית ואזרחיה נמלטו מהסערה, יש כמה אנשים שרק מחכים לפרק הזמן השנתי הזה, שמספק להם הזדמנות לזנק למטוס ולהמריא ישירות אל מרכז הסופה. אחד מהם הוא ג'ון טלבוט, מטייסת המילואים 53 המסונפת אל חיל האוויר האמריקני
על נזקי הסערה:
ניו יורק "מוכת אסון", סכר קרס ושלוש ערים הוצפו בניו ג'רזי
עדות מניו יורק: תוך יממה, התפוח הגדול הפך לעיר רפאים
אנשי הטייסת, המצוידים במטוס הרקולס משופץ, טסים ישירות לעין הסערה. טלבוט, קצין בדרגת לוטננט קולונל (המקבילה לדרגת סגן-אלוף בצה"ל), אמר כי אנשי הצוות שלו יצאו כבר פעמיים ל"סיור" בלב הסופה "סנדי". טלבוט הוא המטאורולוג הראשי במטוס, ולדבריו הן הטייסים והן אנשי הצוות חשים בעת הטיסה "תחושה הדומה לנסיעה ברכבת הרים שמשולבת לערבול במכונת כביסה".
טלבוט העניק כמה ראיונות לכלי התקשורת בארה"ב בשבוע האחרון. הוא משרת בטייסת זה 23 שנים, וגאה מאוד בעבודתו, אותה הוא מגדיר מצילת-חיים, מפני שהיא מאפשרת לו לאתר מראש את הסופות המסוכנות ביותר לפני שהן מגיעות לאזורים המיושבים.
בריאיון לרשת פוקס, שהתקיים בטלפון אחרי שנחת מטיסתו השנייה בסופה סנדי, אמר טלבוט כי "התחושה לטוס דרך הוריקן היא מעניינת. לעתים התחושה קשה ולעתים יש דברים מפתיעים". לדבריו, המעוף דרך מסלול הסופה סנדי היה מרגש במיוחד.
"סנדי" דומה בהתנהלותה ל"איירין"
לדברי טלבוט, הטיסה הראשונה - ביום שישי - דווקא הייתה רגועה למדי, ו"סנדי" לא גרמה מערבולות יוצאות דופן למטוס ההרקולס של הטייסת. "הרגשנו תחושה טובה בכך שהצלחנו לספק התרעה מוקדמת לתושבים בצפון".
טלבוט הוסיף כי סנדי דומה למדי בהתנהגותה להוריקן "איירין" מהקיץ שעבר, לכל הפחות בהתנהלותה בעין הסערה. "בהוריקן אופייני, הרוחות החזקות ביותר הן אלה שקרובות לעין הסערה, אך הפעם, הרוחות החזקות היו דווקא אלה שהיו רחוקות מהמרכז", אמר. לכן, לדבריו, הטיסה במרכז הסערה הייתה נוחה למדי עד כמה שיכולה להיות נוחה טיסה דרך סופת הוריקן.
כשהם מוזנקים להוריקן, אנשי הצוות של טייסת 53 טסים לרוב בגובה של 10,000 רגל וחולפים דרך מרכז הסערה. על המטוס מורכבים אמצעים שונים שמודדים את מרכיבי הסופה, והמטאורולוגים שיושבים במטוס מעריכים את עוצמתה ואת כיוונה.
בעוד ש"ציידי ההוריקנים" של חיל האוויר משתמשים במטוסי הרקולס, אנשי הצוות של מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי (NOAVV) משתמשים במטוסי P-3 אוריון. מדוע לא להשתמש במטוסי סילון? "כי הם נעים מהר מדי", אמר טלבוט, והסביר כי צריך לטוס במהירות איטית כדי לבחון את הסערה לעומקה.