07:00 בבוקר, יום רביעי. באוגדת עזה בפיקודו של תא"ל יוסי בכר מעריכים כי ארגון חמאס ישגר מטח של רקטות, אבל יפסיק לקראת השעה 07:30. ראשי המועצות מחליטים להמתין עם הסעות התלמידים ולהשאיר אותם עד השעה 07:50 במרחבים מוגנים. מטחי הרקטות מתגברים, ואז מגיעה ההחלטה של ראשי המועצות בנגב המערבי להשבית את הלימודים לחלוטין. קוראים לזה "סינדרום רוביק דנילוביץ'". ראש עיר שלקח אחריות והשבית לימודים בשל שיגור רקטות הגראד לעבר באר שבע בניגוד לדעת הצבא, כי הוא לא מוכן לקחת סיכונים מיותרים.
שיגורי הרקטות נמשכו וחצו את רף ה-50 עד השעה 9:00 בבוקר. התושבים רתחו מזעם והפנו אותו כלפי כל גורם שניסה להרגיע את האווירה המתוחה. השינוי שחל בחודשים האחרונים הוא השימוש בסוג הרקטות. "הקסאם" המיושן שמיוצר בעזה נעלם כמעט כלא היה, ואת מקומו ממלאת כעת "קטיושה" בקוטר של 107 מ"מ שהוברחה ממחסני הנשק של לוב דרך סודן, סיני ומנהרות רפיח אל לב רצועת עזה. השריקה המבעיתה של הרקטה, עוצמת הפיצוץ, הנזק הרחב ופיזור הרסיסים, חברו יחד כדי להטיל אימה על הציבור. אם לא די בכך, מודים קציני ההנדסה של פיקוד דרום כי הקטיושה נופלת בלב היישובים וגורמת להרס. רקטת הקסאם המיושנת הייתה נופלת בדרך כלל בשטחים פתוחים והקול העמום של הפיצוץ שנשמע מרחוק היה מתקבל באנחת רווחה.
צה"ל נערך להסלמה, ופיזר גששים לאורך גדר המערכת עקב חשש שבצל שיגורי הרקטות ינסה אחד הארגונים לחדור ליישובים כדי לבצע פיגוע ראווה. ירי כלי הטיס היה מדויק למעט הטנקים שירו לעבר מקומות חשודים. צה"ל נראה כמי שרוסן על ידי הדרג המדיני שלא להגיב בחומרה. מפקד פיקוד דרום, אלוף טל רוסו, ממשיך כהרגלו לשוטט בין היישובים. מחבק, מתעניין, מדבר בגובה העיניים. האזרחים מאמינים לו. הציבור בעוטף עזה מאוד מעריך את רוסו, שבכל סבב הסלמה כמו בשגרה, נמצא יחד איתם בשטח וסופג את הדי הפיצוצים. הוא לא אלוף בשלט רחוק ולכן הוא מסכים עם טענת התושבים שיש להשלים באופן מידי את המחסור בחדרי ממ"ד בעשרות יישובים.
בסביבות השעה 12:00 הגיע שר הביטחון, אהוד ברק, לאוגדת עזה. ברק, מלווה ברמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, אלוף פיקוד הדרום ומפקד אוגדת עזה, נכנס לחדר "עם האמצעים המיוחדים", שבו יש מסכי טלוויזיה מהם ניתן לראות את כל המתרחש ברצועה. קצינים בתוך האוגדה סיפרו כי פניו של רוסו היו מתוחות יותר מתמיד. הנה עוד רגע זה מתפוצץ, והוא ישחרר על חמאס את הקיטור שהוא צובר כבר זמן רב, אבל הרגע הזה לא הגיע. הדיון בחדר נמשך כמעט שעה. ברק היה נחרץ שאין להסלים במצב הזה כשברקע לוחץ ראש המועצה האזורית אשכול, חיים ילין, ומאיים להפגין בירושלים ביום ראשון עם התלמידים וההורים, אך כעבור שעה יצאה הצהרה על השלמת מרכיבי הביטחון ביישובי עוטף עזה ותקצוב בניית מרחבים מוגנים לתושבים.
ניתן לכנות את המציאות בעוטף עזה כמלחמת התשה 2 . תושבי היישובים אומרים בציניות כי בקרוב הם יחגגו "בר מצווה" למלחמה. סבבי ההסלמה התקצרו. היקפי שיגורי הרקטות ואיכותן בעלייה. השר להגנת העורף, אבי דיכטר, שביקר באזור שהופצץ על ידי יותר מ-70 רקטות, כינה זאת "עימות ממוסד" - נקבעה משוואה ובהתאם לה פועלים. עיקר הביקורת כלפי המדיניות שהתהוותה מאז ההתנתקות מרצועת עזה היא על כך שהפעילות הצבאית מול חמאס מתואמת. האמיר מקטאר מבקר את חמאס בעזה, אז חוששים להסלים את המצב ולכן לא מגיבים בעוצמה. חג הקורבן בפתח ולפניו יום ה"ווקסא" (כל מי שפספס צום בחג הרמדאן משלים אותו ביום הזה. א.ב), ולכן אין כוונה להבעיר את האזור. המצב כבר הפך לנישואי נוחות. מעברי כרם שלום וארז כחבל טבור שמחברים בין הישות המתהווה בעזה לישראל, והפרות הדדיות, כל אחד על פי רצונותיו.
הגורם המרכזי שהפר את האיזון בשנה האחרונה הוא משטרו של נשיא מצרים, מוחמד מורסי, בגיבוי תנועת האחים המוסלמים. הצהרותיו מבהירות לישראל כי הם לא יאפשרו מבצע רחב היקף בעזה. זו נקודת התורפה של צה"ל, שמנסה להשיג שקט למרות הצהרותיו של הרמטכ"ל בפורומים סגורים שאין הוא מוגבל בהיקף הסיכולים הממוקדים לאורך הרצועה. נכון שבשבועיים האחרונים נהרגו 20 פעילי טרור פלסטינים בתקיפות אוויריות, שמונה ביממה שקדמה להסלמה השבוע וחמישה מתוכם הם פעילי חמאס, אך זה מצטייר כמחיר שהחמאס משלם על נישואי הנוחות עם ישראל.
קצינים באגף המודיעין טוענים כי בנק המטרות של צה"ל בעזה סובל מעודף כולסטרול, והוא מזמן עלה במשקל, כך שאם יפרוץ עימות בין הצדדים, המחיר שיגבה צה"ל בצד השני יעלה בכמה דרגות ממבצע "עופרת יצוקה". בפועל, נראה שהמצרים הצליחו להשיג מאזן הרתעה שמונע מישראל להגיב בחריפות כדי להחזיר את ההרתעה לגודל הנחוץ. ניתן להעריך כי אולי זה מה שמסביר את הפרסומים הזרים על תקיפות לכאורה של חיל האוויר הישראלי בסודן. מה שאתה לא מצליח לסכל ברצועת עזה וסיני בגלל לחץ מצרי, אתה נדרש לבצע במרחק של יותר מ-1,400 ק"מ מגבולות המדינה.
האם משל עפרוני יתקיים גם בבחירת סגן הרמטכ"ל?
בתוך כך, המרוץ לתפקיד סגן הרמטכ"ל הגיע לסף רתיחה. לפחות על פי קצין בכיר בצה"ל, אמר הרמטכ"ל לשר הביטחון בשיחה סגורה כי שני המועמדים המקובלים עליו להחליף את הסגן הנוכחי, אלוף יאיר נווה, הם מפקד פיקוד צפון לשעבר, אלוף גדי אייזנקוט, ומפקד פיקוד מרכז לשעבר, אלוף אבי מזרחי.
הרמטכ"ל ידוע כמי שמעריך מאוד את אלוף מזרחי והיה רוצה מאוד לראות בו כסגנו, אך הוא לא יכול להתעלם מאייזנקוט, שלאחר הדחת אלוף יואב גלנט מתפקיד הרמטכ"ל פנה אליו ברק והציע לו את התפקיד. אייזנקוט, שבחן את המציאות היטב, השיב לו כי בשלב זה ראוי יותר שיבחר לתפקיד את גנץ. הרמטכ"ל, ג'נטלמן אמיתי, לא מתעלם מאותה שיחה. בדינמיקה של בחירת סגן הרמטכ"ל, אמור גנץ להמליץ וברק לאשר, אך כמו שזה נראה כרגע ברק מושך את רגע ההכרעה כחלק מנקמה מתוקה באייזנקוט שהעלים ממנו את פרשת מסמכי הרפז. ההמתנה הופכת לעינוי אך כך גם היה בבחירת הפרקליט הצבאי הראשי. ברק ביקש להכניס לרשימת המועמדים את אל"מ אבי לוי. הרמטכ"ל, שרצה את אל"מ שרון אפק, נעמד על הרגליים האחוריות והתנגד בתוקף. לבסוף נבחר מועמד שלישי: אלוף דני עפרוני. לא ברור האם משל עפרוני יתקיים גם בבחירת סגן הרמטכ"ל. כמו שזה נראה כרגע ברק סוחט את חרצן הלימון ויכריע רגע לפני תום מסע הבחירות.
במקביל, יועץ הכספים של הרמטכ"ל (יועכ"ל) תא"ל ראם-רוסק עמינח מכחיש בתוקף את השמועות כאילו יש בכוונתו לעזוב את תפקידו לפני תום כהונתו. מדובר צה"ל נמסר כי "לא היה ולא נברא", אך בדיקה קצרה העלתה כי בפגישת עבודה בין הרמטכ"ל ליועכ"ל שנערכה לפני כמה שבועות, שאל האחרון מה משך הכהונה שלו בצבא והרמטכ"ל התחייב לבדוק ולהשיב לו. כעבור שבוע נשלח מכתב מסודר בו ציין הרמטכ"ל שלוש שנים ויום לא פחות. התשובה הועברה גם באופן אישי לבכירים במשרד הביטחון כדי להסיר ספק בנושא. כאילו לא די בכך, קצינה בכירה בלשכת היועכ"ל שיתפה את חבריה בשבועות האחרונים בהרהורים לסיים את תפקידה בגלל האווירה במקום. עזיבה מוקדמת של השניים מוקדם מהצפוי תטלטל את המערכת כולה.
קצין איסוף - טורים אחרונים
מי יקח אחריות בתרחיש רעידת אדמה?
חדירת המזל"ט - עדיין רב הנסתר על הגלוי
כך הפכה חברון לחלום הבלהות של צה"ל
לפנייה לכתב: amirbohbot@walla.com