בצל הסערה הפוליטית המתחוללת בארה"ב לאור תוצאות העימות הטלוויזיוני הראשון בין הנשיא אובמה ליריבו רומני, ההחלטה על הקדמת הבחירות צפויה לעורר מתרדמתו ויכוח ישן נושן בנוגע למקומם של עימותים טלוויזיוניים במערכת הבחירות בישראל. בשבוע שעבר, בראיון לערוץ 2, קרא יו"ר מפלגת "יש עתיד", יאיר לפיד, ליריביו למרוץ להתייצב מול הציבור לעימות טלוויזיוני ישראלי. מבדיקת וואלה! חדשות עולה כי פרט לנתניהו המועמד המוביל בסקרים היום, ומי שנחשב כזה שיש לו בעיקר מה להפסיד מעימות טלוויזיוני - מרבית מנהיגי המפלגות הגדולות שמחים להכריז על השתתפותם בעימות שכזה.
העימות הטלוויזיוני נחשב אחד משיאי מערכת בחירות וכלי דמוקרטי חשוב לקבלת דין וחשבון פומבי וציבורי של המועמדים השונים, אך בעשור האחרון נעלם מהמפה הפוליטית הישראלית. לפיד ניצל את הבמה הביתית שקיבל בסוף השבוע שעבר ב"אולפן שישי", קרא להחזיר עטרה ליושנה ודרש: "לעשות עימות. שימו ארבעה פודיומים לארבע המפלגות הגדולות. תכתבו נתניהו, יחימוביץ', לפיד וליברמן"; בסביבתו הדגישו היום כי הקריאה עודנה עומדת.
מי שניצח בגדול ב-96' - הוא זה שמתחמק מעימות
במפלגת העבודה אמרו היום לוואלה! חדשות כי גם יו"ר המפלגה, ח"כ שלי יחימוביץ, מוכנה להתייצב לעימות טלוויזיוני של ראשי כל המפלגות. "יחימוביץ' תשמח בראש ובראשונה לעימות שלה מול נתניהו, גם משום שהליכוד והעבודה הן שתי המפלגות המובילות וגם כיוון שהעמדות של שתי המפלגות מנוגדות באופן ברור ומחודד וניתן לעשות עימות ענייני ואידיאולוגי. יחימוביץ' תסכים גם לכל "פורמט של עימות ולכל מיקום שיהיה נוח לנתניהו", נמסר, אך הודגש כי "היא מוכנה גם לעימות משותף של כל ראשי המפלגות".
גם בישראל ביתנו נענים לקריאתו של לפיד. צחי משה, דוברו של יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן אמר לוואלה! חדשות שהשר "בהחלט תומך בעימות טלוויזיוני ללא כל הסתייגות, וכל זאת בהנחה שזה עימות מסודר של כל המועמדים המרכזיים". תמונת המצב לגבי הנהגת קדימה בעבר ובהווה עדיין לא ברורה, אך בסביבתו של יו"ר המפלגה הנוכחי מסרו כי מופז יתייצב לעימות של כל המועמדים המרכזיים. ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט, אמנם לא קיים עימות לפני בחירתו ב-2006 אך יו"ר המפלגה לשעבר, ציפי לבני, קראה במערכת הבחירות הקודמת לנתניהו לקיים עימות טלוויזיוני, והעיתונאית טל שניידר פרסמה בבלוג הפוליטי "הפלוג" במרץ האחרון כי לבני תמכה בקיום עימות טלוויזיוני מול יריבה, מופז, בבחירות לראשות קדימה, בהן הפסידה בסופו של דבר.
בעוד כל המפלגות האחרות ממהרות להצטרף הצהרתית ליוזמת העימות הטלוויזיוני, שמהווה זמן מסך יקר והזדמנות לחידוד מסרים, בלשכת נתניהו ובליכוד סירבו להתייחס לעמדותיו של ראש הממשלה בנושא. העימות נתפס כסיכון מיותר דווקא עבור מועמדים המובילים בסקרים, כמו נתניהו, אף שראש הממשלה עצמו נודע בכישוריו הרטוריים שלו ונחשב דווקא למי שפיצח את הפורמט, כאשר בהתמודדותו הראשונה לראשות הממשלה ב-1996 ניצח באופן מוחץ בעימות מול ראש הממשלה המכהן, שמעון פרס. האירוע נחשב לאחת מנקודות המפתח בדרכו של נתניהו לניצחון בבחירות ההן.
גם לנו היו פעם עימותים
כיום, לעומת זאת, נתפס העימות כמסוכן עבורו, ובמה ליריביו להסית את הדיון ממסרים של אג'נדה ביטחונית ויציבות שלטונית לקוצים מטרידים יותר כמו יוקר המחייה והמשנה הכלכלית-חברתית, או שאלת הגיוס. ללא כל לחץ ציבורי בנושא, אין לו סיבה להיענות ליוזמה. "מאז שהתקשורת שחררה את ברק ב-1999 מהעימותים ללא עונש, היא איבדה את היכולת לדרוש מהמועמד המוביל (שרון, אולמרט, נתניהו), להתייצב לעימות ולסכן את מעמדו", כתב השבוע מי שצפוי להתמנות לתפקיד בכיר בקמפיין של נתניהו, הפרסומאי גיל סמסונוב.
במשך קצת יותר מ-20 שנה, גם ישראל נהנתה מהמחזה המרהיב, ושני ראשי המפלגות הגדולות נהגו לקיים עימותים במסגרת שידורי התעמולה ממערכת הבחירות לכנסת התשיעית ב-1977 ועד לבחירות לכנסת החמש עשרה ב-1999. השאלות למועמדים או נושאי העימות ניתנו מראש, וכך גם העימותים הוקלטו מראש, כשאולפן ההקלטה וסדר התשובות נבחר בהטלת מטבע או הגרלה בין נציגי שתי המפלגות, והמנחים היו עיתונאים מוערכים וותיקים. העימות האחרון נערך בבחירות 1999, בין ראש הממשלה המכהן נתניהו למועמד מפלגת המרכז יצחק מרדכי. מי שבלט בהיעדרו היה מועמד ישראל אחת, אהוד ברק, שסירב להתעמת. בהתבסס על תקדים זה, סירבו אנשיו של אריאל שרון להצעת מפלגת העבודה לעימות ב-2001, וכך גווע המנהג, לנוכח אדישות ציבורית להיעלמותו. בסביבת ברק, שנחשב במידת מה למי ש"קבר" את העימות הטלוויזיוני האחרון, אמרו היום כי יהיה מוכן להתייצב בשמחה לעימות, אם יתקיים.
