הסיפור חוזר על עצמו שוב: שמונה מבקשי מקלט מאריתראה, בהם שתי נשים, הגיעו לפני שבוע לגבולה הדרומי של ישראל, כך מתברר היום (שלישי). שניים מהם, שהיו במצב קשה, הוכנסו לישראל והועברו להמשך טיפול רפואי בבית החולים סורוקה בבאר שבע, אולם גורל יתר השישה לא ידוע. "לא התכוונתי להגיע לישראל, חטפו אותי מסודן", אומר אחד ממבקשי המקלט, א', בעדות שהגיעה לידי ארגוני זכויות אדם. "הלכנו לילה שלם במצב קשה והגענו למקום בלי גדר גבול, אך היו שם הרבה חיילים ישראלים", סיפר. "אותי ועוד אדם במצב קשה יותר הכניסו, לשאר לא נתנו להיכנס".
עם הקמת הגדר בגבול מצרים בשנה האחרונה, חלה ירידה משמעותית במספר מבקשי המקלט הנכנסים לישראל. אולם כעת, נאלצת המדינה להתמודד עם קבוצות מבקשי מקלט המגיעות לגדר, לעתים במצב קשה מאוד לאחר שחוו עינויים קשים בידי המבריחים בסיני. בודדים זוכים להיכנס לישראל ולקבל טיפול רפואי, כמו במקרה של א', וכמו במקרה של שלושה אריתראים שהוכנסו בחודש ספטמבר. עדותו מאירה פעם נוספת את המנגנון המשומן שפיתחו המבריחים בסיני, במטרה לסחוט כספים ממשפחות מבקשי מקלט שכלל לא תכננו להגיע לישראל.
"כשברחתי מאריתראה, התכוונתי להגיע למחנה פליטים בסודן. חטפו אותי משם באיומי נשק עם עוד 20 אנשים ולקחו אותנו למדבר סיני. כשהגענו לסיני, מכרו עשרה מאיתנו לקבוצה אחרת, והאחרים נותרו במחנה", מעיד א', תוך שהוא מתאר את העינויים במקום בו שהה שלושה חודשים עד שמשפחתו שילמה סכום של 38 אלף דולר על מנת לשחררו. "כלאו את כולנו באותו חדר, קשורים בשלשלאות זה לזה. העיניים שלנו היו מכוסות, אז לא יכולנו לראות, אבל שמענו שבחדר ליד היו נשים עם ילדים. השרשרת שהייתה סביב רגלי השמאלית הייתה קשורה חזק יותר, ולכן השאירה סימנים על קרסוליי. שמענו שהנשים צורחות כשהיו מכים אותן, ומתקשרים למשפחות שלהן לבקשת הכופר. היו שהתלוננו שבמשך שלושה ימים, המבריחים לא הוציאו גופות של שבויים שהיו קשורים אליהם בשלשלאות. כל יום הביאו לנו לחם, ואז היו מורידים את המטפחות מהעיניים כדי שנאכל".
רעבים וחולים, אך למשפחות מספרים שהם "בסדר"
עוד מתאר א' את המצב הקשה במקום: "המבריחים לא הרשו לנו לישון בלילה ללא רשותם, ואם היינו נרדמים, הם היו מכים אחד השבויים בטענה שלא דיווח להם שנרדמנו ללא רשות. הבדואים היו משקרים לגבי המצב של השבויים שהיו רעבים וחולים, ואומרים למשפחות שהם 'בסדר' - והכריחו אותנו לומר אותו דבר. אחרי ששילמו עלי את הכופר ראיתי את הבדואים מוציאים שלוש גופות מהחדרים. גם עליהם דרשו כופר בלי לומר למשפחות שהם מתים".
"כשיצאתי החוצה", המשיך בסיפור, "ראיתי אישה שילדה תינוקת באותו היום. השאירו אותה לשכב בחוץ, ושחררו מהשרשראות עוד אישה שתעזור לה ללדת. היא סיפרה שנחטפה מסודן ושבעלה יצא לכיוון ישראל כששמע שנחטפה, והגיע ישירות לשם, שלושה חודשים לפניה, במאמצים לשחרר אותה. גם היא נחטפה כשניסתה להגיע כמוני למחנה פליטים בסודן".
אחרי השחרור יצא א' למסע נוסף, לעבר ישראל. "העבירו אותי ועוד בחור אריתראי לחדר אחר, שם הצטרפו אלינו ארבעה גברים ושתי נשים", סיפר. "נסענו כחצי שעה ואז העבירו אותנו לרכב אחר שהסיע אותנו כרבע שעה נוספת. המבריחים הראו לנו הר, והסבירו שמאחורי ההר הזה נמצא הגבול עם ישראל. צעדנו לילה שלם, כשהיה קשה מאוד ללכת במצבנו. אחרי ההר הגענו למקום בלי גדר גבול, אבל היו שם הרבה חיילים ישראלים. אחד מאיתנו היה במצב קשה משלי ולא יכול היה לעמוד על רגליו כלל. החיילים הכניסו אותי ואותו, ולקחו אותנו ישר לבית החולים. השישה האחרים, נשארו שם ולא נתנו להם להיכנס. אני לא יודע מה קרה איתם".
רעות מיכאלי, מנכ"לית מוקד הסיוע לעובדים זרים, מסרה בתגובה: "לצערנו, פעם נוספת אנחנו עדים לאירוע מסוג זה, שבו קבוצת פליטים וקורבנות של עינויים קשים מגיעה לגבול ישראל, כשחלק מחבריה במצב פיזי קשה ביותר, ואף על פי כן, גורלה לוט בערפל. על המדינה לפעול למען מתן סיוע לפליטים נפגעי מחנות העינויים, גם באמצעות לחץ דיפלומטי במטרה למגר את מחנות העינויים בגבול".
לפניות לכתבת: danawp@walla.com
עוד בנושא:
נציבות האו"ם נגד ישי: אין לו היכולת לבחון בקשות מקלט
אישום: חטפו אריתראים וסחטו את קרוביהם - בשביל החמאס
תיעוד: מתקן השהייה למסתננים בנגב