שר הפנים לשעבר של אירן, המשתייך לתנועה הרפורמיסטית שבאופוזיציה במדינה, קרא לקיים משאל עם באירן לגבי עתיד תכנית הגרעין שלה. עבדוללה נורי אמר את הדברים לקבוצת פעילי אופוזיציה לפני כחודש והם פורסמו גם במערב, שם צוטטו בין השאר על ידי המכון למדע וביטחון בינלאומי בוושינגטון.
נורי טען בדבריו כי העיצומים הכלכליים על אירן, לצד האיומים נגדה בפעולה צבאית, משפיעים השפעה קשה ומכרעת על המדינה. למעשה, עמדתו היא שלמען כלכלת המדינה ורווחת התושבים - מוטב שאירן תקפיא, לפחות באופן זמני, את הפעולות שמעוררות במערב את החשד כי כוונתה בעצם לייצר נשק גרעיני, ולא גרעין למטרות אזרחיות כפי שהיא טוענת.
"העיצומים - מתקפה צבאית"
בתקופה האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות בממשלה ובממסד הדתי והפוליטי של אירן שמודים כי העיצומים מכאיבים ופוגעים בכלכלת המדינה. כך לדוגמא, השר לתעשיות ולעסקים מהדי ראזנפארי, אמר בחודש שעבר כי "האויב הכניס אצבעותיו לוורידים של כלכלת המדינה, וכעת מיישם עיצומים מקיפים".
נגיד הבנק המרכזי של אירן, מחמוד בהמני, אמר כי "העיצומים (על מערכת הבנקאות) פירושם בעצם מתקפה צבאית, ועלינו לנקוט שורה של צעדים ותקנות בלתי שגרתיים של כלכלת מלחמה". אפילו הנשיא מחמוד אחמדינג'ד הודה לפני שישה שבועות כי העיצומים שהושתו על אירן הם "הקשים ביותר שכוונו נגד המדינה".
עם זאת, ההערכה היא כי לדבריו של נורי, כמו גם לעיצומים, לא תהיה, לפחות בתקופה הקרובה, השפעה של ממש על הנהגת אירן, ובמיוחד על המנהיג העליון עלי חמינאי ועוזריו. לפי שעה, אלה טוענים בפומבי כי העיצומים והאיומים לא מרתיעים אותם ונדמה כי הם אף מעוררים אותם לפרסם התבטאויות חריפות ואיומים נגד ישראל והמערב.
