וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ה"מורדים" של קדימה - כיצד יתבצע הליך הפרישה?

פנחס וולף

23.7.2012 / 13:37

לאחר שמופז דרש להפריש ארבעה חברי הכנסת שהודיעו על רצונם להתפלג, תכריע ועדת הכנסת אם יש להגדירם כפורשים, ולהרחיקם מהסיעה. יו"ר הוועדה: "שיקוליי יהיו ענייניים בלבד"

צילום: גדעון צנטנר, עריכה: גדי וינסטוק

מופז הכריז היום (שני) על בקשתו מיו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, לקיים ישיבה מיוחדת כדי להפריש את ארבעת ה"מורדים" מסיעת קדימה – עתניאל שנלר, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', אבי דואן ואריה ביבי. עם זאת, הדרך לשם לא ממש פשוטה. במכתבו ללוין, ציין מופז שני סעיפי חוק רלוונטיים לעניין: סעיף 61 וסעיף 62 לחוק הכנסת – שם נקבעו הפרוצדורות לפרישת חברי כנסת מסיעתם. על פי החוק, חבר כנסת שפרש מסיעתו שלא במסגרת התפלגות – כלומר לא התפלגו מהסיעה שבעה חברי כנסת או שליש סיעה – ישללו ממנו זכויות רבות.

בין היתר, הוא לא יוכל להתמודד לכנסת הבאה ברשימה הנמצאת בכנסת הנוכחית, ולא יוכל להצטרף לסיעה כלשהי בתקופת כהונת הכנסת הנוכחית, לא יהיה זכאי למימון מפלגות ולא יוכל להתמנות לשר או לסגן שר. חוק יסוד הכנסת קובע כי פרישה מסיעה תיחשב, בין היתר, אם חבר כנסת הצביע בהצבעת אי אמון בניגוד להחלטת סיעתו וקיבל משהו בתמורה. אמנם הארבעה עדיין לא הצביעו בהצבעה כזאת בניגוד לעמדת הסיעה, אך החוק מדגיש כי ההכרעה בדבר פרישת חבר כנסת מסיעתו מתבססת על פעולה "לרבות ההצבעה", ולא רק הצבעה כזו.

ככל הנראה, מסיבה זו הדגיש מופז במכתבו ללוין את אמירותיהם של הארבעה, לפיהם חלקם רואים בליכוד בית פוליטי ואיש מהם לא רואה עוד בקדימה בית פוליטי. בעיני מופז, הדברים הללו מוכיחים כי הם הוציאו עצמם מהסיעה תמורת אתנן פוליטי של תפקידי סגני שרים ויו"ר ועדה, וזו העילה שבגינה מבקש מופז מוועדת הכנסת להכריז עליהם כפורשים. יחד עם זאת, מופז אינו מעונין לצאת מופסד מהפרשתם במספר המקומות בוועדות הכנסת. לכן, הוא ביקש לדון גם בסעיף 62 לחוק הכנסת, הקובע כי "סיעה שחבר הכנסת פרש ממנה שלא במסגרת התפלגות, רואים את מספר חבריה כאילו לא פרש ממנה".

הח"כים רשאים לערער על החלטת הוועדה

כעת, יש להמתין ולראות כיצד תכריע ועדת הכנסת, אשר צפויה ככל הנראה לדון בנושא מחר. מצד אחד רוח החוק דומה למכתבו של מופז, מצד שני, אין אמירה ברורה בחוק לגבי מי שלא הצביע בניגוד לעמדת סיעתו אלא רק התבטא בהתאם. לכן, למרות העובדה שמדובר בהליך מעין שיפוטי, המשחק נמצא במגרש הפוליטי.

מבחינה פרוצדורלית, מכיוון שמדובר בהליך מעין שיפוטי, רק חבר ועדה שיהיה נוכח ברוב זמן הישיבה יהיה רשאי להצביע בסוף, וההצבעה תתקיים עבור כל אחד מחברי הכנסת בנפרד. יש לציין כי על פי סעיף 61, אם חבר כנסת אינו מרוצה מההחלטה על פרישתו, הוא רשאי לערער על כך לבית המשפט המחוזי.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
אין תמונה/מערכת וואלה, צילום מסך

השר מיכאל איתן (הליכוד) אמר בתגובה: "הפניה של מופז לוועדת הכנסת היא לא רצינית ואין לה שום סיכוי להתקבל. חברי הכנסת אינם מריונטות שאפשר לסלק ולהעניש בהבל פה, ורק בגלל חילוקי דעות פנימיים. החוק דורש תנאים להכרזה על חברי כנסת הפורשים, ובמקרה זה הם אינם מתקיימים ואין כל סיכוי שיאושרו בניגוד לדעתם של חברי הכנסת ושל בית המשפט". גורמים נוספים בקואליציה העריכו בשיחה עם וואלה! חדשות כי הקואליציה "לא תזרוק את חברי הכנסת האלו לכלבים", ותפעל לסיכול אישור הודעת מופז.

אם הוועדה לא תאשר זאת, לסיעה יש אמצעי לחץ משלה והיא תוכל לשלול, לפחות לתקופות מסוימות, מאותם חברי כנסת מספר זכויות, כמו חברות בחלק מהוועדות והגשת הצעות חוק מהמכסה של סיעת קדימה. בין שתי האפשרויות נראה שהאפשרות של הכרזה כפרישה היא הגרועה ביותר עבור חברי הכנסת.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין, אמר לוואלה! חדשות כי שיקוליו יהיו ענייניים ומשפטיים בלבד, בין היתר משום שיש ערעור לבית משפט, ולכן ההחלטה חייבת לעמוד מבחינה משפטית. "אני באופן אישי אקבל החלטה שאני חושב שעומדת על רגליים משפטיות", אמר. "ברור שמידת הראיות והטענות צריכות להיות חזקות מאוד, לא טענות בשוליים. זו החלטה מאוד מרחיקת לכת".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully