חשאי בחמישי: מה יאמר המבקר על המודיעין במשט?

בתקופה הקרובה צפוי מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס לפרסם דו"ח נוסף בפרשת המשט הטורקי, הפעם בנושא ההיבטים המודיעיניים של הפרשה – אשר יתווסף לדו"ח שפורסם אתמול (רביעי) שעניינו "יישום חוק המל"ל וההתמודדות עם המשט הטורקי". בניגוד לדו"ח הקודם, הדו"ח בענייני המודיעין יהיה חשאי ולא יתפרסם בציבור. עם זאת, מדברים שנאמרים או נרמזים בדו"ח המרכזי אפשר להסיק לאן תנשב רוחו של דו"ח המודיעין.

הדו"ח יעסוק בשלושה גופים שיש להם נגיעה לאיסוף המידע שהתקיים לקראת המשט: אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן), המוסד ושרות הביטחון הכללי (השב"כ). האחריות של אמ"ן נובעת מעצם העובדה שמדובר באירוע שקיבל מענה צבאי - זאת לאחר שכל המאמצים הדיפלומטיים לסכלו - ואלה היו רבים - נכשלו. מעורבות המוסד נובעת מהיותו אחראי על איסוף מודיעין מחוץ לגבולות המדינה. קדמה למשט התארגנות שמוקדה היה בטורקיה, ואשר התפרסה גם על פני מדינות נוספות מהן הגיעו המשתתפים או שבהן ניסו לרכוש ספינות. גם לשב"כ הייתה נגיעה לנושא, בעיקר משום שלמשט הצטרפו גם אזרחים ישראליים ועל פי החוק, השב"כ אחראי למניעת חתרנות מדינית.

מהדו"ח שפורסם אתמול עולה כי הביקורת הצפויה על תפקוד קהילת המודיעין תהיה מתונה ביותר, כאשר מרבית חיצי הביקורת כבר הופנו כלפי הדרג המדיני. מבקר המדינה כותב במפורש כי "מידע בדבר הכוונה לבצע את המשט הטורקי וכן מידע על היותו חריג לעומת משטים הקודמים בהיבט הגודל, על מאפייני משתתפיו.... הצטבר החל משנת 2010". יתר על כן, בדו"ח נקבע במפורש כי "בסוף חודש אפריל היה ידוע כי נשלמו ההכנות לקראתו". ולבסוף, האמירה החשובה מכל: "בדיונים שנערכו בראשות שר הביטחון הועלה חשש כי בידי הנוסעים יהיה נשק".

הרמטכ"ל אף אמר במפורש באחד הדיונים כשבועיים לפני הפלגת המשט כי "אין לו ספק שיופעל כוח נגד לוחמי צה"ל". במילים אחרות: שר הביטחון, הרמטכ"ל מפקד חיל הים והדרג המדיני שהיה שותף בתהליך הדיונים הלקוי, ידעו כי על המרמרה יש נשק וכי נוסעיו מתכוננים להפעיל אותו.

וכיצד הם ידעו זאת? בעקבות מידע שסיפקה קהילת המודיעין מאמ"ן ומהמוסד. נכון שבדיעבד אפשר תמיד למצוא התרשלות כזו או ליקוי אחר, ולכן צפויה להופיע בדו"ח ביקורת מינורית על היבטים מסוימים ברמה הטקטית. אולם לצד זאת, ברור כי המודיעין "לא יכול לדעת מה כל טורקי מתלהם הולך לעשות", כהגדרתו של איש מודיעין בכיר שהיה בסוד הדיונים שקדמו למשט.

אפשר על כן להעריך כי קהילת המודיעין תפקדה בפרשה זו בצורה סבירה וטובה; בכך, ממשיכה הקהילה להפגין את יכולתה שהוכחה גם במלחמת לבנון השנייה. למעשה, הן דו"ח ועדת השופט אליהו וינגורד לאחר המלחמה ב-2006, והן דו"ח מבקר המדינה החדש, מצביעים שניהם על כשלים דווקא בתהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני. לפיכך, מפתיע לראות כי למרות מה שנאמר והומלץ בדו"ח וינגורד, ישנה תחושה כי ממשלת בנימין נתניהו לא קראה את הדו"ח. היא לא הסיקה את המסקנות הנדרשות, אלא חזרה על שגיאות העבר בשנית.

אך בסופו של דבר, האמת שצריכה להיאמר היא כי דו"ח המבקר מזכיר תעודה של תלמיד בבית ספר יסודי, שקיבל ציונים גבוהים בכל המקצועות אולם ציון נמוך ב"סדר וניקיון". הכישלון הוא במבחן התוצאה המבצעי. התפקוד הלקוי של בנימין נתניהו והרשלנות המופחתת של אהוד ברק היו כלא היו אלמלא חיל הים היה נכשל במשימה. היה לו מודיעין טוב והוא ידע את הצפוי לו. למרות זאת, הביצוע שלו היה כושל. אם באמת יש מי שצריך לשאת באחריות לכישלון, זהו מפקד חיל הים דאז, האלוף במיל' אלי מרום (צ'ייני). הכישלון שלו צורב במיוחד משום שהוא זה שבחר בדרך הפעולה, אף שיכול היה לפעול בצורה אחרת. מפקד חיל הים לשעבר, האלוף במיל' אברהם (צ'יטה) בוצר שנפטר החודש, סיפר לי כי ניסה לשכנע את האלוף מרום ובכירי חיל הים שיבחרו בשיטה אחרת שתורגלה והוכיחה את עצמה.

בוצר, שהיה בעברו מנכ"ל "קו צינור הנפט אילת-אשקלון" (קצא"א), יזם תרגול של השתלטות על ספינה באמצעות שימוש זרנוקי מים, אולם האלוף מרום ועוזריו בחיל הים דחו את הרעיון. מרום, שפיקד ב-2002 על מבצע ההשתלטות של חיילי השייטת על הספינה קארין אי שהובילה נשק אירני לאש"ף, התבשם מאותה הצלחה ופעל באותה צורה להשתלטות על המרמרה. בכך, הוא נהג כמו גנרל מקובע שנלחם את מלחמת ההווה עם כלים של מלחמת העבר.

לקריאה נוספת
דו"ח מבקר המדינה על המשט לעזה וחוק המל"ל: סיקור מיוחד בוואלה! חדשות
דיון על דו"ח המשט בכנסת: "תגובת נתניהו - זחוחה מאד"
המבקר על המשט: "ליקויים מהותיים" בתהליך קבלת ההחלטות של נתניהו
העימותים, התככים וההשמצות שמאחורי ההכנות למשט


לפניות לכתב: melmanyossi1950@gmail.com