לאחר לילה דרמטי, מבולבל ומתוח באסיפת המפלגה הרפובליקנית באיווה, ייתכן שהמנצח הגדול הוא בכלל דמוקרט (שבמקרה דלפו אתמול לרשת תמונות שלו ללא חולצה): ברק אובמה. למנהליי הקמפיין לבחירתו מחדש של נשיא ארצות הברית יש סיבה לחייך למראה הדו-קרב המיוזע בין מיט רומני לריק סנטורום שהסתיים על חודם של שמונה קולות.
רומני, מושל מסצ'וסטס לשעבר, עוזב את איווה כשתדמית המוביל-במרוץ שלו עומדת בעינה, והקמפיין הממומן היטב שלו מוכן ומזומן לעוד חודשים של מלחמה. אולם הפער הזעיר בו גבר על סנטורום - שמרן חברתי שניהל קמפיין דל-תקציב ודל בפרסום - מאששת את הספקות בדבר יכולתו של רומני להתגבר על הסלידה האוטומטית כלפיו בבסיס הכוח השמרני של המפלגה. העובדה שרומני היה רחוק כפסע מהפסד כבר במדינה הראשונה, מעריכים היום פרשנים אסטרטגיים, מגבירה את הסיכויים שמסעו אל הכרטיס המיוחל להתמודדות על הנשיאות לא יהיה מהיר כפי שציפה.
עבור הקמפיין של אובמה - שם פועלים כבר חודשים תחת ההנחה שרומני הוא שיתמודד בסופו של דבר ב-6 בנובמבר, בין היתר מתוך ההנחה שהוא המועמד היחידי שיכול לפנות גם למרכז ולהוות איום אמיתי - אלו חדשות טובות. "ראשי המפלגה הדמוקרטית חוגגים עכשיו בשקט", אומר דייוויד גרגן, יועץ לשעבר של ארבעה נשיאים, שניים רפובליקנים ושניים דמוקרטים. "הם רואים את המועמד המיועד, רומני, מתקשה לגמור את העסק; והם רואים את ציבור המצביעים הרפובליקני, שאינו רק מבולבל ומתקשה להחליט - הוא גם נעדר התלהבות מיוחדת".
לדברי גרגן, בעוד רומני צפוי בתקופה הקרובה להמשיך ולהתכתש עם יריביו מבית, הקמפיין של אובמה - שהיה עלול למצוא עצמו במצוקה בשלב זה, בעיקר עקב המצב הכלכלי - "הרוויח עוד זמן לגיוס כספים ולהשחזת המסרים שלו".
שבועיים גורליים
החדשות הטובות עבור רומני הן ששני המועמדים שנראה היה כי הם מצויים בעמדה הטובה ביותר לנהל קמפיין ארוך נגדו - ניוט גינגריץ' וריק פרי - יצאו מה"קאוקס" באיווה בשן ועין. פרי אמנם עדיין נאחז בקרנות המזבח אך מתחיל להיראות כמו גוויה פוליטית. מצבו של גינגריץ' פחות גרוע, והשבועיים הקרובים, במהלכם ייערכו בחירות מקדימות בשלוש מדינות נוספות, יהיו מכריעים עבורו.
ניו המפשייר הליברלית, המדינה הבאה בה ייערכו בחירות מקדימות, ביום שלישי הבא, מונחת כבר בכיסו של רומני. אך גינגריץ' בונה על שתי הבאות בתור, דרום קרוליינה ופלורידה - שתי מדינות דרומיות גדולות וחשובות, בהן הוא מוביל על רומני בכמה מהסקרים האחרונים. גינגריץ', שנעלב מתשדירים ארסיים במיוחד נגדו ששודרו באיווה במימון קרן עצמאית התומכת רומני, ממשיך לתקוף בשצף-קצף את המוביל, אותו אף כינה "שקרן".
בשתי המדינות הכל עוד פתוח. גם רון פול מטקסס, שהגיע שלישי באיווה, לא הרבה אחרי הצמד המוביל, עדיין לא אמר את המילה האחרונה שלו, בטח ובטח שבדרום - אם כי מעטים מאמינים שה"אאוטסיידר" של המרוץ, בעל העמדות יוצאות הדופן בנושאים שונים, יהיה מסוגל לגמוא את כל הדרך. אם יצליח רומני להתגבר על השניים האלה גם בשניים מהמעוזים המובהקים שלהם, דרכו הלאה תהיה כנראה סלולה.
ומה עם סנטורום? סימן שאלה גדול מרחף מעל המשך דרכו של הסנטור לשעבר מפנסילבניה שהדהים את כולם והיה מרוחק קולות בודדים מניצחון באיווה. כשבידיו מימון מועט ולוגיסטיקה דלילה להמשך הדרך, לאחר שהשקיע את כל משאביו במדינה הקטנה, הוא יתקשה מאוד להפוך את עצמו למועמד מוביל ברמה הלאומית. לשם כך, יצטרך סנטורום בעל סגנון המטיף, שמרבה לתבל את נאומי בפסוקים מהמקרא וחרת על דגלו את איסור ההפלות, לנסות ולמצוא תומכים גם מחוץ לגרעין השמרני הקשה של בוחרי המפלגה. אחרת, גורלו יהיה כגורלו של מייק האקבי מארקנסו, מנצח הבחירות באיווה לפני ארבע שנים - וגם הוא שמרן חברתי ודתי - שלא הצליח לייצר מומנטום והותיר במהרה את הבמה לרומני ולג'ון מקיין, שניצח לבסוף.
רומני הוא כרגע המטרה לחציהם של כל יתר המועמדים, לא רק בשל עמדת הפייבוריט, אלא גם משום שהוא ה"ליברל" היחיד מול קבוצת שמרנים. פרישתה המהירה של מישל בכמן, מוקדם יותר היום, אינה בשורה משמחת עבורו. משמעותה היא בוחרים רבים שיצטרכו עתה לבחור לעצמם מועמד חדש - ומן הסתם, הוא יהיה לפחות שמרן כמוה. כך, ככל שמועמדים נוספים "ינשרו", תלך ותעלה על הפרק האפשרות שכל הכוחות השמרניים במפלגה יתאחדו מאחורי מועמד אחד, נגד רומני. השאלה היא, האם עד שזה יקרה, היתרון שלו לא יהיה כבר בלתי מחיק.
לקריאה נוספת:
הפריימריז בארה"ב: רומני ניצח באיווה ב-8 קולות
אחרי איווה: סנטורום מודה לאל, פרי עושה חושבים
ביי ביי בכמן: התעוררה ופרשה מהמרוץ הרפובליקני
(עדכון ראשון: 21:18)