היציאה מהארון של יאיר שרקי, כתב לענייני דתות של חדשות 12, בפוסט מרגש, הציפה את השאלה הלהט"בית בחברה הדתית. בעוד השמרנים ביותר מגדירים זאת "בעיה" וטוענים שניתן "לטפל" בה, גם הפלח היותר ליברלי, והיותר מכיל בציונות הדתית, מתקשה לקבל זאת באופן מלא, במיוחד כשמדובר בהומואים דתיים. רבים נוטים לחשוב שההלכה אוסרת על כך, אך אחרים מצליחים למצוא איזון בתוכו הם שומרים על ההלכה לתפיסתם וגם על הנטייה המינית שלהם.
אוהד בן ה-27 מתגורר עם בעלו יאיר בזכרון יעקב. הוא שיתף בתהליך היציאה שלו מהארון, סיפר כיצד קיבלו הוריו הדתיים את הצעד ופירט על המפגשים המיניים הראשונים שלו עם גברים. "נולדתי בכוכב יאיר, שזה מקום שנחשב לליברלי אבל המשפחה שלי יותר דתית ושמרנית. בתיכון למדתי בבית ספר דתי, הייתי מדריך בבני עקיבא ובישיבת ההסדר למדתי 'בהר עציון' שבגוש עציון - כך שעברתי את כל השלבים הידועים בציבור הדתי ואני מחובר לאורח חיים הזה מאוד".
הוא תיאר זאת כתהליך לא פשוט, ועל הסתירות מול אורח החיים הדתי. "לא מיהרתי לצאת מהארון כי לפני עשר שנים זה עדיין היה טאבו, כשהייתי יותר צעיר אפילו עבר לי בראש שזה מגעיל. בנוסף הייתי האח 'הדוס' בבית ולכן זה היה אפילו קשה יותר. היציאה מול האחים שלי היתה קוטבית בגלל שיש לנו פער בין דורי של קרוב ל-15 שנים בין האחים, כשסיפרתי לאחי הגדול הוא קיבל את זה בשוק, לעומתו אחי הקטן קיבל את זה באהבה ואפילו כמובן מאליו".
עוד בוואלה!
הוריו לעומת זאת, הצליחו להכיל את הבשורה, אך הציעו לו ללכת לטיפולי המרה, חוויה מצלקת עבור אוהד בפני עצמה. "בגיל 18 ההורים שלי לקחו אותי למסעדה ושאלו אותי מיוזמתם לגבי הנטייה המינית שלי, כך שהיציאה שלי מולם היתה יותר קלה", שיתף אוהד. "מצד שני הם ביקשו ממני ללכת לטיפולי המרה. אנשים חושבים שזה רק ללכת לפסיכולוג, אבל זה לא העניין. דווקא בגלל שהטיפולים נעשים בשיטות של מניפולציות רגשיות, הן גורמות לצלקות בנפש. אתה שונא את עצמך ואת המקום שהגעת ממנו וגורם לניקור הורי. זה פוצע וגורם לכאב נוראי".
"בגם אחרי יצאתי מהארון, המפגשים המיניים שלי היו בארון. פעם אחת נפגשתי עם מישהו שהתגלה כמבוגר הרבה יותר. הוא לחץ עלי להגיע למיטה וכשסירבתי הוא ניסה בכל זאת בכח. בסוף דחפתי אותו וברחתי משם. הלכתי עם מועקה קשה מאוד אחרי זה כי האשמתי את עצמי שנפגשתי איתו. לא ידעתי שזה לא אמור להראות ככה ולא היה לי עם מי לדבר", סיפר אוהד.
"היום יש הרבה יותר אפשרויות וחשוב שגברים אחרים ידעו עליהן. הארון גורם להרבה מצבי סיכון. אם הרב אומר למישהו תתחתן עם אישה ותהיה עם גברים מהצד, אז אנחנו יודעים איך נראים דברים מהצד ובסתר. חשוב לי להגיד להורים - כשילד יוצא מהארון זה לא אסון, וזו ברכה".
הוא תיאר את החיים כהומו דתי כמי ש"כל יום יוצא מהארון מחדש, כי אני חובש כיפה וזה מורכב". לדבריו, "ההלכה לא אוסרת על הומואיות או לחיות בזוגיות של גברים, היא אוסרת על יחסים אנאליים. כל אחד יכול לבחור מה לעשות ומה נכון ולא נכון לא ביחסים מיניים. יש הרבה מה להציע. זה מסתדר נפלא הלכתית. ברגע אנחנו מבינים את עצמנו ואת מה שאנחנו אוהבים הכל מסתדר. השאלה מה אני אוהב מבחינה מינית, אין דבר אחד בתפריט אלא מגוון".
יהונתן, בן 32, מורה למדעי הרוח וצילום, מתגורר באלון שבות - יישוב דתי בגוש עציון. הוא סיפר על החוויות שלו בתוך הסביבה הדתית שבה גדל וחי עד היום: "נולדתי וגדלתי בירושלים, כיום אני עובד וגר בסביבה דתית ומרגיש עטוף ואהוב. בגיל 14 הבנתי שאני הומו, וכבר בגיל 16 אמרתי לפסיכולוגית שאני הומו ואני צריך את העזרה שלה לשמור על מצוות ביחד עם הנטייה המינית שלי. אחרי התיכון למדתי עשר שנים בישיבה בגוש עציון".
הוא שיתף בתחושות הקשות שהעלתה יציאתו מהארון מול משפחתו הקרובה, אך גם על ההקלה שחווה כשהסכימו לקבל אותו כפי שהוא כמשפחה דתית. "למרות שהיה לי ברור מי אני מגיל צעיר, למשפחה שלי אמרתי רק בגיל 25. במידה מסוימת עשיתי להם עוול שלא סיפרתי להם יותר מוקדם כי חשבתי שהם ינדנדו לי וילחיצו אותי, אבל הם היו מודל לחיקוי ביציאה שלי כי היה די פשוט והם קיבלו אותי כמו שאני, זה אמור להיות מובן מאליו אבל כנראה שזה לא", תיאר יהונתן.
יהונתן עובד כמדריך של מדריכים בקבוצה של "חברותא" (ארגון הלהט"בים הדתיים) הפועלת בגוש עציון, בה נמנו במהלך השנים עשרות גברים, וגם הוא טוען כי הוא לא חושב שישנו קונפליקט בין אורח החיים ההלכתי והדתי שלו לבין העדפה המינית שלו: "יכולה להיווצר דרך לקיים יחסי אישות בין גברים שהיא לא נוגדת את ההלכה. אני מאמין בכל ליבי שאפשר לקיים מערכת חיים זוגית מלאה בלי לעבור על ההלכה, אני מכיר זוגות הומואים שחיים כך. אני מקווה למצוא את הגבר הנכון שאיתו אצליח להקים משפחה".
יהונתן סבור כי יציאה מהארון של אדם מוכר, כמו שרקי, יכולה להוות השראה עבור הומואים דתיים אחרים שטרם יצאו מהארון, אך הדגיש כי כל יציאה מהארון היא מורכבת ונעשית ברגישות למקרה הנקודתי. "אני מעריך את שרקי על היציאה הפומבית שלו, וזה בוודאי נותן הרבה לגיטימציה לגברים אחרים להצליח לצאת מהארון ולמצוא אוזן קשבת טובה יותר בקרב המשפחות שלהם", אמר.
"אנחנו יודעים שיש יציאות רבות אחרי יציאה של אדם מוכר מהארון, אבל צריך לזכור שהתהליך של היציאה הוא קשה, במיוחד בחברה הדתית, וצריך לבחון אם זה נעשה באופן מדוד ושקול כל שזה לא יהפוך דווקא לטראומתי יותר", המשיך יהונתן.
גם נתנאל שלר, מנכ"ל חברותא, בירך את יאיר שרקי על היציאה המרגשת מהארון ועל מה שכתב, שלדבריו "מדייק כל כך את החוויות המורכבות שאנו כלהט"בים דתיים מתמודדים איתן. אנו שמחים על כך שהיום נוח הרבה יותר לצאת מהארון, ואנחנו נמשיך לעבוד קשה בחברותא כדי שזה יקרה".
עוד אמר שלר כי "שתי הזהויות, הלהט"בית והדתית, לא סותרות זו את זו, אלא משתלבות ומעצימות זו את זו. להט"ביות היא לא יצר ולא אג'נדה, היא זהות. ממש כמו יהדות. הקהילה הענקית שלנו בחברותא מוכיחה זאת. ואגב, כל הלהט"בים הדתיים, בארון ומחוצה לו, מוזמנים אלינו".