אחד הכישלונות הגדולים ביותר של צבא רוסיה באוקראינה היה חוסר הצלחתו להשיג עליונות אווירית בימים הראשונים של המלחמה. צבא אוקראינה הצליח לפגוע במטוסים ובמסוקים רוסיים רבים אפילו עם מערכות הגנה אווירית מוגבלות ועם חיל אוויר מיושן, ומוסקבה הסתמכה יותר ויותר על טילים ארוכי טווח. ככל שהפלישה השתבשה והלחימה התארכה, המאגרים החלו להתרוקן ורוסיה נאלצה לחפש תחליף זול ומהיר שאותו מצאה באיראן.
אף שטהראן ממשיכה להכחיש, שרידי המל"טים מתוצרת איראן הולכים ונערמים ברחבי אוקראינה. ארצות הברית הזהירה מהעסקה הנרקמת בין הקרמלין לרפובליקה האסלאמית כבר ביולי, כשדיווחה על ביקור של משלחת רוסית בנמל תעופה מדרום לטהראן שבו היא בחנה את המל"ט המתאבד "שהאד-136" ומל"ט מעקב מדגם מוג'הר-6. בחודש שלאחר מכן, גורמים איראניים התחילו להדריך את עמיתיהם הרוסים על הפעלתם של כלי הטיס ובספטמבר הם כבר הופיעו לראשונה בשדה הקרב במיתוג מחדש תחת השם "גרניום-2".
המל"טים המתאבדים, שמחיר כל אחד מהם נאמד ב-20 אלף דולר בלבד, הם סוג של "חימוש משוטט", היכול לארוב למטרות בעודו באוויר. כלי הטיס יכולים לשאת חימוש במשקל של כ-40 ק"ג ולגמוא מרחק של כ-2,500 ק"מ, והם משוגרים בקלות ממשאיות. המל"טים משייטים בגובה נמוך כך שהם מצליחים להתחמק מהמכ"מים, אף שהמנוע הפשוט שלהם - כמו של מכסחת דשא - הופך אותם לרועשים במיוחד וקלים לאיתור.
עוד בוואלה!
אוקראינה טוענת לאחוזי יירוט גבוהים של מל"טים מתאבדים במטחים שהמטירה עליה רוסיה בשבוע האחרון. קייב, שצמצמה את היחסים הדיפלומטיים שלה עם טהראן בשל אספקת כלי הטיס לרוסיה, אמרה כי היא הפילה מאז שעות הלילה 28 מל"טים ששיגרו הכוחות הרוסיים לעבר קייב וערים אחרות. ולפי משרד ההגנה של בריטניה, המספק עדכון מודיעיני יומי על המלחמה, המל"טים אינם עונים על צרכיה של רוסיה משום שהם "איטיים וניתן לפגוע בהם בקלות".
למרות זאת, השימוש הגובר במל"טים המתאבדים מאתגר את מערכות ההגנה של אוקראינה. "כל הנקודה בשימוש ב'שהאד' הוא שהם טסים בקבוצות גדולות ויכולים להתגבר על מערכות הגנה", אמר סמואל בנדט, מומחה ממכון המחקר האמריקני CNA למגזין "פוריין פוליסי". "כל מה שצריך זה שאחד או שניים מהם יתגנבו". כמה מהם אכן הצליחו לחמוק מכוחות הנ"מ האוקראיניים, ולפגוע בתשתיות אנרגיה באזור קייב ובתותחי הוביצר אמריקניים ובריכוזי כוחות במזרח המדינה. "זה מציב את האוקראינים בעמדה מעט יותר הגנתית, משום שהלוגיסטיקה, קווי האספה, התקשורת, המחסנים והתשתיות שלהם עלולים להיפגע".
באוקראינה חוששים שרוסיה תמקד את המל"טים באוכלוסייה האזרחית כחלק מקמפיין הטרור הנואש שלה. "זה גדול ממני להבין מה הרוסים האלו חושבים. אני לא יודעת מתי נצליח לסלק אותם מהשטח שלנו. זה רק דמעות וכאב לב לאוקראינה שלי. זה כל מה שאני יכולה להגיד", אמרה לודמילה רצ'בסקה בת ה-74, תושבת עיירה הסמוכה לקייב, אחרי התקפת מל"טים מתאבדים בתחילת החודש.
המל"טים האיראנים בשימוש רוסיה
לטענת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, רוסיה כבר הזמינה מאיראן 2,400 מל"טים מתאבדים נוספים ובקייב ארגנו מחדש את רשימת הדרישות שלהם ממדינות המערב - מערכות הגנה אווירית מתקדמות, וכמה שיותר מהן. ארצות הברית ובעלות בריתה בנאט"ו התחייבו לספק לאוקראינה את מיטב המערכות שלהן בתקווה שהן ינטרלו את האיום הרוסי החדש.
מתחילת המלחמה התחננו זלנסקי ובכירים אחרים בקייב שישראל תצייד את אוקראינה ב"כיפת ברזל" ובמערכות אחרות שכבר הוכיחו את יעילותן מול רקטות, טילים וכלי טיס, אולם בירושלים עדיין נרתעים מלהכעיס את הקרמלין. ישראל מסתפקת בשלב זה, לפי דיווח בניו יורק טיימס, בהעברת מידע בסיסי על המל"טים האיראניים, תוך שהיא עוקבת מקרוב אחרי הביצועים שלהם.
לחיזבאללה יש כמה סוגים של כלי טיס בלתי-מאוישים מתוצרת איראן והוא שיגר כמה מהם לעבר אסדת כריש בעת המתיחות סביב הגבול הימי בקיץ, שדעכה בעקבות ההסכם עם לבנון. ישראל הצליחה ליירט את המל"טים, שלא היו חמושים, וזו הייתה המחשה לאופיו של כל סכסוך עתידי שעלול לפרוץ בין ישראל לבין איראן או תומכיה באזור. טהראן ניסתה בעצמה בשנים האחרונות לחדור את שמי ישראל עם כלי טיס בלתי-מאוישים מצפון או ממזרח. בכל המקרים הם הופלו מחוץ לגבולות המדינה או בסמוך להם מבלי שהסבו נזק, אך התקיפות כללו מל"ט אחד או שניים ולא היו נרחבות כמו אלו של צבא רוסיה באוקראינה.
בחודש שעבר תקפו מל"טים מתאבדים איראניים יעדים של ארגונים כורדיים בצפון עיראק, בתגובה למהומות במדינה שהתפשטו מהמחוז הכורדי באיראן בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני. לפחות תשעה בני אדם נהרגו ויותר מ-30 נפצעו במתקפה הנרחבת על החבל הכורדי בעיראק, הזוכה להגנה אווירית מעטה מהכוחות האמריקניים המוצבים באזור.
לוחמת המל"טים והרחפנים, שמחליפה בהדרגה את הלוחמה האווירית הקונבנציונלית, אינה זרה לישראל. הקיץ היא "חשפה" סוד ידוע לכל, כשאישרה את הפרסומים הרבים על השימוש הנרחב שהיא עושה במל"טים התקפיים ברצועת עזה.
בנוסף לכך, המל"טים הישראליים הם מצרך מבוקש בעולם ומכירתם היא אחד ממקורות ההכנסה המרכזיים של התעשיות הביטחוניות. למל"ט המתאבד הישראלי "הארופ" היה חלק משמעותי בניצחון של אזרבייג'ן במלחמה עם ארמניה ב-2020, ובשנה שעברה דווח כי מרוקו, שנרמלה את היחסים עם ישראל כחלק מ"הסכמי אברהם", תרכוש מל"טים מדגם זה ב-22 מיליון דולר.
בניגוד לכלי הטיס הבלתי-מאוישים של ישראל, המל"טים האיראניים לא צפויים להכריע את המערכה באוקראינה ולהטות את הכף לטובת מוסקבה. השימוש האינטנסיבי בהם מעיד יותר על חולשת צבא רוסיה ומצוקתו מאשר על איכות יוצאת דופן של המל"טים האיראניים. צבא אוקראינה צפוי להסתגל גם לאיום זה, בסיוען של מערכות ההגנה האוויריות המתקדמות ביותר שיש לארצות הברית ולמדינות אירופה להציע. גם אם הן לא יכסו את כל המרחב האווירי העצום של אוקראינה, הן יצמצמו את האיום.
בדרך, כל המדינות המעורבות ואחרות יפיקו לקחים מהביצועים בזירת הלוחמה המתפתחת ביותר - כלי הטיס הבלתי-מאוישים.