יום שישי, 16:16. פלסטינים רבים ברצועת עזה היו באותה השעה במסגדים. אחרים נערכו לארוחת שישי של אחרי התפילות. אף אחד מהם לא העריך שעבודת נמלים שארכה חודשים ארוכים עומדת להגיע לסיומה הרועם: שב"כ הצליח לחשוף את דירת המסתור של תייסיר ג'עברי, מפקד הג'יהאד האסאלמי בצפון רצועת עזה. ראש שב"כ רונן בר נתן את האישור להעברת המודיעין המדויק לבור בקריה בתל אביב.
ראש חטיבת המבצעים תא"ל ירון פינקלמן סימן לבכירים בחדר שכלל את מטוסי הקרב, המל"טים וכוחות היבשה, שאישרו כוננות ודריכות תקיפה בטווח שניות. הם המתינו לפקודה. האחריות הועברה לרמטכ"ל אביב כוכבי. לצידו בחדר היו בכירי המטכ"ל וסגן ראש שב"כ מ'. כעבור שניות אמר כוכבי את צמד המילים שפירושו אישור לסיכול ממוקד: "רשאי לבצע".
אל תפספס
שמונה פצצות חכמות שהוטלו ממטוסי קרב גלשו לעבר הדירה המותקפת בזו אחר זו והתפוצצו. קירות הדירה קרסו בזה אחר זה. ב-120 השניות שלאחר מכן תקפו כלי טיס לא מאוישים את מפקד מערך הנ"ט של הג'יהאד האסאלמי הפלסטיני עבדאללה קדום, שנע על גבי אופנוע בעזה. מטרות נוספות היו מרכז פיקוד ושליטה מרכזי של הארגון, אתרי שיגור רקטות, אתרי ייצור אמצעי לחימה ומחסני נשק. במקביל, טנקים התרוממו מעל תלוליות העפר הגבוהות ותקפו עמדות מאוישות בפעילים.
הדקות הבאות היו מורטות עצבים. הרמטכ"ל ושאר הבכירים בבור המתינו לחותמת מהשב"כ ומאמ"ן שג'עברי חוסל. המידע זרם אל הבור. לבסוף הגיעה אנחת הרווחה: ג'עברי חוסל ועבדאללה קדום נפצע באורח אנוש ורגליו נקטעו.
לפני שהפלסטינים הספיקו לצאת מהמסגדים ולנסות לעכל את פשר הפיצוצים ופטריות העשן בשמי הרצועה, הופיעו מעל לראשם המוני המל"טים. היה זה המספר הגדול ביותר בשמי הרצועה מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה, כאשר התחילה השתלבותם במלאכת איסוף המודיעין ובסיכולים הממוקדים. הפלסטינים מכנים אותם "זנאנה", בגלל הזמזום הטורדני שהם משמיעים במהלך הטיסה. בשלב זה התחילה מלאכת הציד של צה"ל נגד פעילי הטרור ושאר הבכירים שנותרו בחיים, אך מסתתרים מתחת לאדמה, בדירות מסתור או במתקנים רגישים כמו בבתי חולים, בסניפי אונר"א, במרפאות ובמוסדות חינוך.
"התכנון וההיערכות למצבע של כלל הגורמים, בדגש על אגף המבצעים, חיל האוויר, פיקוד הדרום, אמ"ן ושב"כ, הביאו לכך שהיה מספר גדול מאוד של תאי תקיפה בהשוואה לכל המבצעים בעבר, ביחס לגודל תא שטח", אמר קצין מילואים שלקח חלק במבצע "עלות השחר". הקצין הכיר היטב את התוכנית הקודמת שכונתה "אבנט שחור". "זה היה כמו להעיר דרקון משנתו", הוא אמר. "בשנייה הראשונה שהוא פקח את העיניים, הוא נתן מכת אש שהאויב לא חלם עליה. נכון שהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני הוא לא חמאס, והוא בטח לא מתקרב לחיזבאללה, ארגון הרבה יותר גדול בהיקפו ובקטלניות שלו, שמתפרס על תא שטח גיאוגרפי עצום לעומת עזה. אבל זה מסביר לכולם באזור מה צה"ל מסוגל לעשות בפרק זמן קצר".
מבצעי העבר הבליטו בצורה קיצונית שני פערים מרכזיים בלחימה: השגת מודיעין בזמן אמת על מקום הימצאו של האויב המסתתר, ואש זמינה להתקפה לפני שהמטרה תיעלם. לכן, אחד המהלכים המרכזיים שאפשרו הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר היוצא אלוף עמיקם נורקין, היה ייצור בו זמנים של מספר רב של תאי תקיפה במקביל. זאת בזכות בניין כוח בשנים האחרונות של היקף גדול של כלי טיס חמושים בו זמנית במרחב אחד שמחייב תיאום, בקרה וסינכרון עם כלל הכוחות במרחב בשם הבטיחות. הכוח כולל מטוסי קרב, סוללות כיפת ברזל, מטוסי איסוף מודיעין ועוד.
מהלך שני דרמטי כולל שיבוץ של קציני חיל אוויר עתירי ניסיון בהפעלת כלי טיס בלתי מאוישים חמושים, בפיקוד אל"ם י', שהיו אחראים על כל רצועת עזה, ובתאים של אוגדת עזה המכונים "חופת אש" לטווחים הקצרים מהגדר. בעבר הם היו משובצים בקרונות ההפעלה של טייסות המל"טים לצורכי גיבוי ועצות איכות בזמן אמת. בתאי התקיפה במבצע "עלות השחר" הם פעלו לחיבור בין קרונות מפעילי הכטב"מים לבין תאי התקיפה, ולקיצור לוחות הזמנים מרגע הזיהוי ואישור המטרה ועד לתקיפה שלה.
"עד שאתה לא יושב בתא תקיפה ורואה איך מפעיל כטב"ם מדבר ומתאם אותה, אתה לא מבין את פערי השפה וההבנה שהיו קודם לכן", אמר גורם המצוי בתהליך קבלת ההחלטות בפיקוד הדרום. "אותם קציני חיל אוויר בתאים בונים תמונה מהירה ומבינים מה הכטב"ם מסוגל לעשות. מפעיל הכטב"ם מכיר את הקצינים וסומך עליהם. הם מגישים אחד לשני מידע רלוונטי ומקצרים יחד לוחות זמנים בייצור מודיעין בזמן אמת ובתקיפת האובייקט. ככה תוקפים יותר מטרות בפרק זמן קצר".
במוצאי שבת קיבל אל"מ (מיל') יואב רום בטלפון הסלולרי שלו מסרון מקצין בפיקוד הדרום: חוסל מפקד הג'האד האסלאמי בדרום רצועת עזה, חאלד מנסור, בסיכול ממוקד של השב"כ וחיל האוויר. החיסול בוצע 12 שנה אחרי שמנסור היה מעורב בהרג פקודיו של ירום, רב סרן אלירז פרץ וסמל ראשון אילן סביאטוקובסקי ז"ל. מבחינת מפקד גדס"ר גולני לשעבר זו היתה סגירת מעגל אישית, ומבחינת ארגון הטרור הקיצוני - טלטלה גדולה מאוד.
מנסור היה הרמטכ"ל בפועל של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני, במיוחד אחרי חיסולו של ג'עברי, ומי שהתניע את פיגועי הנ"ט נגד ישראל. "מנסור היה הרבה יותר פרובלמטי מג'עברי מבחינת הניסיון שלו וחוסר הגבולות שלו", הסביר קצין בפיקוד הדרום. "עד שלא סיכלנו אותץו הוא היה הגורם המוביל בלחימה, ולא בכדי, אחרי שהוא סוכל לא לקח הרבה זמן עד שהגענו להפסקת אש. זו מכמה משמעותית מאוד לארגון - אחד סוכל בדקה הראשונה למבצע, והשני בדקה ה-90".
אך עוד בטרם שקע האבק על המבצע, היתה תחושה שניתן היה למצות טוב יותר את ההיקף הגדול של כלי הטיס שריחפו באוויר בכל רגע נתון, ואת ביזור הסמכות החריג מחיל האוויר לפיקוד הדרום, בכל מה שקשור לתקיפת היעדים. כדי להסביר את התהליך הזה, יש לצלול לתוך הדרמה ופריצת הדרך המבצעית מאחורי הקלעים.
ראשית, הדגיש גורם ביטחוני בכיר, מדובר ב"מבצע מוצלח מאוד". האתגר שעמד לפתחו של הרמטכ"ל היה השאלה כיצד להפתיע את הג'יהאד האסאלמי, בעת שהוא כבר דרוך ונערך לביצוע פיגועי נ"ט ומרבית המפקדים הבכירים שלו מסתתרים. המציאות במרחב כבר הייתה מתוחה מאוד ממילא, ובכל זאת היה על צה"ל לסכל את פיגועי הנ"ט ולפגוע בבכירי הארגון.
"במונחים של צבא, לעבור משגרה למבצע רחב, מדובר ב'זמן אפס'", הסביר גורם ביטחוני בכיר. "זה מאתגר מאוד - להוציא מהמגירה את התוכנית המבצעית שעליה עבדנו בחודשים האחרונים ולהפוך אותה לפקודה מתאימה למציאות בשטח, למזג האוויר, למיקום כוחות הצבא והאויב, ההקשר למשימות והרשימה עוד ארוכה. זאת בזמן ממש קצר ותחת מידור. הכול היה סודי. מתי מעט ידעו על המבצע. זה לא היה קורה ללא הרמוניה מבצעית בין כלל האגפים והפיקודים, כולל שב"כ. רמת הביצוע בסוף הייתה גבוהה מאוד, כי היינו ערוכים נכון".
אמנם מדובר במבצע של 55 שעות, אך הרמטכ"ל הוכיח כי הוא יודע לדלג בין תל אביב לבין החזית בדרום מספר פעמים, ולבסוף לפתח מסביב לשעון הלחימה חדר אחד קטן וצפוף בעומק האדמה בקריה, לצורך הפעלת "פורום חשיבה", שאליו יגיעו בעלי התפקידים הרגישים והחשובים שלא ישנו כמה ימים רצופים. הם כללו את השב"כ, אמ"ן, מתפ"ש, חיל האוויר, אמ"ץ ופיקוד דרום, וזאת על מנת לסנכרן בין כלל הגורמים, לקבוע דרכי פעולה ולנסות לפצח בעיות במהירות וביצירתיות.
לעתים מדובר היה בדיוני עומק - איך נכון ליטול סיכונים בלחימה, כיצד לנצל הזדמנויות ולעתים גם לחרוץ גורלות. "לעולם הפקודה הסופית שהעביר את כל הצבא למצב חירום והכריזה על תחילת המבצע תהיה שונה מהתוכנית המבצעית המקורית, כי יש כל כך הרבה משתנים בדרך", אמר הגורם הביטחוני, והדגיש שהתהליך דורש התאמות רבות כמו מוכנות גבוהה של כלל המערכים ובניית יכולות באוויר וביבשה באותן שניות.
"אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אילו הטנק היה יורה לפני כלי הטיס", אמר קצין מפיקוד הדרום, "זה חייב להיות על השנייה שנקבעה. למה? כי ברגע שמפקדי הג'יהאד האסלאמי שומעים פיצוץ הם בורחים מהעמדות ונעלמים. הם עוברים למוד אחר. הם מתורגלים בזה". לדבריו, מפקדי הטנקים לא ידעו עד הדקה האחרונה שהם משתתפים במבצע. זה נודע להם ברגע הפקודה להשמיד עמדות של הג'יהאד האסלאמי סמוך לגבול, כשיש בהם פעילים. "זה חייב לקרות על השנייה, אחרת זה לא קורה. לסנכרון של הזמן, המודיעין והאש יש חשיבות קריטית. מפקדי הטנקים לא היו צריכים הסברים, כי הם כל הזמן מתורגלים בתקיפת עמדות כאלה. מהסיכול של ג'עברי ועד סוף הירי של הטנקים עברו בערך שתי דקות".
הסיכול הממוקד של ג'עברי ביום שישי, הפגיעה במרכז הפיקוד והשליטה, העובדה שהג'יהאד האסלאמי הוא לא ארגון שפועל בצורה היררכית קלאסית כמו חמאס, ומפקדיו פועלים לרוב על בסיס אידיאולוגיה קיצונית של התנגדות חסרת היגיון ועל בסיס תחושות בטן, כלא אלה הפכו את הניסיון לקרוא את צעדיו הבאים של הארגון לאתגר קשה עבור גורמי המודיעין. לכן הוחלט על הצבת להקות של כטב"מים בשמי רצועת עזה, בגיבוי מטוסי קרב ומסוקי קרב מסביב לשעון, כך שבכל רגע נתון תהיה אש מוכנה מול האויב.
"צריך להגיד שתרגיל המלחמה האחרון שפשף את הצבא, והכין אותו למצבע, למרות שהג'יהאד האסלאמי לא מדגדג את היכולות של צה"ל", אמר הגורם. "בכל זאת הייתה לנו החוכמה להביא אקדח לקרב סכינים. לא הלכנו איתם לקרב הוגן. למה? כי הם ניסו לפגוע באזרחים (לשגר טיל נ"ט לעבר כלי רכב אזרחי, א.ב.). תפקידנו הוא להפסיק את הסכנה. להסיר את האיום".
במקומות שבהם פעילי הג'יהאד האסאלמי יצאו ממקומות המסתור וניסו לבצע מהלכים אגרסיביים, הם מצאו את צה"ל מכוון לעברם אש. היקף המל"טים בשמי עזה, תאי התקיפה והחיבור ביניהם הביאו לעשרות הרוגים (ובהם אחוז קטן של בלתי מעורבים בטרור), מאות פעילי טרור פצועים ומספר רב של תקיפות שנבלמו ממש ברגע האחרון.
זאת משום שכמה מפקדים בג'יהאד האסאלמי עברו מרחוב לרחוב או מדירה לדירה, כשבידיהם תינוקות וילדים. אחד מהמפקדים שנהג לעשות זאת "באופן ציני ואכזרי" עד לרגע התקיפה, היה עבדאללה קדום, שכעת שוכב מורדם ומונשם בבית החולים שיפא בעזה. בשלב מסוים הפנימו פעילי הג'יהאד האסאלמי את עוצמת האש, הזמניות והדיוק שצה"ל מפעיל נגדם, והחלו להימנע מלצאת מדירות המסתור ומהמפקדות שהוצבו בחסות מתקנים רגישים. בלי גירוי ותחבולה לא ניתן היה לאתר את מקום הימצאם.
קציני מילואים של פיקוד הדרום העלו, עם תחילת התחקירים שבעקבות המבצע, ביקורת שאמרה: "בשלב מסוים היה קושי לאוגדת עזה לתקוף מטרות כי האויב מסתתר. פלוגת החשיפה-תקיפה של היבשה לא עובדות בהצלחה כמו שכולם מקווים. זה רעיון טוב, אבל לא באמת יעיל ואפקטיבי בכל זירה ובכל תרחיש. האויב לא יצא מהחורים ויש בזה נקודה חיובית, כי הוא פועל באיטיות. אבל מול חמאס או בזירה הצפונית לא יהיה את הלוקסוס הזה, וצה"ל יהיה חייב לגרות את האויב, לגרום לו להילחם, לצאת מהחורים כדי שלמעלה יחכו לו המל"טים. המציאות הזו תכפה על צה"ל בשלב מסוים תמרון יבשתי, או פעולות יצירתיות אחרות. זה לקח משמעותי".
בפיקוד הדרום לא התעלמו מהביקורת, וטענו כי חלקה נכון, אך התעקשו להבליט את ההישגים, כמו העובדה שמכת הפתיחה גרמה לג'יהאד האסאלמי ל"הלם מערכתי", שכתוצאה ממנו שיגרו הפעילים רקטה ראשונה רק כעבור חמש שעות. "לאחר מכן עבר צה"ל להגברת ההישג על ידי ציד. ניסיון לפגוע בבניין הכוח", אמרו בצבא. "אנחנו פגענו להם באיכות הייצור במבצע שומר חומות ובמבצע הנוכחי. לא סתם 20% מהרקטות שלהם נפלו בשטחי רצועת עזה. יש להם קושי אמיתי. כמעט כל מה ששוקם בשנה האחרונה הופצץ. פגענו במטולי רקטות ובמשגרי מרגמות שהם לא יודעים לייצר ברצועה. פצענו הרבה פעילים. השתפרנו בציד. אנחנו צריכים להשתפר. זה לא מבצע מושלם, אבל בהחלט מבצע טוב מאוד, שיש מה ללמוד ממנו, אבל גם מה לא ללמוד ממנו". מגוון כלי הטיס הלא מאוישים שמסוגלים לשהות לאורך זמן מעל הרצועה, נתנו את הטון בין שני הסיכולים הממוקדים שבוצעו על ידי מטוסי הקרב.
בצה"ל הבינו כבר בשנת 2019 כי העתיד טמון בלהקות כלי טיס לא מאוישים ובזמינות שלהם עבור האוגדות והחטיבות, ומה שעתיד לקרות במלחמות ובמבצעים, כפי שאירוע במבצע עלות השחר, יהיה "שירות בוטיק", אלא אם כן יתווסף כוח משמעותי. לכן יצאו למכרז רכש של מל"ט בשם "הניצוץ", בעל יכולות מסווגות, במסגרת פרויקט סודי שנקרא "ענני סערה", המשותף לחיל האוויר, לזרוע היבשה ולתעשיות הביטחוניות בישראל.
בשבוע שעבר חנך הרמטכ"ל את הטייסת המיוחדת שנקראת "עוף החול", (טייסת 144) שקלטה את כלי הטיס הבלתי מאויש המסווג. קצינים בחיל האוויר הגדירו את "הניצוץ" כ"מטוס חדש המסוגל לפעול באופן פורץ דרך. מעטים הצבאות בעולם שיש להם יכולות כאלו". הרמטכ"ל אביב כוכבי העצים את המסתורין כשאמר בטקס: "שם הטייסת שנבחר, 'עוף החול', אינו מכוון לעוף החול הרגיל. זהו עוף חול בתצורה אחרת. הוא חדשני יותר בכל צורת ההפעלה שלו, שכן מעולם לא הוקמה בחיל האוויר טייסת בשביל צרכים רב זרועיים. הטייסת מגלמת תפיסות חדשניות שעתידות לפרוץ את כל מה שהכרנו בעבר, ולוקחות אותנו לעתיד. אנו זקוקים לטייסת כי המציאות בשטח משתנה".