מאה ימים למלחמה באוקראינה, ואין מומחה, פרשן, דיפלומט או פוליטיקאי שיודע מתי היא תסתיים. יש שהיו מוכנים בתחילה להמר על "סבב" שיימשך כמה ימים עד חודש, והיו שהתעקשו ש"המבצע המיוחד" יימשך שנים. על פי המצב בשטח (הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר אתמול כי רוסיה השתלטה על 20% מאוקראינה) ומחוסר ההצלחה הדיפלומטי-הכלכלי האירופי והגלובלי לעצור את נשיא רוסיה למרות סנקציות הולכות ומתחזקות, נראה כי פוטין מתכונן למלחמת התשה, אולי עד יום מותו. ועדיין לא ברור אם הנחישות ואומץ הלב יוצאי הדופן של העם האוקראיני יטו בסופו של דבר את הכף לטובת הדמוקרטיה והחופש.
פוטין אינו מנהיג בעל ערכים שימנעו ממנו להשתמש בכל הכלים האפשריים כדי לנצח, כפי שאוקראינה והעולם ראו ב-100 הימים האחרונים: ממלחמה קונבנציונלית עם חיילים ונשק ועד למצור כלכלי על החיטה האוקראינית בנמלי הים שמשפיע על העולם כולו, הוא לא יפסיק מרצונו החופשי. גם אם העולם כולו יתחנן על ברכיו.
מלחמת רוסיה-אוקראינה | סיקור נרחב
שני גורמים מחזקים את פוטין: האחד הוא אדישותו לדעת הקהילה הבינלאומית, כולל לאיומים על משפטים בגין פשעי מלחמה, סילוק מגופים בינלאומיים, ניתוק ממערכות פיננסיות גלובליות, הקפאת נכסים של מקורביו וגינוי כללי חריף.
הגורם השני הוא האפשרות להיחלשות בעמדה המערבית כלפי הפלישה, במיוחד כשמחירי המזון והדלק הגואים יעוררו מחאות עממיות קשות מבית ויערערו את עמדת המנהיגים במדינות השונות. המבחן האמיתי למלים היפות של המערב לגבי דמוקרטיה, חירות, מוסר וסולידריות יגיע כשהכוח של כל מנהיג ומנהיג יהיה מאוים על ידי התנגדות מבית. על סכנה כזאת אפילו הכריזמה של זלנסקי ותמונות זוועה מאוקראינה לא יכולות לגבור.
פוטין "מאמין שהמערב בסופו של דבר יתעייף מהעימות", אמר מיליארדר רוסי לוושינגטון פוסט השבוע. "גם אם בתחילה פוטין אולי הופתע מהתגובה המאוחדת של המערב, כעת הוא מנסה לעצב את המצב כך שבטווח הארוך הניצחון יהיה שלו", אחרי הכל, מנהיגים במדינות המערב כפופים לבחירות כל כמה שנים, ודעת הקהל עשויה להשתנות - בעוד הכהונה שלו לא תסתיים עד מותו.
גם לעובדה שהאיחוד האירופי הצליח, לאחר דיונים רבים ובזבוז זמן יקר, להגיע להסכמה לגבי אמברגו נפט רוסי, סחורה שבה תלויה הכלכלה הרוסית עד מאוד, ככל הנראה לא תהיה השפעה משמעותית על נשיא רוסיה. "העמדה של הקרמלין היא לא להפסיד בכל מחיר", אמר המקור.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב אמר השבוע בראיון לוושינגטון פאבליש כי "האוכלוסיות של האיחוד האירופי מרגישות את ההשפעה של הסנקציות על רוסיה באופן הרבה יותר משמעותי" מרוסיה עצמה. הוא בוודאי צודק. "המערב עשה טעות אחר טעות, מה שהוביל למשברים", הוא הוסיף. יתרה מכך, לקוחות מערביים אמנם יפסיקו להשתמש בנפט רוסי, אך פוטין כבר מצא לקוחות עשירים ואדישים כמוהו לביקורת, לפצות על ההפסדים, כדוגמת הודו וסין.
גם העובדה שהמצוקה של העם הרוסי מעמיקה כל העת לא צפויה לשנות דבר במוחו של המנהיג שטוף החלומות על ימי העבר המפוארים של האימפריה הרוסית. הוא שם קץ לכל התנגדות פנימית פוליטית ושולט בתקשורת הרוסית. אלא אם כן העם הרוסי או מקורביו של פוטין, יתקוממו בצעד יוצא דופן ובאמת ובתמים יציבו את שלטונו בסכנה - לנשיא הרוסי לא באמת אכפת מה קורה ברחובות מדינתו.
מנגד, נמצאת אוקראינה שעד כה זכתה אמנם לתמיכה גלובלית שמזכירה סולידריות נשכחת מהמאה שעברה, אך חוששת כי התשישות המערבית בוא ותבוא, בשילוב מחאות על יוקר המחיה - גורמים שבסופו של דבר יגרמו גם למנהיגים האידיאולוגיים ביותר למקד את תשומת לבם בבית על חשבון גורלה של השכנה המותקפת של רוסיה.
ניקולאי פטרושב, ראש המועצה לביטחון לאומי של פוטין, אמר באחרונה כי הכוחות הרוסיים "לא רודפים אחר דדליין כזה או אחר" באוקראינה, ורמז לכך שלוח הזמנים של פוטין לסיום העימות הוא גמיש דיו כך שיימשך זמן רב. האוקראינים חוששים כי לחץ של הציבור במדינות המערב ייאלץ את הממשלות להתפשר בסופו של דבר עם רוסיה - שוב במחיר גורלה של אוקראינה.
בפועל, לאור התנהגותו, אמירותיו והמעט שידוע על נפתולי מוחו של פוטין, אין לו כעת חלופה אחרת למעט להמשיך במלחמה בתקווה שהמחיר הכלכלי שישלם העולם על ההתנגדות לו יגרום לאי יציבות כה חזקה במערב עד שהוא יהיה זה שימצמץ ראשון - ופוטין יהיה המנצח, גם אם מדובר בניצחון טכני.
"העולם שוקע בהדרגה לאסון חסר תקדים. עשרות אלפי אנשים באפריקה ובמזרח יפתחו אי ביטחון תזונתי ורעב - בגלל המערב. רצונם לשרוד יגרום להם לברוח לאירופה. איני בטוח שאירופה תשרוד אסון כזה", אמר פטרושב לעיתון הממלכתי הרוסי Rossiiskaya Gazeta. לאור הסכנה שמתגברת מכל הכיוונים, "זאת תהיה מלחמת התשה פוליטית, אתנית ופיננסית", הוסיף גורם רוסי. "נראה שכולם מוכנים כבר לסתיו".