חודש למלחמה: כעשרים אלף פליטים כבר הגיעו לישראל, עשרות אלפים מתדפקים על הדלת

סוגיית קליטת הפליטים מאירופה היא תפוח אדמה פוליטי לוהט, שלא לומר מוסרי-אידיאולוגי ואולי בשל כך הנתונים המספריים המתקבלים מהרשויות עמומים משהו, ולפעמים אף סותרים. מי שמתפאר במספרי הפליטים הגדלים והולכים סופג ביקורת על כך שהוא מסכן את אופייה היהודי של ישראל. לעומתו, כלפי מי שקורא להחמיר את הקריטריונים לכניסה לארץ מופנית הטענה כי הוא לא אנושי.

משרד הקליטה הוא הגורם המטפל בישראל בעולים ובשאר זכאי חוק השבות. משרד הפנים אמור לטפל בשאר. הנתון היחיד ששני המשרדים מסכימים לגביו הוא המועד שהחל ממנו סופרים את הנכנסים לארץ - 24 בפברואר. מועד פרוץ המלחמה, היום לפני חודש.

מאז, על פי נתוני משרד הקליטה, נכנסו לישראל 7,696 עולים וזכאי חוק השבות מאוקראינה, עוד מאות מרוסליה ומבלרוס - בסך הכול 7,880 בני אדם. נכון לאתמול, 2,342 מהעולים בחרו להעביר את השבועות הראשונים בישראל בבתי המלון ששכר עבורם משרד העלייה והקליטה מבעוד מועד. במשרד עובדים על פי הערכת השרה פנינה תמנו שטה, שלפיה עשרות אלפי עולים צפויים להגיע בעקבות המלחמה. זאת במסגרת מבצע "עולים הביתה" לקליטת החירום של זכאי חוק השבות מאוקראינה וסביבותיה.

"הם לא פליטים", מדגיש בכיר במשרד הקליטה. "רובם נכנסים כתיירים ומטופלים כעולים על ידי המשרד בתנאי פנסיון מלא עם כל השירותים מסביב. הם מקבלים סל קליטה מרגע שהם הופכים להיות עולים".

לפי הערכות כ-100 אלף עולים דוברי רוסית יגיעו לישראל בתקופה הקרובה. במשרד העלייה והקליטה אומרים כי "הפוטנציאל הולך ומתממש", וכי "כל יום בודקים את מספר הפניות לסוכנות היהודית בהתעניינות הנרשמת שם לעלייה וכי נכון לאתמול התקבלו כבר בסוכנות על רקע המלחמה 51 אלף פניות טלפוניות ועוד כ-17,000 פניות בטפסים דיגיטליים.

"המסה הגדולה יותר היא מאוקראינה אבל החלק של רוסיה הולך וגדל", מציין הגורם, "היקף ההתעניינות והפנייה האקטיבית יכולים להעיד על הפוטנציאל המיידי לגבי העלייה".

ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בראשות ח"כ אמילי מואטי התכנסה השבוע לדיון על הפעילות הדיפלומטית וההומניטרית של משרדי הממשלה ביחס למשבר באוקראינה. עינת שלאין, סמנכ"לית אגף מש"ב במשרד החוץ מסרה לוועדה כי ממשיכים המאמצים ליצור קשר עם הישראלים שעדיין נמצאים בשטח אוקראינה וכי על פי ההערכה נותרו כ- 1,500 אזרחים ישראלים במדינה. המטה לביטחון לאומי מסר לוועדה כי מאז פרוץ המלחמה, כ-15 אלף אזרחים הגיעו לישראל מאוקראינה, ובהם כ-5,000 זכאי חוק השבות.

טליה לנקרי, מ"מ ראש אגף לוט"ר, בט"פ ועורף במל"ל אמרה בוועדה כי ישראל מבצעת את כל תהליך הקליטה במקום אחד עם מינימום בירוקרטיה. לדברי לנקרי "נפתח בישראל מרכז שליטה שמסייע בהוצאת אנשים שמבקשים להגיע לישראל. שלחנו נציג ישראלי שיהיה הפרויקטור שאחראי על ריכוז הנתונים מהארגונים ומהעמותות שפועלות בשטח".

הנחת העבודה במשרד העלייה והקליטה היא שבסך הכול, באוקראינה חיים כ-200 אלף בני אדם שעשויים להיות זכאים למעמד של עולים על פי חוק השבות, ובהם 45 אלף יהודים. מספר האנשים בעלי סטטוס כזה ברוסיה עומד על יותר מחצי מיליון ברוסיה (לפי מרשם האוכלוסין ברוסיה, מ-2010 יש במדינה 150 אלף יהודים וכך גם לפי הערכת הדמוגרף הישראלי סרג'ו דלה-פרגולה מ-2021).

להערכת הגורם הבכיר במשרד העלייה והקליטה, מדי יום מגיעים לנתב"ג כ-400 איש, עדיין קצה קרחון בהתחשב במספר הכללי, וטיפה בים בהתחשב ב-3.6 מיליון הפליטים שכבר יצאו את אוקראינה במעברי הגבול, לפי הערכת האו"ם מאתמול. באו"ם העריכו עוד בתחילת המלחמה כי המספר עלול להגיע לשבעה מיליון, ויהיה למשבר ההומניטרי הגדול ביותר שידעה אירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

מרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים, המטפלת בנתב"ג בהגעת זרים בעלי דרכונים אוקראינים, מ-24.2 ועד 23.3 הגיעו לארץ 15,243 אוקראינים (15,963 לפי משרד הקליטה ואגב, כ-2% התגלו כחיוביים לקורונה), לרבות כ-4,400 זכאי שבות; כלומר, 10,843 אוקראינים שאינם זכאי חוק השבות שהגיעו לישראל. מהנתונים עולה שבמהלך תקופה זו סורבה כניסתם של 289. בתקופה זו יצאו מישראל 1,254 אוקראינים. כ-1,000 אוקראינים נוספים מגיעים לישראל מדי יום. כ-50 יוצאים. בקרי הגבול מסרבים לאשר את כניסתם של עשרה מהמגיעים בממוצע ביום, מסיבות שונות.

ע"פ נתון רשמי אחר, למי שאינו מדקדק בדתם של הבאים ושאינו דבק בחלוקות הפנימיות בין משרדי הממשלה המטפלים בבאים, בפרק הזמן הזה הגיעו מאוקראינה לישראל 10,397 בני אדם ועוד 8,672 הגיעו מרוסיה ובסך הכל 19,069.

במכתב בהול ששיגרו השבוע ראשי אומ"ץ, יו"ר התנועה פנחס פליצ'ה פלד ויו"ר המועצה הציבורית עו"ד יצחק מינא, לשרת הפנים, הם תובעים ממנה לאפשר את כניסתם של אנשים נוספים המתדפקים על דלתה של ישראל. לדבריהם, "לא יעלה על הדעת כי דווקא העם היהודי, רדוף הסבל, ששערי מדינות רבות בעולם ננעלו בפניו בעת מלחמת העולם השנייה - דווקא הוא יקשיח את הלב ויציב תנאים בלתי אפשריים לקליטת פליטים". כדוגמה תיאר פליצ'ה פלד סיפור מקומם במיוחד: הסירוב לאפשר את הגעתן של אם ושלוש בנותיה, הקטנה שבהן בת שנתיים בלבד, שהתחבאו במשך שבועיים בתוך בור באחד הכפרים באוקראינה - גם אחרי שאזרחית ישראלית הבהירה כי תארח אותן בביתה כל עוד יהיה צורך בכך.

מנגד, יש הסבורים כי מדיניות משרד הפנים ליברלית מדי. ח"כ שלמה קרעי הביע השבוע דאגה בוועדה וטען, "יש כאן ניסיון להכניס עשרות אלפי אזרחים שאינם יהודים למדינת ישראל". ח"כ קרעי הוסיף: "טוב שמדינת ישראל מגישה סיוע הומניטרי לאוקראינה, אבל אנחנו לא צריכים להפוך למשפך הפליטים של העולם. אם יש אפשרות לקלוט את אותם פליטים מאוקראינה במדינות אחרות, מדינת ישראל צריכה להימנע מקליטה המונית של פליטים".

אבל יו"ר ועדת המשנה, ח"כ אמילי מואטי סיכמה באמרה כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי ואני חושבת שמספר פליטים שאינם יהודים לא יערער את מצבו של העם היושב בציון. אותם אזרחים אוקראינים יכולים להיות תושבים נהדרים כאן בישראל, ואנחנו חייבים לתת להם את כל הכלים לקליטה קלה כאן בישראל. מדינת ישראל צריכה לתת דפי נחיתה לכלל המגיעים מאוקראינה, שבהם יש את כל המידע הרלוונטי לאותם אזרחים שברחו מהמלחמה".

מי שלא רואה כל בעיה במדיניות קליטת הפליטים בישראל, היא שרת הפנים איילת שקד. "קלטנו יותר מבריטניה. אזרחי ישראל יכולים להיות גאים", אמרה שקד השבוע בכנס בחיפה.

ובין הבאים מאוקראינה הדואבת יש לא רק בני אדם, מתברר. במשרד העלייה והקליטה אמרו כי "עלו כ-40 בעלי חיים וביניהם כלבים מסוגים שונים, חתולים ואוגרים. לעולים על ארבע ולמשפחותיהם חיכו בשדה התעופה אוכל משובח לכלבים וחתולים, והכל כדי שקליטתם בארץ תהיה קלה יותר. הם נרשמו בישראל על פי חוק משרד החקלאות. אמנם לא קיבלו תעודת עולה, אבל החתולים והכלבים כבר אזרחים ישראלים".