כיפת ברזל בגוש דן. ראובן קסטרו
צילום: ראובן קסטרו

מי יגן על מערך כיפת ברזל?

כמעט עשור חלף מאז לחצו בצה"ל על הכפתור האדום ליירוט הראשון בעולם של קסאם. מאז איראן הציגה יכולת מרשימה לתקיפת מערכי הגנה אוויריים, הכוללת רחפנים מתאבדים וטילים מדויקים. בחיל האוויר מפתחים תכנית הגנה לסוללות, שלפי הערכות יהיו המטרה הראשונה במלחמה הבאה

"לפני כמעט עשור המטרה של סוללות כיפות הברזל הייתה ליירט רקטות. היום כל מפקד סוללה חייב קודם כל לדאוג לשרידות המערכות שלו ואחר כך ליירוט"

בהתחלה זה היה נראה כמו מדע בדיוני. מפקד סוללת כיפת ברזל, רב-סרן מאור, נרשם בדפי ההיסטוריה הצבאית כשלחץ ב-7 באפריל 2011 על הכפתור האדום ואישר את היירוט הראשון בעולם של רקטת קסאם. חיבור בין מוחות יצירתיים, חדשנות פורצת דרך ואומץ פיקודי. בזמן שבחיל האוויר ובתעשיות הביטחוניות בישראל, ובראשן חברת רפאל, הריעו להצלחה המסחררת של סוללת "אידו", החל תהליך למידה איטי אך מסוכן מאוד של ארגוני הטרור בהובלה של טובי המהנדסים האיראנים. התהליך כלל לא רק פיתוח מערכות נשק מתקדמות, אלא גם למידת המערכת של צה"ל כולה ולנסות לאתר בה את נקודות התורפה כדי להלום באתרים אסטרטגיים בישראל.

בעוד ארבעה חודשים יציין מערך ההגנה האווירית בפיקודו של תת-אלוף רן כוכב עשור ליירוט הראשון, וכבר עכשיו ניתן לכתוב כי סוללת כיפת ברזל בשנת 2020 שינתה את פניה כמעט ללא היכר. ממוצע ההצלחה של לוחמי כיפת ברזל במשימה נע כיום סביב 94%.

עשור ליירוט הראשון. תא"ל רן כוכב ומפקד החיל אלוף עמיקם נורקין, בנובמבר (צילום: דובר צה"ל)

מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, מאתגר את מפקדי הסוללות ודורש מהם להגיע אל מצב מושלם של 100% הצלחה. "זה אפשרי", הסבירו קציני מילואים ממערך ההגנה האווירי, "אבל האתגרים הולכים והופכים ליותר מורכבים ומסוכנים על כיפות הברזל. כבר לא מדובר ברקטות הפשוטות של פעם אלא בשיטות מורכבות שהאויב מתכנן להוציא אל הפועל ודגמי טילים ורקטות שהוא מנסה לפתח. חלקם הוא פשוט מקבל".

אחד האתגרים ההולכים ומתהווים ברחבי העולם נגד מערכי ההגנה האווירית הם האיומים הישירים על הסוללות ומאמץ לפגוע בטכנולוגיה שתומכת את פעולות הזיהוי, המעקב והיירוט. "לפני כמעט עשור המטרה של סוללות כיפות הברזל הייתה ליירט רקטות. היום כל מפקד סוללה חייב קודם כל לדאוג לשרידות המערכות שלו ואחר כך ליירוט", הסביר קצין מילואים ממערך הגנה אווירית. "תראה מה קרה בסעודיה, בעיראק, באפגניסטן, בארמניה ובמקומות נוספים. תוקפים מערכי הגנה. גם מכ"מים. לא סתם האמריקנים קנו מחברת רפאל סוללות כיפת ברזל. פתאום גילו כולם שמתבצעת התקפה על רכיבי ההגנה האווירית ואחר כך על המטרות העיקריות".

"לא סתם האמריקנים קנו". מסירת סוללת כיפת ברזל לארה"ב, בספטמבר (צילום: אתר רשמי, אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

לדברי הקצין, "אפשר להעריך על בסיס פרסומים זרים מה האיראנים, חיזבאללה, חמאס או הג'יהאד האסלאמי, ינסו להביא אל המערכה הבאה כדי לאתגר את מערך ההגנה האווירי בישראל שהוא מהטובים בעולם. טילי שיוט, טילים מדויקים, רקטות שעברו הסבה לטילים מדויקים, היקף גדול של רקטות סטטיסטיות או פצצות מרגמה על אזור מוגדר בשיטת מצליח, כלי טיס לא מאוישים ורחפנים מתאבדים ואולי גם חדירות רגליות כמו בצוק איתן. אויב כמו חיזבאללה למשל כבר לא צריך מאה אלף טילים ורקטות".

ניתן להעריך שבראש האיומים על סוללות כיפות הברזל ממוקמים טילים מדויקים. "(טילים) מדויקים מוגדרים בצה"ל לטיפול בעדיפות עליונה אולי אחרי נשק להשמדה המוני. זה נשק אסטרטגי שיכול להגיע לכל פינה", הסביר קצין בכיר בחיל האוויר בשיחה עם וואלה! NEWS על המערכה של צה"ל בהנחיה ברורה של הרמטכ"ל אביב כוכבי נגד מאמץ אויבי ישראל להשיג טילים מדויקים.

בווידאו: מי יגן במלחמה הבאה על סוללות כיפות הברזל? (צילום: אמיר בוחבוט ומשרד הביטחון, עריכה: שאול אדם)
"מפקדי מערך ההגנה האווירי בסעודיה התבוננו על האיומים מאיראן וחשבו שאם תבוא צרה היא תגיע בזווית של 180 מעלות. הם לא העריכו שהאיום יגיע מהגב כי טילי שיוט, רחפנים, וכלי טיס מאוישים יודעים להגיע אל המטרה מכל מיני זוויות"

האיומים העיקריים מתחלקים לשניים. הראשון והחמור ביותר הוא היכולת של מעצמות בעולם להפעיל נשק שיודע לשגר טילים מטווחים עצומים ולפגוע במטרות ברדיוס של פחות מ-50 מטרים. יש שמסוגלים לפגוע גם ברדיוס של מטרים בודדים. מנגד, איום אחר הוא היכולת של ארגוני טרור כמו חיזבאללה וחמאס, שמפעילים מאמץ אדיר להניח את ידיהם על טילים מדויקים ובמקביל לפתח יכולות ייצור. התעשיות הביטחוניות האיראניות, בראשן עמד עד לאחרונה המהנדס מוחסן פחריזאדה, הפכו לקטר טכנולוגי בתחום הדיוק ורבות השנים גם לייצואני ידע צבאי ומערכות נשק למזרח התיכון.

בחלק מהמקומות כמו בסוריה, תימן או בלבנון, הן הבריחו אמצעי לחימה מתקדמים ובחלק אחר של התהליכים הן ניסו להטמיע ידע לבצע הסבת רקטות לטילים או לייצר טילים מדויקים באופן סדרתי. ידע זה, בשילוב מודיעין מדויק על מיקום סוללות הגנה אוויריות, הופך את האיום על העורף הישראלי לדרמטי.

"דיוק ברמה מעצמתית יכול להגיע לכל נקודה ולפגוע איפה שכואב למדינת ישראל. הגנה אווירית, סמלי שלטון, ותשתיות לאומיות", הסביר גורם ביטחוני בכיר. "דיוק להמונים (יכולות דיוק לא ברמה גבוהה כמו שיש לארגוני טרור - א"ב) הוא עוד יותר מסוכן. היקפיו גדולים. לייצר אותו זול מאוד והוא מופעל לא על ידי מדינה שיש לה מה להפסיד, אלא על ידי צבאות טרור למשל חיזבאללה, חמאס, הג'יהאד האסלאמי או שלוחי איראן בסוריה".

"תראה מה קרה בארמניה. תוקפים מערכי הגנה". תקיפת מל"ט בנגורנו קרבאך, אוקטובר (צילום: אתר רשמי, משרד ההגנה של אזרבייג'ן)
"מה שהעצים את ההבנה למשמעות ההתקפות על רכיבי ההגנה האוויריים היו ההתקפות של אזרבייג'ן על ארמניה ולא אוסיף מעבר לזה

מומחים מעולם ההגנה אווירית בישראל מגדירים את עולם טילי הדיוק כאתגר טכנולוגי משמעותי עבור המגנים מפני רקטות וטילים קצרי טווח. זאת, מאחר והם נדרשים להבין בשברירי שניות מהי רקטה סטטיסטית ומהי מדויקת. במיוחד אם מדובר במטחי רקטות בו זמנית.

האיראנים באמצעות כוח קודס עשו טעות אחת גדולה. במשך כמה שנים טובות הם השקיעו את מיטב מערכות הנשק שלהם בחות'ים שבתימן כדי לערער את היציבות במדינה, לקרב אליהם את הזרם השיעי אך בעיקר לאתגר את האויבת המושבעת שלה: ערב הסעודית. האיראנים הוציאו לפועל באמצעות החות'ים בספטמבר 2019 התקפה מתוזמנת ומשולבת של נשקים מדויקים מגוונים על מתקני חברת הנפט הגדולה בעולם - "עראמקו".

"הטעות הייתה לחשוב שהצרה תגיע בזווית של 180 מעלות". המתקפה על עראמקו, 2019 (צילום: רויטרס)

זה היה צלצול השכמה לכל מפקדי מערכי ההגנה האוויריים בעולם. נורה אדומה למה נשק מדויק יכול לעולל למערכי הגנה. לא רק איכות הפגיעה פעם אחר פעם במערכי ההגנה אלא בשילוב תהליכי הונאה ותחבולה הכוללים איסוף מודיעין מדויק, התקפות סייבר ושיתוק של כל מה שנמצא בספקטרום (כמו כלי תקשורת, אינטרנט ואלחוט - א"ב).

"הטעות הגדולה של מפקדי מערך ההגנה האווירי בסעודיה הייתה שהם התבוננו על האיומים מאיראן וחשבו שאם תבוא צרה היא תגיע בזווית של 180 מעלות. הם לא העריכו שהאיום יגיע מהגב כי טילי שיוט, רחפנים, וכלי טיס מאוישים יודעים להגיע אל המטרה מכל מיני זוויות בשונה מנשק סטטיסטי", אמר קצין במילואים ממערך ההגנה האווירי. "פתאום כוחות הגנה אוויריים הבינו את המדיניות של חיל האוויר הישראלי להגן ב-360 מעלות. מה שהעצים את ההבנה למשמעות ההתקפות על רכיבי ההגנה האוויריים היו ההתקפות של אזרבייג'ן על ארמניה ולא אוסיף מעבר לזה".

"ההגנה על ההגנה האווירית"

לזכות מפקד חיל האוויר נורקין יאמר שההתקפה על ערמאקו תפסה אותו בשנת 2019 עמוק בתוך נוהל קרב שכותרתו: "ההגנה על ההגנה האווירית". כמה חודשים הצהיר חמאס על כוונותיו כשהפעיל רחפן מהיר במיוחד והטיל באמצעותו פצצת מרגמה על טנק בגבול רצועת עזה. מפקדי הסוללות שפועלים במרחב גבולות המדינה הבינו כי היום זה היה ניסיון לפגוע בטנק ומחר זה יהיה מאמץ של להק רחפנים או כלי טיס לא מאוישים אחרים לצוד סוללות כיפות ברזל ולתקוף אותם. "אף אחד לא מזלזל באויב", הסביר השבוע קצין בכיר בחיל האוויר. "זה אויב מתוחכם בעולם הרקטות ומדובר במרוץ למידה. זה נושא מאוד מטריד".

המסר של נורקין היה פשוט וברור: "מערך ההגנה האווירי בהגדרה הוא מערך ניצוד" וככזה עליו לפעול לבלבל את האויב ולטשטש את עקבותיו באופן שיגדיל את שרידותו וישפר את ההגנה על עצמו. בוצעה עבודת מטה, נקבעה תכנית פעולה ותהליך מעקב קפדני של מפקד חיל האוויר כדי לראות שהתהליך מתקדם בקצב ובכיוון הנכון.

המחשבה על תקיפת כיפת ברזל מצטיירת בדרך כלל כפגיעת טיל בסוללה, אבל סט האיומים מולם נערך צה"ל כולל גם התקפות סייבר או שיתוק אמצעי התקשורת באמצעות התקפת ספקטרום. "זה לא סוד שהאיראנים מנסים לחדור לרשתות ההתראה", הסביר הקצין הבכיר.

"צלצול השכמה לכל מערכי ההגנה האוויריים". תא"ל כוכב עם מפקד ההגנה האווירית של כוחות ארה"ב באירופה (צילום: אתר רשמי, אביחי סוחר)

"כולם זוכרים מה עשה חיל האוויר בפתיחת מלחמת לבנון הראשונה, אבל שכחו את המבצע להשמדת סוללות טילי הקרקע-אוויר הסוריים בבקעת הלבנון. הבאתי לאחרונה את אל"מ במיל' אביעם סלע שיספר לנו כרמ"ח מבצעים אוויר איך הוא תכנן את מבצע תקיפת הסוללות. פנינו לחיל האוויר וביקשנו שיצודו ויתקפו אותנו. כולם הרי יודעים שיש סוללות כיפת ברזל. מפקד החיל הגדיר את זה כמשימה ואנחנו נמצאים בנוהל קרב. בוצעו מספר דו-ספרתי של דיונים, סימולציות ותרגילים, ניסויים, כולל רכש של אמצעים חדשים".

כפועל יוצא של נוהל הקרב, מערך ההגנה האווירי שינה את פעילות סוללות כיפות הברזל, הגביר את הניידות ושדרג מיגון למשגרים מבלי לפגוע באפקטיביות של המיירטים. יתרון נוסף מובהק על פני הסוללה של רס"ן מאור עליה פיקד לפני כעשר שנים, הוא מערך הגנה ארצי שמאפשר ליותר משכבת הגנה אחת ליירט את האיום. הסוללות מקושרות זו לזו ומנוהלות בחירום על ידי מנהלת מרכזית. בנוסף לכך החליט חיל האוויר לתגבר מאוד את היקף המשגרים לאורך רצועת עזה.

"יכול להיות שמשגר שלנו יפגע? בוודאי. הלוחמים שלנו צריכים לדעת לספוג, לדלג, זאת הסיבה שבגללה אני מתעקש על המילה לוחמי הגנה אווירית". סוללת כיפת ברזל, 2019 (צילום: ראובן קסטרו)

"בנינו את כיפת ברזל על גלגלים בגלל שהיו לנו מעט סוללות. בעבר היא הייתה בבאר שבע ומחר בחיפה. היום באשקלון ולאחר מכן ברמת הגולן. כל היום היא הייתה על גלגלים. היום כמות הדילוגים ירדה בצורה מטורפת", אמר כוכב. "יכול להיות שמשגר שלנו יפגע? בוודאי. אנחנו צריכים להכין את הלוחמים שלנו שזה הולך לקרות. הם צריכים לדעת לספוג, לדלג. זאת הסיבה שבגללה אני מתעקש על המילה לוחמי הגנה אווירית".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully