פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כשבי-ם מתווכחים על מורשתו הכלכלית של כחלון, ברמאללה יתגעגעו לנוכחותו

      צילום: אתר רשמי

      הפרישה הארוכה של שר האוצר מלווה בוויכוח ער על הישגיו וכישלונותיו הכלכליים והפוליטיים, אך ייתכן שמורשתו האמיתית תירשם דווקא בתחום המדיני. כך הפך ערוץ המגעים שניהל עם הפלסטינים, שהתמקד לכאורה רק בנושא הכלכלי, לצינור ישיר ומרכזי בין לשכת נתניהו ואבו מאזן

      באחת מעשרות הפגישות שקיימו שר האוצר משה כחלון והשר הפלסטיני לעניינים אזרחיים, חוסיין א-שייח, בחמש השנים האחרונות, כחלון שאל את בן שיחו אם הוא מכיר את השיר הלבנוני הנושא את שמו. בפגישתם הבאה, א-שייח כבר הביא עמו שי, את השיר "כחלון" של הזמרת הלבנונית המוערצת פיירוז, צרוב על דיסק ביתי. פיירוז מפייטת בשיר בערגה על זיכרונות מכפר סבתה; במוקטעה הוא עשוי להפוך לשיר הגעגועים לכחלון, מי שהיה לאיש הקשר המרכזי והבכיר ביותר של צמרת הרשות הפלסטינית ללשכת ראש הממשלה ולאוזנו של בנימין נתניהו בשנים האחרונות.

      הפרידה האיטית מכחלון, שלא צפוי להתמודד לכנסת הבאה אך ממשיך לכהן כשר אוצר, מתמקדת לרוב במניין הישגיו וכישלונותיו באוצר, בין מחירי הדיור שלא ירדו כמובטח לבין הגירעון הגדול והתופח, במקביל לוויכוח אחר על מבחן העצמאות שלו מנתניהו והליכוד, שהסתיים בהתמזגות/התקפלות מפוארת של כולנו חזרה למפלגת הבית.

      מלבד פועלו בזירה הכלכלית והפוליטית, כחלון הפך בתקופה הזו גם לשחקן מדיני בכיר. בזמן שהמשא ומתן בין ישראל והפלסטינים מצוי בקיפאון מוחלט מאז 2014 ורמאללה מחרימה את הממשל האמריקני כבר יותר משנתיים בשל העברת השגרירות לירושלים, כחלון קיים קשר רציף ושוטף עם בכירי הרשות הפלסטינית, עם יותר מ-20 פגישות ושיחות על בסיס כמעט שבועי.

      שר האוצר, מנכ"ל האוצר, מתאם פעולות הממשלה בשטחים והשר לעניינים אזרחיים ברשות הפלסטינית חותמים על מתווה עקרונות לפתרון החוב ולהסדרת משק האנרגיה של הרשות הפלסטינית. 13 בספטמבר 2016 (ספק 500 , משרד האוצר)
      איש הקשר הבכיר ביותר ללשכת רה"מ. כחלון וחוסיין א-שייח, 2016 (צילום: משרד האוצר)

      בעוד את "מחיר למשתכן" ו"נטו כחלון" הוא שיווק ללא הרף בתקשורת, את הערוץ עם הפלסטינים הוא דברר בקמצנות. לרוב, בין ישראל והפלסטינים היו מתווכים שהיו צריכים להחצין את עצם קיומן של השיחות, אך בסיטואציה הפוליטית המורכבת של שני הצדדים, לא היה לאף אחד אינטרס להחצין את הקשר לעיני המצלמות. כך, רוב העבודה נעשתה מאחורי הקלעים, ונוצר שיח יותר קונסטרוקטיבי, שבפועל הפך לאחת ממערכות היחסים הקרובות וההדוקות בין רמאללה וירושלים בעשור האחרון.

      הדיאלוג התחיל מיד עם כניסתו של כחלון לתפקיד, ב-2015, בטלפון משר האוצר שוקרי בשארה, אך כבר בפגישה הראשונה נוצר קליק גם עם א-שייח, השר לעניינים אזרחיים ובעיקר - אחד מהמקורבים ביותר לאבו מאזן. תוך כמה חודשים הציר השתדרג גם לדרגת ראש הממשלה הפלסטיני הקודם, ראמי חמדאללה, שאף אירח את כחלון פעמיים במוקטעה.

      גם בימי המו"מ העליזים של ציפי לבני, שרים ישראלים לא הגיעו לרמאללה, בכירי הרשות לא הסכימו לבוא למשרדי הממשלה בירושלים, ורוב השיחות נערכו בשטחים ניטרליים בבתי מלון. א-שייח ובשארה התייצבו באופן שגרתי בחדר הדיונים שליד לשכת שר האוצר ברחוב קפלן, וכחלון חצה בשיירה את מחסום ביתוניא כדי להגיע לחמדאללה. "הפלסטינים היו רגילים להיפגש עם ראש השב"כ והמנהל אזרחי, והצבא היה זה שניהל את הערוץ הכלכלי. לא היה דרג פוליטי שאיתו הם נפגשו שמדבר איתם באמת או לא דרך מתווכים", אמר לוואלה! NEWS בכיר ישראלי שהיה מעורב במגעים. כך, ללא אף מתווך חיצוני, לישראל והרשות נוצר ערוץ שיחות ישיר וקבוע, שמחזיק מעמד כבר חמש שנים.

      השר כחלון ומתפ"ש עם ראש הממשלה הפלסטיני ראמי חמדאללה ברמאללה ב-19 בפברואר 2018 (מערכת וואלה! NEWS , מוחמד בלגורי)
      התארח פעמיים במוקטעה. פולי מרדכי, ראמי חמדאללה וכחלון יחד עם בכירים ישראלים ופלסטינים (צילום: מוחמד בלגורי)

      כחלון הקפיד מאוד לגדר את העיסוק שלו לנושאים כלכליים ואזרחיים בלבד, ובמרכזם הוא הוביל חתימה על שורה של הסכמים כלכליים בין ישראל והרשות בתחום החשמל, המסים והבנקים. הוא הגדיל את מכסת היתרי העבודה של פועלים מהגדה, שדרג את מערך המעברים והסחורות, הסדיר את הסליקה בבנקים והביא לסגירת חובות של מיליארדים. שר האוצר אמון על היישום והביצוע של הסכמי פריז, הנספח להסכמי אוסלו שמבסס את כלכלת הרשות הפלסטינית ואת התלות בישראל, והוא לקח את הנושא הכלכלי עד הקצה, וראה בו הרבה יותר מכך. "הקשר הכלכלי יכול למנוע אינתיפאדה - ומצוקה כלכלית יכולה לחולל אותה, הרבה יותר מעוד התנחלות או פחות התנחלות", נהג להסביר בשיחות סגורות איך דווקא הוא, הליכודניק הימני, הפך למי שמחפש להיטיב את מצבם של הפלסטינים.

      במרקם היחסים המורכבים, כשהכלכלה נושקת לביטחון, הערוץ הישיר בין הפלסטינים לכחלון חרג לעבר תחומי מדיניות וביטחון. לדברי בכירים בירושלים וברמאללה, לא פעם הוא שיחק תפקיד בפתרון משברים ובלימת הידרדרות שעשויה הייתה להוביל להסלמה. לקראת כל פגישה עם הפלסטינים כחלון היה מצטייד במסרים מלשכת ראש הממשלה, המל"ל, השב"כ והרמטכ"ל, ואת הדברים ששמע היה מעביר בחזרה לנתניהו ולגורמי הביטחון; עד מהרה, הם זיהו בו צינור אפקטיבי להעברת מסרים בחזרה. יותר מפעם אחת, א-שייח היה מגיע לפגישות עם בקשות, דרישות ומחאות של אבו מאזן, וכעבור כמה שבועות כחלון היה מחזיר תשובה.

      משברים רודפים משברים

      רק בחודשים האחרונים, א-שייח העביר דרך כחלון בקשה לאפשר לתושבי מזרח ירושלים להשתתף בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ודרישה להבהרות על הצהרות של שר הביטחון נפתלי בנט על שינוי מדיניות באזורי C. א-שייח וכחלון מטפלים כעת במשבר נוסף, כתוצאה מהחלטת קבינט שהתקבלה בסוף דצמבר לקיזוז 150 מיליון שקלים נוספים מכספי המסים של הרשות. לדברי גורם ישראלי בכיר, אבו מאזן זעם על ההחלטה, ותכנן תחילה להגיב בחריפות, לכנס דיוני חירום ושוב לאיים בניתוק כל היחסים עם ישראל. בינתיים הערוץ השקט הצליח למנוע את זה.

      כך שלא הכול נופת צופים, אלא משברים שרודפים משברים. היחסים מתנהלים ברקע תפאורה פוליטית כבדה בשני הצדדים, כשכחלון פועל תחת ראש ממשלה וקבינט ימני לעומתי וברמאללה יש עוינות והקצנה גוברת כלפי כל מי שמקיים יחסים עם ישראל. המשבר החמור ביותר החל ביולי 2018, כשהכנסת חוקקה את החוק לקיזוז כספי מחבלים, בניגוד לעמדת כל גורמי הביטחון שהזהירו שהמהלך יוביל למיטוט הרשות הפלסטינית, ונמשך עד אוקטובר האחרון. התגובה הזועמת לא איחרה לבוא - ברמאללה סירבו לקבל את כל כספי המסים מישראל, קיצצו במשכורות הפקידים ונכנסו למשבר כלכלי עצום, תוך כדי איום ממשי לפרק את מנגנוני הביטחון מנשק ולהפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. כחלון, בשליחותו של נתניהו, ניסה במשך חודשים למצוא דרכים עוקפות כדי להעביר את הכספים לקופה הפלסטינית, ופעם אחר פעם, משרד האוצר הפלסטיני סירב.

      בסופו של דבר, אחרי יותר משנה של מתיחות, כחלון וא-שייח מצאו בקיץ פתרון יצירתי להעברת הכספים - שינוי בגבייה של מס הבלו על הדלק, כך שבמקום שישראל תגבה את המס עבור הפלסטינים, הם יגבו אותו ישירות. הימניים שבשרי הקבינט המדיני-ביטחוני, זאב אלקין ובצלאל סמוטריץ', זעמו בזמנו על המהלך, שהובא לידיעתם רק כלאחר יד, אך גורמים בקבינט אומרים שבחדר הסגור הוא קיבל גיבוי מלא, בעיקר מראש הממשלה והמל"ל, והביא לסיום משבר כלכלי קשה שעשוי היה להצית את הרחובות בייאוש ואלימות.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בהשבעת חברי כנסת לכנסת ה21, ירושלים, 30 באפריל 2019 (ראובן קסטרו)
      פעל בשליחותו. נתניהו וכחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      "נתניהו מחושק בבנט ושקד, ומשיקולים פוליטיים הוא בורח מהקשר עם הרשות הפלסטינית אבל גם הוא מבין את החשיבות הגורלית בשימור המערכת", אמר בכיר ישראלי שמעורה במגעים. "כחלון ממלא את הוואקום ועוזר לו כגורם אחראי שממתן את הקבינט". הקרבה של כחלון לנתניהו סייעה לו לקיים הרבה ממה שהבטיח לפלסטינים, כי הוא ידע לנווט איזה מהצעדים דורשים אישור קבינט ולאיזה החלטות מספיק אישור של ראש הממשלה. כך, הצליח לתמרן את הוויכוחים הפוליטיים על הנושאים הרגישים, בעיקר בעתות משבר.

      הוא לא עבד לבד, אלא בצמוד למתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) והמינהל האזרחי, הזרוע הביצועית שמנהלת את היחסים האזרחיים מול הפלסטינים. מי שהכניס אותו לעניינים היה אלוף (במיל') יואב (פולי) מרדכי, והוא שמר על קשר גרוב גם עם מחליפו, אלוף כמיל אבו רוקון. ובינתיים, היחסים החמים שנוצרו בין כחלון לא-שייח לקחו גם דרך עצמאית, ויחסי האמון חלחלו כלפי מטה, בשורה של צוותי עבודה מקצועיים שמקיימים שיחות ומגעים לפחות אחת לשבוע. מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, מנהל את העבודה הכלכלית השוטפת מול משרד האוצר הפלסטיני, וכך מנהל רשות המסים עם מקבילו וכו' וכו'.

      "גם אני נולדתי במחנה פליטים"

      כחלון לא הסתיר את עמדותיו הפוליטיות, ואת כל המהלכים שלו התעקש לגדר בתחום הכלכלי-אזרחי. "אני יש לי מפלגה אבל בסוף אני ליכודניק!", הבהיר בפגישה הראשונה שלו עם חמדאללה. אבל דווקא בגלל ש"הוא לא מכר להם חלומות על די מדינות", כך לפי גורם שנכח בפגישות, "אלא נשאר בגובה העיניים והציג את עצמו כמי שבא לפתור בעיות, הוא רכש את אמונם ומהר מאוד שבר איתם את הקרח". באותה פגישה הוא ביקש מהמתפ"ש מרדכי לתרגם לערבית: "מה אתם חושבים שרק אתם נולדתם במחנה פליטים? גם אני נולדתי במחנה פליטים - באולגה!". הרקע הסוציו-אקונומי של כחלון, בשילוב עם כמה מילות ערבית שלמד בבית ונהג לזרוק בפגישות, הפכו אותו לפרטנר נוח להזדהות. "כחלון מבין את התנאים ברשות הפלסטינית" אמר לוואלה! NEWS בכיר פלסטיני. "היו הרבה בעיות ויש הרבה דברים שהוא לא יכול היה לפתור אותם, אבל הוא אף פעם לא סגר את הדלתות והמסרים המשיכו לעבור בין הצדדים, וזה צינור שעזר לשני הצדדים למנוע ממשברים גדולים להידרדר".

      בהיסטוריה של מתווכים כושלים בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כחלון עשוי להיות מקרה מבחן מעניין לעומק היחסים שאפשר לייצר בדיאלוג ישיר - בלי אף מתווך. "להיפך, חל אפילו סוג של היפוך", אמר לוואלה! NEWS פקיד ישראלי שמעורב במגעים מול הפלסטינים, "גורמים שהיו רגילים לתווך בין הצדדים - ארצות הברית, האיחוד האירופי, הבנק העולמי ועוד, החלו לפנות למשרד האוצר לתיווך ולקידום האינטרסים שלהם מול הרשות הפלסטינית". בכירי הממשל האמריקני, ובראשם השליח המיוחד לשעבר של הנשיא דונלד טראמפ, ג'ייסון גרינבלט, נהגו להיפגש עם כחלון בתדירות ולצייץ בהתלהבות עדכונים על הפגישות וההסכמים שלו עם הפלסטינים, והוא סייע לשר האוצר האמריקני, סטיבן מנוצ'ין, לגבש את סדר היום של ועידת בחריין בה הממשל השיק את החלק הכלכלי של תכנית המאה ביוני אשתקד.

      שר האוצר משה כחלון נפגש עם עמיתו, שר האוצר האמריקאי סטיבן מנוצ'ין בירושלים ה-14 במאי 2018 (מערכת וואלה! NEWS , צלם: נעם ריבקין)
      סייע בגיבוש סדר היום של ועידת בחריין, אך נאלץ לוותר על הנסיעה. כחלון ומנוצ'ין, 2018 (צילום: נעם ריבקין)

      כמה חודשים לפני בחריין, כחלון ניסה ליזום כינוס כלכלי אזורי בדאבוס, בו התכוון להושיב סביב שולחן אחד את שרי האוצר מישראל, הרשות, ארצות הברית, צרפת, איטליה, גרמניה ושוויץ. ברקע היחסים המחריפים של רמאללה עם הבית הלבן והגזרות הכלכליות שהטיל עליהם הנשיא טראמפ, הפלסטינים לא הסכימו להשתתף בחגיגה כל עוד האמריקנים בראש השולחן, ואחרי החוק לקיזוז משכורות המחבלים הזעם שלהם על ישראל גבר וכל האירוע חוזל"ש. מנוצ'ין התכוון שכחלון יגיע לכינוס בבחריין, אבל בגלל החרם הפלסטיני, הוחלט לקיים את הוועידה ללא נוכחות רשמית של ישראל והפלסטינים, והוא נאלץ לוותר על נסיעה אקזוטית לנסיכות הידידותית במפרץ. בזמן שג'ארד קושנר נאם בבחריין ופרש את חזונו הכלכלי למזרח התיכון, כחלון אירח בלשכתו בירושלים את א-שייח ובשארה לפגישת עבודה.

      נתניהו מחמיא לכחלון בחודש שעבר:

      צילום: רוני כנפו, עריכה: אסף דרורי

      יש עוד משברים בלתי פתורים: משבר ייבוא העגלים, משבר תשלומים מול בתי החולים בישראל, ודרישה מתמשכת של הפלסטינים לשינוי דרמטי של הסכמי פריז. עוד רבים יצוצו בהמשך, אך גם בירושלים וגם ברמאללה מסכימים שלציר של כחלון הייתה תרומה משמעותית בהכלתם. מעבר לוויכוח על תרומתו הכלכלית והפוליטית, ייתכן שמורשתו האמיתית של כחלון תירשם דווקא בתחום המדיני. נתניהו טבע את המונח "תהיו כחלונים" לפני כמה שנים בהתייחס לרפורמה בסלולר, ומול הפלסטינים, הכחלוניות יצרה יחסי אמון.

      שר האוצר משה כחלון כחלון ושרת הכלכלה הפלסטינית עביר עודה בטקס חנוכת משקף מכולות הולנדי במעבר אלנבי, ינואר 2018 (לשכת העיתונות הממשלתית)
      שרת הכלכלה הפלסטינית עביר עודה וכחלון בחנוכת משקף מכולות במעבר אלנבי, 2018 (צילום: לע"מ)