פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הצוללת החשאית של רוסיה יצאה מהצללים

      צילום: רויטרס

      הרשויות לא מנדבות מידע, אך על פי דיווחים, בפנטגון סבורים שיעודו האמיתי של כלי השיט בו פרצה השריפה הקטלנית הוא תקיפת כבלים תת-מימיים. האסון העלה אותה לכותרות, בתקופה שבה רוסיה מגבירה את המרוץ לקוטב הצפוני

      בזמן שהקרמלין מסרב לפרט על הצוללת שהייתה מעורבת בשריפה הקטלנית בתחילת השבוע, כלי תקשורת ברוסיה מתארים אותה כאחד מכלי השיט הסודיים ביותר שיש בידי הצי הרוסי המתעצם כשסימני שאלה רבים עדיין נותרו בנוגע לנסיבות שהובילו לאסון.

      לפי הדיווחים, הייתה זו צוללת מדגם AS-12, המכונה "לושריק", על שם דמות מצוירת מהתקופה הסובייטית. היא פותחה לכאורה למטרות מחקר רגישות בעומק הים, כמו זו שעשתה בקרקעית ים ברנץ בעת השריפה, אולם בפנטגון סבורים כי יעודה האמיתי הוא לחבל בכבלי תקשורת תת-מימיים. אורכה של המיני צוללת הוא 79 מטר והיא יכולה להגיע למהירות של 30 קשר. העומק המקסימלי שלה הוא 6,000 מטר והיא נישאת על ידי "צוללת אם" גדולה יותר.

      לקריאה נוספת

      רוסיה מודה: הצוללת הונעה ע"י אנרגיה גרעינית, אבל הכור לא נפגע

      אסון הצוללת הרוסית: "המלחים נחנקו מגזים רעילים"

      תמונת המלחים הרוסים שנספו בשריפה בצוללת, 4 יולי 2019 (עיבוד תמונה)
      ייקברו בהלוויות סודיות. המלחים שנספו באסון

      היא פועלת תחת "מינהל מחקר המים העמוקים" (GUGI), שלעתים מכונה "שירותי המודיעין התת-ימיים" של רוסיה. לפי הדיווחים ברוסיה, הצוללת הייתה מעורבת במשימות קשות בעומקים קיצוניים, וגם מבלי לפרט את טיבן, הן ככל הנראה חלק מהמרוץ שמנהלת רוסיה עם מעצמות אחרות על הקוטב הצפוני העשיר בנפט, בגז ובמשאבים אחרים. מטרותיו העיקריות של ה-GUGI, לפי העיתון RBK, הן "לפקוח על כבלי תקשורת תת-ימיים זרים, למצוא בעומק המים כלי נשק וציוד צבאי בעלי חשיבות ולהגן על כבלי התקשורת התת-ימיים של רוסיה עצמה".

      הצוללת, המונעת על ידי כור גרעיני, מורכבת מכמה שכבות מטיטניום, המחוברות דרך מעברים היוצאים מחלל כלי השיט. הבנייה המודולרית שלה מאפשרת לה לעמוד בלחצים האדירים המופעלים עליה בעומק רב וגם עזרה, ככל הנראה, במניעת אסון גדול יותר. במשרד ההגנה אמרו כי המלחים נעלו את עצמם באחד התאים כדי להכיל את השריפה, שככל הנראה פרצה בשל קצר חשמלי, ולמנוע את התפשטותה לחדרים אחרים, וכך הם הצליחו להציל את חייהם של יתר אנשי הצוות, שמספרם אינו ידוע, וכן של מומחה אזרחי אחד.

      מומחים שונים טוענים כי השריפה גרמה לפיצוץ, אולם אין לך אימות בשלב זה - וספק אם יהיה. על אף התבהלה הראשונית מפני דליפת קרינה וההשוואות המידיות לניסיונות לטייח את אסון צ'רנוביל, אין סימנים לזיהום שכזה. נורבגיה השכנה אמרה כי היא הרשויות ברוסיה לא פנו אליה כדי לשתף פעולה בחקירת התקרית, אולם הבהירה כי לא נרשמו רמות קרינה חריגות בימים שחלפו מאז השריפה.

      צילום: רויטרס, עריכה: ליר שפיגלר

      מבין 14 הנספים, כולם היו קצינים. שבעה מהם היו בדרגת קפטן, מקביל לסגן-אלוף, ושניים החזיקו באות "גיבור רוסיה", העיטור הצבאי הגבוה ביותר שהוענק בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה. לפי העיתון קומרסנט, כל הקצינים שמתו היו חלק מיחידה "סודית ביותר", שמספרה הסידורי הוא 45707. אלו שזכו בעיטור "גיבורי רוסיה" זוהו בתור דניס דולונסקי וניקולאי פילין.

      דולונסקי, לפי כלי התקשורת ברוסיה, היה מפקד הצוללת וקיבל את העיטור היוקרתי לפני שש שנים, "על עבודות המחקר שלו" בשני הקטבים של כדור הארץ. פילין שירת באותה יחידה מאז 1987 וקיבל בשנה שעברה את האות. אחד הקורבנות הנוספים היה אנדריי וסקרסנסקי, חתנו של האדמירל ולדימיר בדרדינוב, שפיקד על מרכז האימונים של הצי במשך 13 שנה.

      תרשים של הצוללת הרוסית שבה פרצה השריפה (אתר רשמי)
      תרשים של צוללת לושירק שפורסם בכלי תקשורת ברוסיה

      עד כמה סודית הייתה משימתם תעיד העובדה ש-14 המלחים ייקברו בהלוויות סגורות בסנט פטרסבורג, בהשתתפות קרובי משפחה, חברים ועמיתיהם לשירות. ביום חמישי התקיים טקס זיכרון בעיר קרונשטדט, הסמוכה לסנט פטרסבורג, בהשתתפות מלחים שהדליקו נרות בקתדרלת סנט ניקולס של הצי. "הם היו פטריוטים אמתיים של המולדת", תיאר משרד ההגנה את 14 המלחים המתים.

      מפה (אתר רשמי)

      זה היה האסון הימי החמור ביותר מאז הפיצוץ בצוללת קורסק בשנת 2000, אז נספו כל 118 אנשי הצוות. האסון, שהוסתר בתחילה על ידי הרשויות, חשף את ההזנחה הגדולה בצבא רוסיה אחרי התפרקות ברית המועצות והובילה להשקעות מרובות לשדרוגו. עם זאת, הצבא ממשיך לסבול מתאונות, לאור הרחבת פעילותו ברחבי העולם כחלק מהרצון של הקרמלין להקרין את עוצמתה המחודשת של רוסיה. הצבא גם מפתח צוללות חדשות, ובארצות הברית דווח כי הפנטגון מודאג מפעילותן לא הרחק מחופי המדינה.

      נשיא רוסיה ולדימיר פוטין במפגש עם שר ההגנה במוסקבה אחרי השריפה בצוללת, 2 ביולי 2019 (רויטרס)
      זיכרונות מאסון קורס. פוטין ושר ההגנה שויגו דנים בשריפה (צילום: רויטרס)