"הגענו אל השטח בפעם ראשונה וראינו מראה שבחיים לא ראיתי. כאילו נחתנו על הירח. פלנטה אחרת. שיטפון של בוץ שלקח הכול", סיפר מפקד יחידת החילוץ של פיקוד העורף אלוף משנה במיל' גולן ואך. יחד עם משלחת צה"ל, הם נחתו באזור אסון קריסת הסכר בברזיל, בלו הוריזונטה, אזור המטרופולין השלישי בגודלו במדינה. "מדובר בהרס באורך של 10 קילומטרים. 300 נעדרים בעומקים שונים".
בתחילת השבוע יצאה המשלחת הישראלית בפיקודו של ואך לברזיל בעקבות האסון שהרג מאות בני אדם. במשלחת משתתפים 132 ישראלים בהם חיילים ומפקדים מיחידת החילוץ של פיקוד העורף (יחצ"א), מפקדי פלוגות בחטיבת החילוץ וההדרכה בפיקוד העורף ומפקדי מחלקות חלקם יצאו מפעילות מבצעית באוגדת יהודה ושומרון ובהם קצינה שמשפחתה חיה בברזיל.
עוד באותו הנושא:
אסון הסכר בברזיל: 58 גופות חולצו; המשלחת מישראל נחתה
אופסים הסיכויים למצוא ניצולים מקריסת הסכר בברזיל; ישראל שלחה סיוע
ברזיל: חיפושים אחר 200 נעדרים בקריסת סכר בדרום-מזרח המדינה
כמו כן, יצאו במשלחת לוחמים מיחידת עוקץ וכלבים, היחידה לפעילות תת-מימית של חיל הים (ילת"ם), צוותי כיבוי-אש, זק"א, תקשוב, רפואה ולוגיסטיקה. המשלחת התקבלה בלילה בו נחתה על ידי שגריר ישראל בברזיל יוסי שלי שמלווה את הפעולות בשטח ומתאם את הפעילות עם הכוחות בברזיל.
ואך, לוחם צנחנים שפיקד על פלוגת לוחמים בדרום לבנון והיה בעברו מפקד גדוד קדם בפיקוד העורף, השתתף במשלחות פיקוד העורף למקסיקו, פיליפינים, האיטי ובפעולות חילוץ בישראל. החילוץ האחרון בו לקח חלק היה בשנה שעברה בחניון ברחוב הברזל ברמת החייל.
בשיחה מברזיל התעקש כי למרות הניסיון הרב שלו ומראות ההרס שראה עד היום, מדובר באירוע בסדר גודל שלא הכיר. "מעבר לכאב העצום בגלל ההרוגים ומאות הנעדרים - מדובר בשיטפון", אמר. "למה הוא חריג? כי בני אדם מתקשים ליישם פעולות בסיסיות. כמו חיפוש בקרקע, השיטפון מוחק הכול. התיאור לשיטפון, מזכיר פירושים מהתנ"ך על המבול. אין כלום. אין בניינים, אין כבישים, אין משרדים, יש נהר של בוץ. חלק מהבוץ מתקשה. חלק מהבוץ עוד מבעבע. אתה שומע ברקע כלב נובח, אתה רץ לכיוון ואתה רואה רק ראש בולט החוצה".
המשלחת הישראלית לנה בבסיס צבאי ומשם הם יוצאים לפעילות בסיוע מסוקי הצבא הברזילאי. "הגענו עם ציוד, טכניקות והרבה מוטיבציה לסייע", סיפר. "בהתאם לסדר העבודה שלנו קיבלנו רשימות והתחלנו לפעול באמצעות טכנולוגיה ישראלית לאיתור 300 הנעדרים, בין היתר על בסיס איתור איכונים".
לדבריו, הטכנולוגיה הצילה חיים. "כבר בשעה הראשונה מצאנו אזרח בחיים למרות שהיה ברשימת הנעדרים", אמר. "אחרי שעשינו מיפוי של האזור ורשימת הנעדרים כולל מיקומי טלפונים ניידים של הנעדרים, התחלנו להפעיל את מכשירי האיתור שלנו שמוגדרים מהטובים בעולם. זה מוכח. בשילוב יחידת עוקץ והשיטות שלנו זה היה יעיל ואפקטיבי. צריך לשבח את יחידת עוקץ שהצליחה לאתר לבדה עשר גופות בשטח".
למרות המכשור והטכניקות המתקדמות של יחידת החילוץ של פיקוד העורף, תנאי השטח הפכו מהר מאוד לאתגר מורכב. "אני זוכר מצוין מה אמר לי מפקד הפיקוד האלוף תמיר ידעי לפני שעלינו למטוס. 'לעמוד במשימה אבל לפני הכול להחזיר את החיילים בריאים ושלמים בנפשם ובגופם'. כשהגענו גילינו שיש סכר נוסף לא יציב והמכרה בכלל נמצא בתוך היערות".
עוד סיפר כי המשלחת שלחה דגימות קרקע לישראל כדי לדעת שלא מדובר בקרקע מזוהמת, "לוודא שאין מחצבים רעילים בקרקע כדי שנוכל לעבוד ללא חשש. לאחר מכן שלחנו מהנדסים עם גלאים מתקדמים לנטר את הסכר כדי לראות מה מצבו". אחרי שניתן אור ירוק התחילה המשלחת הפעולות הסיוע.
"היה ברור לי שאנחנו לא מסכנים את הכוחות" סיפר. "הבדיקות שביצענו עזרו לנו לקבל החלטה חיובית ונכנסנו לערוץ. היו אזורים שבשעה יורדים בהם 100 מ"מ של גשם. משהו מטורף. מעבר למראות הקשים, יש קושי פיזי לנוע בבוץ. מצאנו את עצמנו קשורים אחד לשני בחבלים וקשורים לגדה".
כוח התקשוב של צה"ל שלקח חלק במשלחת הציב טכנולוגיה מתקדמת לתקשורת רציפה של הכוחות עם חמ"ל פיקוד העורף, ויחד תכננו את המשימות כולל סיוע של עזרים. "הגענו אל השטח עם תצלומי לוויין וחיפשנו אבן כחולה. ידענו שאנחנו מחפשים מבנה שירותים. בפועל? השירותים זזו 40 מטר מהמקום המקורי. חופרים וחופרים ומאתרים גופה של נערה בת 16".
נכון לכתיבת שורות אלו באתר האסון 276 נעדרים. במהלך שלושת ימי החילוץ הראשונים לא חולצו אזרחיים בחיים. המשלחת הישראלית הצליחה לאתר 40 גופות.
"מדובר באזור מבודד מאזרחים. לא נתנו גם למשפחות להיכנס פנימה. רק צוותי כיבוי אש, צבא ואנחנו", סיפר ואך. "אנחנו המשלחת היחידה מכל העולם שהגיעה לפה. הברזילאים מאוד מעריכים. הם אמרו לנו שזו ההוכחה שאנחנו עם מיוחד. מרגש לשמוע את זה בפן האישי".
ואך משתף גם ברגעים הקשים. "היו גם אירועים שלא אשכח לעולם. אחד מהם התרחש אחרי חילוץ שתי גופות. לצוות זק"א שמשתתף במשלחת יש נוהל אשכבה. לפני העברת הגופה לחדר המתים הם אומרים תפילה בנוסח יהודי. אנחנו עומדים מסביב לגופות עם עוד 30 אנשי צוות מברזיל. חיים אוטמזגין מזק"א שאל אותם אם יש להם תפילה מסוימת והם השיבו לו בשלילה וציינו כי הם רק אנשי מקצוע, כיבוי-אש", סיפר.
"אוטמזגין הביט אליי ואני הצעתי את השפה הבינלאומית. דקת דומייה. ככה עמדנו סביב שתי הגופות - עשרות אנשים ועברה דקה מאוד ארוכה. רגע אישי ומאוד עצוב. ברגע אחר יצאתי מהשטח אחרי חילוץ גופה. נגמרה לי הסוללה במכשיר הטלפון הנייד. ביקשתי מאזרח שיסייע לי להטעין את המכשיר במכונית. כשהטלפון נדלק נפתחה תמונה של תג השם של האישה שחילצנו. הבן אדם ברכב זיהה שמדובר בחברה שלו. אירוע מאוד עצוב".
בשיחת הטלפון מברזיל הסביר ואך כי לאחר הערכת מצב הוחלט שהמשלחת תחזור לישראל בימים הקרובים בשל תנאי מזג האוויר הקשים. "הצלחנו תוך פרק זמן קצר לאתר מבנים, מיקום של אנשים ולאחר מכן להוכיח שזה ממקד את הכוחות באיתור הגופות שהיו עמוק בבוץ, לא מעל פני האדמה", הסביר.
"זה לא פשוט לפעול בתנאים הללו בטח כשמדובר ביערות. הפעלנו בהצלחה רבה מערכות איכון איתור סלולרי, מערכות איכון איתור תת ימי , ומערכות תת קרקעיות. עשינו שימוש בציוד טיפוס וגלישה, מערכות הפיקוד והשליטה עבדו היטב, גם הכלים של מפקדים מיחידת החילוץ של פיקוד העורף והיחידה לפעילות תת-מימית של חיל הים. פותחה אפליקציה מיוחדת עבור האירוע שתרכז את כלל הנתונים שיש וגם אלו שעולים מהשטח כדי לייעל את הפעילות. הוכחנו שיש פתרון לאיתור וחילוץ בבוץ באמצעות טכנולוגיה ושיטות".