הכל החל באיום של טראמפ: כך נולד המבצע נגד נשיא ונצואלה

קואליציית הממשלות הדרום אמריקניות, שהצטרפו במהירות להכרתה של ארצות הברית בחואן גוואידו כנשיא הזמני של ונצואלה, התגבשה במשך שבועות של דיפלומטיה חשאית. גורמים המעורים במאמצים אלה סיפרו לסוכנות הידיעות אי-פי על ההודעות הסמויות לפעילים שנמצאים תחת מעקב מתמיד ועל הנסיעה המסוכנת של מנהיג האופוזיציה הקורא תיגר בימים אלה על שלטונו של ניקולס מדורו.

עריקה דרמטית: הנספח הצבאי של ונצואלה בוושינגטון הכיר בנשיא הזמני

ראש העיר קראקס לשעבר אנטוניו לדזמה, שהוגלה מוונצואלה, סיפר כי באמצע חודש דצמבר קיים גוואידו ביקור קצר בוושינגטון, בקולומביה ובברזיל. מטרת הביקור הייתה ליידע מדינות אלה על תכניתו לקיים הפגנות המוניות נגד השבעתו של מדורו לכהונה שנייה מול גינוי בינלאומי נרחב.

לדברי מנהיג אחר המתנגד לממשלת מדורו, ששמר על אנונימיות, גוואידו חמק דרך הגבול החופשי עם קולומביה כדי לצאת ממדינתו. זאת, על מנת שלא לעורר את חשדם של פקידי ההגירה, המטרידים מעת לעת אנשי אופוזיציה בנמלי התעופה ומונעים מהם לצאת מהמדינה.

גיבוש הסכמות בקרב האופוזיציה השברירית שניצבת אל מול מדורו התגלתה כמשימה לא פשוטה. במשך שנים היו הגורמים המתנגדים למדורו מפולגים בשל אגו, וכן בשל הגלייתם של חלק ממנהיגי האופוזיציה. גורמים אחרים באופוזיציה, שנותרו בוונצואלה, נתונים תחת מעקב כבד של רשויות המודיעין לאור החשש מהפיכה במדינה.

בנוסף לביקורו של גוואידו במדינות אלה, התנהלו גם שיחות מוצפנות לאורך זמן. גורם אמריקני רשמי אמר כי מתווכים העבירו מסרים לגוואידו דרך המנטור הפוליטי שלו, איש האופוזיציה לאופולדו לופס, שמוחזק במעצר בית בגין ניסיונו הכושל לעורר התקוממות נגד מדורו בשנת 2014.

למרות הבטחתו של גוואידו שיכריז על עצמו כנשיא זמני בעצרת שהייתה עתידה להתקיים ב-23 בינואר, ביום השנה לסיום הדיקטטורה הצבאית בוונצואלה, שעות לפני הצהרתו המיוחלת עוד נרשמה מתיחות רבה בקרב השותפות לתכנית. זאת, לדברי דיפלומט דרום אמריקני מארגון "לימה", קבוצה רב-לאומית שתומכת בהחלפת השלטון בוונצואלה.

היו גם גורמים מתונים ביותר בקואליציה נגד מדורו, שרצו להתקדם לאט יותר, מחשש שצעד קיצוני כל כך יוביל לבסוף לכישלון נוסף. אלא שבסופו של דבר, המחלוקות הללו נפתרו באופן פנימי, מבלי שהתפתחו לכדי ויכוח ציבורי. "זאת הפעם הראשונה זה חמש שנים לפחות שהאופוזיציה הראתה יכולת להתאחד", אמר גורם קנדי בכיר, ששמר גם הוא על אנונימיות.

ההחלטה להתעמת ישירות עם מדורו הייתה אפשרית רק הודות לתמיכת הממשל האמריקני בראשות הנשיא דונלד טראמפ, שלאחריה הגיעה גם הכרתן של ממשלות שמרניות באמריקה הלטינית בגוואידו. מדובר בהישג דיפלומטי לא קטן, שניתן להשוות רק להחזרת ז'אן ברטנד ארטיסטיד לשלטון בהאיטי אחרי שהודח בהפיכה במדינה, בהתחשב בחשדנות כלפי ארצות הברית לאור התערבותה במדינות היבשת הדרומית בימי המלחמה הקרה. מרשימה לא פחות הייתה התמיכה הדו-מפלגתית במהלך, שכוללת שבחים משני הסנאטורים הדמוקרטים הבכירים דיק דרבין ובוב מננדז.

קו פרשת המים של האירועים שקדמו לטלטלה הפוליטית בוונצואלה היה הצהרתו הדרמטית של טראמפ בחודש אוגוסט 2017, בשולי מועדון הגולף שלו בניו ג'רזי, ש"אופציה צבאית" מונחת על השולחן בנוגע למשבר בוונצואלה. בשבועות שלאחר מכן, טראמפ גינה בנחרצות את מדורו בנאום שנשא בפני העצרת הכללית של האו"ם.

פרננדו קוץ, יועץ בכיר לשעבר לענייני אמריקה הלטינית שעבד גם עם טראמפ וגם עם קודמו ברק אובמה, סיפר על חלקו המשמעותי של הנשיא הנוכחי במהלך. לדבריו, מדינות האזור הבינו שיש להן בעלת ברית ושארצות הברית מוכנה להתערב במשבר שהממשלים הקודמים בארצות הברית בחרו להימנע מהתמודדות עמו.

עבור כמה מהמדינות, כמו מקסיקו, שניהלה משא ומתן מחדש על הסכם הסחר הצפון-אמריקני, הייתה זו גם הזדמנות למנף את היחסים הבילטרליים עם ממשל טראמפ. "טראמפ עורר הרבה ממה שקורה באופן אישי", אמר קוץ, שעובד היום בחברת הייעוץ "קבוצת כהן". "בכל אחת מהפגישות שהייתה לו עם מנהיגים מאמריקה הלטינית מאז שנבחר לנשיאות, הוא העלה את הנושא של ונצואלה".

ב-4 בינואר, יום לפני שגוואידו הושבע כיו"ר הקונגרס, שרי חוץ מ-13 מדינות החברות בארגון "לימה" הצהירו שלא יכירו בכהונתו השנייה של מדורו. בין המדינות הבולטות שפעלו מאחורי הקלעים היו קנדה, פרו קולומביה וברזיל. היה זה שלושה שבועות לפני שגוואידו הכריז על עצמו כנשיאה הזמני של ונצואלה בזמן שמאות אלפים הפגינו ברחובות נגד שלטונו של הנשיא הסוציאליסטי.