השבוע, למחרת היום בו בנימין נתניהו בו נאלץ לעמוד בבית משפט כנאשם, שוב הייתה לו עדנה. שוב יצא ראש הממשלה לדרכים, שוב עמד בקרב מעריציו החדשים במגזר הערבי - הבדואים, ושוב היה "אבו יאיר" המנהיג הנערץ, עטוף באהדה.
"אנחנו גאים ושמחים לארח את ראש ממשלת ישראל", סיכם את היום ראיד זובידאת, ראש המועצה המקומית בסמת טבעון, "הוא עושה עבודה מדהימה במאבק בקורונה, הוא ראש הממשלה שהביא הסכמי שלום עם מדינות ערב והוא קידם החלטות ממשלה בהיקפים גדולים למען החברה הערבית והחברה הבדואית". ביישובי הבדואים בדרום רבים חושבים כי פירוק המשותפת מועיל לנתניהו. "הבחירות הללו יהיו שונות, נתניהו אולי לא יקבל קולות רבים, אבל הוא לא סדין אדום", אומרים שם.
לפי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה, בבחירות האחרונות עמד אחוז ההצבעה של הבדואים בצפון על 58.2%. רובם המוחלט (84%) הצביע למפלגות הערביות. בקרב הבדואים בנגב, 56% מהם הצביעו, ומתוכם 94% למפלגות הערביות. עתה, כשנתניהו מטיל את יהבו על הציבור הערבי והמשותפת התפרקה, קולות הבדואים בקלפי אינם ודאיים כבעבר.
ביקור נתניהו אצל הבדואים בצפון, ביישובים זרזיר ובסמת טבעון, נערך על פי אותו תמהיל, ששוכלל לנוסחה מדויקת בקמפיין הבחירות הזה: ביקור מתוקשר על רקע המאבק במגיפת הקורונה, שנועד כביכול לעודד חיסונים ובמסגרתו הוא פוקד רשמית מרפאה, ומיד בתומו עורך מפגש פוליטי סגור לתקשורת עם המנהיגות המקומית ומשפיעי דעת הקהל.
הביקור המדלג של השבוע התחיל בזרזיר, שם אירח אותו סגן-אלוף (מיל') אמיר מזראיב, לשעבר מראשי המאבק בחוק הלאום בקרב הבדואים. "יש כאלה שיחשבו שזה מכיוון פוליטי", התגונן בנאומו הקצר מהפודיום כשפנה לנתניהו, "אבל, אני מסתכל על הנוכחות שלך בשטח ואתה בא ומעודד ונותן את המילה שלך ולמילה שלך יש כובד משקל וזה מבחינתנו חשוב מאוד".
גם נתניהו דחה את הטענות לניצול ציני של המגיפה לצרכי קמפיין בחירות בחברה הערבית בכלל ובזו הבדואית בפרט. "אני מביא את החיסונים לכל אזרחי ישראל, לפני בחירות או אחרי בחירות זה לא משנה", אמר במענה לשאלת וואלה! NEWS באירוע, "אני מביא את הסכמי השלום לכל אזרחי ישראל. כשהבאנו 15 מיליארד שקל לחברה הערבית אז זה לכל אזרחי ישראל הערבים".
משם, יצא נתניהו לבסמת טבעון שבראשות זובידאת, שם ערך מפגש עם ראשי הרשויות הבדואיות בצפון והוועד שלהם. בכיכר הכניסה לכפר חסמו שוטרי יס"מ בגיבוי פרשים ומכתזית כמאה יהודים שהפגינו נגד השחיתות השלטונית וקראו לנתניהו להתפטר. הביקור התרחש על רקע שני אירועים כואבים במיוחד לתושבי בסמת טבעון, בהם נהרגו בעת האחרונה שני צעירים תושבי הישוב במהלך מרדפים משטרתיים: מוחמד חילף סמוך לאוניברסיטת חיפה, ובשאר זובידאת בשכונת חליסה בעיר. לכך נוסף האירוע הקטלני בטמרה, בו בחילופי אש בין חמושים למארב משטרתי, נורה למוות אחמד חג'אזי.
עאהד רחאל, ראש המועצה האזורית אלבטוף, שירת 20 שנה בצה"ל ובמשטרה וזכה לעיטור המופת על גבורתו. הוא מכהן כיו"ר ועד ראשי הרשויות הבדואיות בצפון בהן כ-120 אלף תושבים, מהם להערכתו כ-50 אלף בעלי זכות בחירה. הוא היה ספקן לפני הביקור.
"תמיד הבטיחו שיעזרו, תמיד הבטיחו שלא יישכחו אותנו ואחר כך שכחו והזניחו. נרצה ערבויות", הוא אומר. אחריו היה כבר יותר אופטימי. "הליכוד ייקח יותר קולות אצלנו. גם אני אישית לא פוסל להצביע ליכוד, לא פוסל שבמשפחה שלי יצביעו ליכוד ולא פוסל שבכפר שלי יצביעו ליכוד. ביבי ראש ממשלה כל כך הרבה שנים ולא סתם. האמת היא שעד לפני כשלושה חדשים לא היה לנו כל כך קשר איתו, אבל מאז החלו המפגשים והבאנו לו כל מיני בעיות שתקועות שנים והוא פתר אותן, אז ראינו שמה שהוא מבטיח הוא מקיים. אין לנו מדינה אחרת. פה נמשיך להילחם כתף אל כתף".
"איפה הוא היה 15 שנה?", שואל מנגד פרופ' עליאן אלקרינאוי, סוציולוג מאוניברסיטת בן-גוריון, ויו"ר עמותת "ליאלי", לקידום החינוך והרווחה בקרב החברה הבדואית. "מי שהוביל את חוק הלאום ואתמול הזהיר מערבים נוהרים אז היום עורך ביקורים? ברור שהוא שומע ברכות ותשבחות - גם אם היה בא אליי הביתה הייתי אומר לו מילים טובות כי אנחנו מקבלי אורחים. אבל אנחנו לא שוכחים שהוא שיסע את החברה והפערים נוצרו בעקבות ההתנהלות שלו והוא לא רומם את מצבם של הבדואים. החברה הבדואית נותרה במצב הכי קשה במדינת ישראל, היא מודרת והיא בשולי החברה. כדי לעזור לה צריך תכנית מקיפה".
אשר לדפוסי ההצבעה הוא הזכיר כי מדובר בחברה צעירה מאד והדגיש, "החברה הבדואית עברה שינויים ויש מקום לכולם, זה בסדר ולגיטימי, זו דמוקרטיה. החברה הבדואית כבר לא בידיים של אף אחד. הבוחר הולך להיכן שמשרתים את האינטרס שלו. בעיקר הצעירים". פרופ' אלקרינאוי המתמודד על מקום במפלגה הכלכלית החדשה בראשות פרופ' ירון זליכה, נחוש ומבטיח: "אנחנו עם ביבי לא נשב".
לפני כשבועיים, כשהגיע ראש הממשלה למתחם החיסונים בערערה בנגב, הגיעו חלק מראשי הרשויות הבדואיות בדרום לפגישה איתו. כמה ימים קודם לכן הוא שוחח עם חלקם בזום.
רבים מראשי הרשויות בדרום רוצים להרגיש חלק, רוצים שהנציגים שלהם יהיו בממשלה, רוצים תקציבים למלחמה בפשיעה במגזר, רוצים שיפסיקו את הריסות הבתים, רוצים תשתיות, רוצים להשתלב. את הקו הזה מוביל ראש עיריית רהט פאיז אבו סייהבן, איש הפלג הדרומי של התנועה האיסלמית. בבחירות הקודמות הצביע למשותפת הפעם קולו ופעילותו נתונה למנסור עבאס. הפילוג לדבריו נכפה על הצד שלהם, ולא מעניין מי יעמוד בראשות הממשלה, העיקר להיות חלק מהממשלה הבאה.
"הפילוג במשותפת גרם לפילוג בחברה הבדואית, שהיא חברה מסורתית שלא השלימה עם המפלגה הקומוניסטית", אומר אבו סייהבן, "אני אתמוך במנסור עבאס, שהכניס לפוליטיקה הערבית מומנטום חזק שהוא שיתוף פעולה עם מרכיב הממשלה - שיהיה נתניהו או דרעי, זה לא משנה לו. יש הרבה אינטרסים במגזר הבדואי והערבי שצריך לקדם מתוך הממשלה ולא מחוץ לה. אני מאוכזב מהפילוג במשותפת. יש קומץ של חברים במשותפת שלא רצו לשמור על ערכי המסורת והדת וזה מה שגרם לפילוג שאנחנו לא רצינו בו אבל כפו עלינו אותו".
אבו סייהבן לא חושב שיצביעו יותר הפעם במגזר הבדואי עבור נתניהו, אבל לדבריו יהיה קרב גדול בין עבאס למשותפת על קולות המגזר. "אנשי נתניהו יודעים שיש עכשיו שתי אופציות עבור הבוחר הבדואי - האחת, שדוגלת במסורת וערכי הדת בשיתוף עם האחר ומפלגה שהיא אנטי מסורתית. השנייה, אם נתניהו או יאיר לפיד יקימו את הממשלה הבאה אנחנו רוצים להיות שותפים בה".
ראאד אבו אלקיען, פעיל פוליטי וחברתי באום אל חירן, מתלבט. בפעם הקודמת לא היה לו ספק, את הפתק של הרשימה המשותפת הוא שלשל לקלפי, הפעם כלל לא בטוח, "במקום שיתאחדו השמאל והמרכז עם המפלגות הערביות, הן מתפוררות, הימין מרוויח מזה, נתניהו מרוויח. בפעם קודמת הצבעתי לרשימה המשותפת, הפיצול ברשימה המשותפת פגע בה מאוד. אני שוקל לחזור להצביע למרצ. הבוחר הבדואי דורש התאגדות שתוכל לטפל בסוגיות הקרקע וקונפליקט ההכרה בכפרים הבלתי מוכרים, האבטלה והפשיעה".
אבו אלקיען מספר כי הוא שומע קולות בקרב מספר קטן של בדואים שרוצים להצביע לנתניהו, אבל לדבריו כלל לא בטוח שהדיבורים יתממשו בקלפי. "אני בספק אם יצביעו לו, כל מה שמעניין את התושבים והתושבות הבדואים בנגב זה כרגע רק קורת גג וביטחון כלכלי, הסוגיות המדיניות לא בראש סדר העדיפויות כיום. את האימא בחברה הבדואית מטריד שהבית לפני הריסה או שהבן שלה מסתבך בפשיעה. עצם זה שהשמאל בשני העשורים האחרונים מתרחק מהחברה הבדואית ומהחברה הערבית בכלל, מביאה חלק מהבוחרים להתלבט אם לבחור בנתניהו".
המאמצים של מפלגות הימין ובעיקר של הליכוד לקבל קולות במגזר הבדואי הפכו גלויות וישירות מאשר בפעמים הקודמות. קברניטי המגזר מבינים כי מדובר בפוליטיקה ותו לאו, אחרים משוכנעים שנתניהו יצליח לנצל את פיצול המשותפת. סלאמה אל-אטרש, ראש המועצה האזורית אל קסום וראש פורום ראשי רשויות בדואיות בנגב, מסביר כי הפיצול במשותפת זורע בלבול בקרב המצביעים בחברה הבדואית.
"פעם ראשונה שהמפלגות היהודיות פונות לבוחר הבדואי בצורה ישירה. מרגישים את הפעילות בשטח והפעם ביבי פנה אל הציבור הבדואי בנגב ולא כמו בעבר שהסית נגדם", אומר אל-אטרש. "הרבה בדואים רוצים להשתלב במדינה. הרבה קולות ילכו למפלגות היהודיות, יותר מפעם קודמת. אני חושב שגם נתניהו יקבל קולות יותר מפעם שעברה מהמגזר הבדואי".
לדברי אל-אטרש יש קולות במגזר שקוראים לא להגיע להצביע עקב הפילוג במשותפת. "המלחמה של הרשימות הערביות יהיו על הקולות של הבוחרים המאוכזבים, יש כאלה שמתכוונים להחרים את הבחירות. המלחמות בין המפלגות והפיצול ברשימה מרחיקים בוחרים. נשמעים קולות חדשים שמוכנים להצביע לנתניהו, בתקווה שישנה את המציאות הקשה - לא רק לטובת הבדואים אלא לטובת כל תושבי הנגב. אם נתניהו היה משריין מקום לבדואי ברשימת הליכוד הוא היה גורף אלפי קולות במגזר הבדואי".
מחוץ לבית העירייה ברהט נפגש סייהבן עם עאטף אלקרינאוי, יו"ר סניף הליכוד בעיר וחבר מרכז ליכוד. הם מתחבקים. אלקרינאוי משתף פעולה עם אבו סייהבן ותומך בו. בבחירות לכנסת הם יתמכו במפלגות שונות, אך לאחריהם אלקרינאוי מקווה שישתפו פעולה.
לדברי אלקרינאוי הפילוג במשותפת דווקא אינו טוב לנתניהו במגזר הבדואי. "אם לא היה פיצול ברשימה המשותפת, הליכוד היה לוקח מנדט מהמגזר הבדואי בנגב. היציאה של עבאס מהרשימה המשותפת לריצה עצמאית לקחה המון מהתומכים שהיו אומרים לבחור בליכוד. יש במגזר הבדואי המון אנשים שרוצים לבחור בנתניהו. זה לא היה אף פעם. מה איכפת לנו עכשיו מהנושא המדיני, אנחנו רוצים רשימה שתתרכז במגזר הבדואי. נתניהו תומך במגזר הבדואי כמו שאף ראש ממשלה קודם לא תמך. אנשים מאמינים שראש הממשלה יטפל בנושא הפשיעה".
כשביקר נתניהו בערערה שבנגב לפני כשבועיים, חלק מקברניטי המגזר טענו שמדובר במראית עין ולא ברצון אמיתי מצד נתניהו לשנות את היחסים בינו לבין המגזר. מ"הערבים נעים בכמויות" ועד חוק הלאום - בדואים רבים טוענים שראש הממשלה מדיר אותם ולא מנסה לקרב.
נאיף אבו עראר, ראש מועצת ערערה, סבור כי קשה מאוד לשווק את נתניהו במגזר הבדואי עקב אירועי העבר. מאידך, הוא סבור כי הפעם הרשימה המשותפת לא תקבל כמות קולות מהבדואים כמו בבחירות הקודמות. "הפילוג במשותפת גרם לפילוג אצלנו בחברה הבדואית. יש כאלה שאומרים שאם מנסור עבאס רוצה לשתף פעולה עם נתניהו אז לא להצביע ישר לנתניהו".
גם אבו עראר חושב שהבדואים והרשימה שלה יצביע צריכה להיות חלק מהשלטון. "אין ספק שגם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה. נפל לו האסימון שהוא חייב אותנו והוא כנראה רוצה לתמוך ולשפר את איכות החיים. כל זה לא אומר שאפשר להגיד שקל להצביע לליכוד, לא קל לשכנע את האוכלוסייה אחרי ההתבטאויות בבחירות הקודמות של נתניהו נגדה. לא קל לשווק אותו. אבל אנחנו חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל ואנחנו דורשים שממשלת ישראל שתראה בנו כאזרחים שווים ולא כאזרחים סוג ב'. בחרתי בפעם הקודמת במשותפת אך הפעם לא, מה אני צריך אם היא לא מצטרפת למי שיקים את הממשלה. אני רוצה להצביע למפלגה שתיכנס לממשלה. אני לא פוסל הצבעה לליכוד בבחירות".