9 ביוני 1982, מהימים הראשונים של מבצע שלום הגליל, היה יומו הגדול של טייס הקרב אליעזר שקדי. אחרי פנייה חדה מאוד באוויר ועוד מבט מהיר הצידה, הוא זיהה את מטוסי הקרב של חיל האוויר הסורי בטווח של קרב אוויר.
בקור רוח ובאומץ לב, על בסיס היסודות שלמד בקורס הטיס, הוא שיגר את טילי האוויר-אוויר מסוג "לולב", תוצרת ארצות הברית, והפיל בשני אירועים שונים שני מטוסי מיג-23 - דגם ששימש באותם ימים כמטוס הקרב העיקרי של ברית המועצות.
אפוף תהילה הוא התמנה מאוחר יותר למפקד טייסת העמק - טייסת התקיפה הוותיקה של חיל האוויר. שקדי המשיך לטפס והתמנה בשנת 1994 לראש מחלקת המבצעים בחיל האוויר, אך כל הזמן קוננה בתוכו המחשבה כי נדרש תהליך למידה עמוק יותר עבור טייסי חיל האוויר כדי להתכונן למזימות האויב, ועל ידי כך לשמר את עליונות החיל במזרח התיכון - ובכלל. לשם כך, להבנתו, נדרש כוח שיביים את תפקיד האויב עבור מערך הקרב והתובלה. כשהתמנה שקדי בשנת 2004 למפקד חיל האוויר, היה זה ברור שיוציא אל הפועל את התכנית.
עוד בוואלה! NEWS:
חיל הים השתלט על האונייה בחיפה; נוסע סמוי הועבר לחקירה
"כאן אני מרגישה בבית": החיילת הבודדה שעלתה לישראל והגשימה חלום
בשנת 2005 הוא הקים את "הטייסת האדומה", וכדי להעניק למהלך חותמת נוספת של מצוינות ויוקרה, מינה למפקדה הראשון של הטייסת האדומה ("הדרקון המעופף") את אמנון עין-דר, טייס קרב ששמו הלך לפניו בחיל באותן שנים.
"חשבתי שיש משמעות מאוד גדולה שתהיה טייסת שתתמחה בתורת הלחימה של הצד השני, בדרך הטיסה, באיומים לכוחות הקרקעיים, ולא רק למטוסי קרב - גם מסוקי קרב ותובלה", סיפר אלוף (מיל') שקדי בריאיון לוואלה! NEWS. "הרעיון הזה ליווה אותי הרבה שנים", הוא הוסיף. "חשבתי כל הזמן על מי ידמה את השיטות והתפיסה המבצעית של הצד השני. זהו תהליך רציני שכולל מחשבה מאוד ממוקדת, שהתכלית שלה היא להכין את טייסי חיל האוויר מכל הסוגים למה שצפוי להם בשטח אויב".
"כבר בהתחלה ידעתי שזה דורש ממני לבחור את הטובים ביותר לטייסת האדומה. כאלו בעלי רמה מקצועית גבוהה מאוד. אני קבעתי כבר בהתחלה שהטייסים והמפקדים של הטייסת יגיעו מהליבה המבצעית של חיל האוויר. קבעתי רף, וכולם הבינו שאני רציני", אמר שקדי.
"למה זה חשוב?", המשיך שקדי. "כדי שלאחר מכן הם יפקדו על טייסות אחרות או בסיסים ויש כאן מסר לכל החיל. לא סתם אמנון עין-דר נבחר למפקד הראשון של הטייסת האדומה. זה לגמרי לא מקרי, כי זה לא היה יכול להתפתח ללא אנשים מצוינים". מאז מונה למפקד הטייסת האדומה, תא"ל עין-דר התקדם גם הוא בסולם התפקידים, ומונה למפקד טייסת הנגב, לראש מחלקת המבצעים בחיל האוויר, למפקד בסיס רמת דוד וכיום הוא מכהן כראש להק אוויר.
חלפו 14 שנים מאז יצאה התכנית אל הפועל. שמה של "הטייסת האדומה" היה לשם דבר בעולם התעופה הצבאי, ובתרגילים בינלאומיים עם כוחות זרים. הידע של הטייסת הפך למוקד עניין רציני, וחשיבותו עולה ככל שאויבי ישראל מתעצמים.
"נותנים הרבה כבוד לאויבים שלנו"
בשנים האחרונות מתקיים תהליך רכש צבאי עצום במזרח התיכון, בדגש על מטוסים מסוגים שונים, כלי טיס לא מאוישים, טילים מתקדמים, סוללות הגנה אוויריות ומשבשים מסוגים שונים שמאתגרים את המערכות הישראליות. מקור הדאגה בצה"ל אינו רק ממדינות אויב, אלא גם ממדינות שלא עוינות בשלב זה את ישראל, אך מחר עלולות להתפרק וארסנל הנשק העצום שלהם עשוי ליפול לידיים הלא-נכונות.
כל צבא וחיל הוא אתגר עבור חיל האוויר הישראלי, שצריך לאסוף מידע מדויק בסיוע קהילת המודיעין, ללמוד, לחקור, להתעמק ולבסוף להתאמן על בסיס אותם נתונים, על מנת להיות ערוך ליום פקודה. אסור לו להיות מופתע לא מאמצעי הלחימה ולא מהשיטה. על כן, העיניים נשואות אל כל מי שרוכש וקולט מטוסים מתקדמים וחדשים, כמו גם מערכות הגנה אוויריות במזרח התיכון, ובעיקר סוריה, לבנון, איראן, ולאחרונה גם עיראק ויעדים נוספים.
מרגע פתיחת הדלת, הכניסה אל הטייסת האדומה מלווה ברעש רב. טייסים לבושי סרבלים נעים במסדרון צר, לצדם קציני מטה וחיילים שמעידים בעיקר על העומס והמשימות הרבות אליהם נערכים בטייסת. אחד אחד הם חולפים על פני אנשי צוות אוויר, לכל אחד מהם תג על הכתף עם סמל של מדינת אויב, חברות הציר הרדיקלי: איראן, לבנון וסוריה. על החזה הודבקו תגיות עם שם בערבית ותרגום לאנגלית.
מפקד הטייסת, סא"ל י', בן 36, התגייס בשנת 2001, מילא תפקידי ליבה במערך הקרב והיה לסגן מפקד טייסת, שם קיבל את השם "הראיס" - נשיא בערבית. הדבר נשמע כמו הלצה, אבל זה לא כך. אחד מבכירי הקצינים בטייסת הסביר: "השמות והסמלים מכניסים לאווירה. בסופו של תהליך, הטייסים באים לכאן כדי ללמוד על האויב, וזה מכניס למצב אחר. פתאום באמצע הטיסה אתה שומע פקודות בערבית. זה לא העיקר אבל זהו חלק בלתי נפרד מביום האויב".
משיחות עם קציני הטייסת, מתברר כי היא עברה אבולוציה משמעותית מאז שעין-דר פיקד עליה לראשונה לפני 15 שנה. "התהליך של איך משפרים את חיל האוויר היה ונשאר. אבל היום אנחנו מתעמקים לא רק בשאלה כיצד לחקור כשל או תהליך ושיטות של האויב, אלא כיצד לביים את זה עבור מערך הקרב, מסוקי הקרב, התובלה הכבדה והטקטית, ההגנה האווירית, ומטוסים לא מאוישים. יש כאן מכלול שלם של למידה ואימונים. בשנה הקרובה נצרף לכאן גם את מערך כלי הטיס הלא-מאויש", הסביר קצין בכיר.
בטייסת מתהלך קצין מודיעין בדרגת רב-סרן שאחראי על ריכוז המידע על האויב ומיקוד על התפתחותו בשטח. מן הסתם, כשנכנסה סוללת הגנה אווירית מסוג S-300 לסוריה ואז עברה לידי חיילי צבא אסד, הרבה דפים הודפסו בטייסת האדומה, והתקיימו לא מעט דיונים על הנושא.
הטייסת ממוקמת בדרום הארץ. הדבר מאפשר ניתוק משאר הטייסות, במקביל לדימוי מצב של אזור מרוחק. הטייסת כפופה מקצועית לראש להק אוויר, ועם מעורבות של ראש המטה המבצעי של חיל האוויר. מאחר ויש לא מעט זירות מתפתחות שעוברות תהליכים ושינויים בקצב גבוה, ולא כולם בהכרח בעלות גבול עם ישראל, הטייסים בטייסת מגדירים את האווירה כ"דינמית מאוד", ואומרים כי הדבר בא לידי ביטוי בתכנים, בלימוד האינטנסיבי ובאימונים. "ישנן מערכות ומטוסים שאי אפשר להתעלם מהנוכחות שלהם. אנחנו נותנים הרבה כבוד לאויבים שלנו גם על הקרקע וגם באוויר, ולא מהפה החוצה", סיפרו הטייסים.
אנשי הטייסת עוסקים במגוון תרחישים ונושאים, למשל ביכולות של מטוסי אויב, באיומים על המטוסים של החיל ובמאמץ לשבש את הפעילות שלהם. הם תוהים, לדוגמה, על תרחיש שבו משגרי טיל קרקע-אוויר על גבי משאיות מוסתרות היטב עלולות לפגוע במטוסים, ומתאמנים על תרחיש של נטישת מטוס.
"הפעילות המבצעית של החיל כולו היא ענפה ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו תמיד. לא רק להבין כיצד טסים הסורים, מהן השיטות שלהם והאם הם מבצעים שינויים בתורת הלחימה. אנחנו צריכים לתת דגש לתחבולה של הטייסים שלנו, לאומץ ולגמישות המחשבתית. לאתגר כל טייס שבא לכאן באימון קשה, כשמדי שנה יש לנו אימון חילי שנותן לכולנו דגש על מה נכון ולקראת מה להתאמן, במטרה לשפר כשירות מבצעית ולעסוק ב-S-300 - אבל לא רק", אמר קצין בכיר בטייסת. "הטייסות באות ללמוד וברור שהכול תחרותי. מצד אחד אנחנו לא עסוקים בלפגוע לטייסים בביטחון אלא לבנות אותו, אבל יש פה בהחלט שלב מנטלי עם הרבה הפתעות, מבלי לקרוע את החבל", הוא הוסיף.
טייסות החיל מגיעות למשך כמעט שבוע אל הטייסת האדומה, לאחר תכנון ארוך והכנות לקראת סדרת האימונים, שמטרתם לתת מענה פרטני לצרכיה של כל טייסת. על הרגע בו הם מצליחים להפיל את טובי טייסי חיל האוויר, אמר בפשטות אחד הקצינים כי הטייסים שמגיעים אל הטייסת האדומה להתאמן חווים גם כישלונות. "אני גם מחדד כל הזמן שאני לא יכול לאמן את כל החילות הזרים ולרוץ אחרי כל שינוי בהם. אני מעדיף לרוב להתמקד ביסודות החזקים של הטייס כמו אומץ לב, יצירתיות וקור רוח, ולפתח אותם. אנחנו מתמחים בלחפש נקודות תורפה. בסופו של דבר הטייס צריך לפעול באזור רווי באיומי טילים, ולעמוד בביצוע המשימה - בעומס, עם הפתעות".
ממלכת האי-וודאות
בפברואר 2018 הצליח מערך ההגנה האווירי הסורי להפיל לחיל האוויר הישראלי מטוס קרב מסוג אף-16, שפעל בזמן תקיפת מטרות בסוריה. הטייס והנווט נטשו והמטוס התרסק - אירוע שלא התרחש מזה 34 שנים. הטייס הנוטש שנפצע עבר תהליך שיקום, ומאז הוא עובר בטייסות החיל כדי לספר על התחקיר ומה אירע באותן שניות. הטייס היה אז בשלב בו כיוון טיל לעבר מטרה בטריטוריה הסורית. הוא התעלם מהאיומים במרחב ורצה לעמוד במשימת התקיפה. "זהו אירוע מורכב, והיו בו גם דברים טובים - צריך ללמוד ממנו הכול", אמר אחד הטייסים בטייסת.
את הטייס והנווט חילץ טייס מסוק היסעור רס"ן נ', מפקד אגף טייסת משולבים בטייסת האדומה, שבחר עבור עצמו את הכינוי "דרוויש". בעבר היה נ' טייס מסוק קרב, אך עבר הסבה למסוקי תובלה כבדים. פעולת החילוץ שביצע רס"ן נ' היא די מורכבת, במיוחד לנוכח העובדה שבאותם רגעים היה זה מרחב מאוים בטילי הגנה אווירית של צבא סוריה, אך נ' לא התעכב על הנושא. כמו שלא היה מוכן לפרט על פעולה של טייס אחר, שהיה אחראי על חילוץ הכוח המיוחד שנחשף בחאן-יונס, אי שם בנובמבר 2018. באירוע החריג, נחת טייס מסוק יסעור בשטח פלסטיני מאוים בטילים וירי צליפה וחילץ את הלוחמים.
"אנחנו מייצרים כאן את ממלכת האי-וודאות. יש לנו תכנית סדורה, אני קורא לזה אימון שרירים. האתגר שלי הוא לחדור לקוקפיט של הטייסת שבאה להתאמן", הסביר רס"ן נ', והוסיף, "אתה תשמע כאן הרבה את המילה לבנון, אבל יש לנו הרבה כשירויות וצריכים לשמור על רמת בטיחות גבוהה". נ' סיפר גם כי הוא אינו מחויב לייצר לטייסים את האימון הקשה ביותר, "אלא להפיל להם אסימון", לדבריו. "אני רוצה שטייס יחזור ממשימה מבצעית ויגיד לעצמו 'עשיתי כבר טייס כזה בטייסת האדומה'. גם אם יש לו תקלה או הפתעה, הוא יגיד לעצמו - עשיתי את זה בטייסת 115. אם הוא כבר נתקל בתרחיש כזה והתאמן על איך לצאת ממנו, אין סיכוי שהוא יופתע", אמר הקצין.
כשרס"ן נ' נשאל איך החיים בצד 'האדום' הוא השיב כי "זה אתגר לאמן אחרים. זו טיסה שונה מטיסה מבצעית. אני מדריך וזה המצפן, וזה עוזר לנו להתמקד ולהפיק לקחים טובים יותר. אני אאמן אותם הכי קרוב למציאות - מאתגרים מעבר למה שקורה בפועל. יהיו כאן אימונים שהטייס לא חווה בטייסת". נ' אמר כי משהו באווירה של הטייסת מכניס אותו לדריכות. "יש פה גם רכיב תחרותי. כל המערך שלו רואה מה הוא עשה. זה מופיע לאחר מכן על גבי טבלאות. אף אחד לא רוצה להציג תוצאות לא טובות", אמר.
נפגשתי לאחר מכן גם עם סרן ג', טייס קרב בן 26, אך מהוותיקים שבטייסת האדומה. סרן ג' שירת קודם לכן בטייסת העטלף, המפעילה את מטוסי הסופה וה-F-16, והנו מלא בשמחת חיים, אנרגיה, וחדות מחשבה. "למה בחרתי את השם סדאם?", הוא צוחק בפליאה ועונה, "אני עיראקי. מה זאת אומרת?".
סרן ג' בחר להגיע לטייסת האדומה כי הבין שהתהליך שיעבור יתרום לקידום שלו בחיל האוויר והוא מאוד שואף להתקדם. "המתארים שאני מתאמן עליהם בטייסת, האחריות שיש עליי, כמו גם רמת התכנון והתיאום, מפתחים אותי ברמה האישית. אני עובד מול תפקידי מטה, אני לומד מה קורה בכל טייסת, וזה מעביר אותי מראייה בקשית - לראייה רחבה על החיל כולו", מספר ג'.
החיוך לא מש מפניו לאורך השיחה, גם כשהוא נדרש לתאר את התהליכים המורכבים והסודיים שנוגעים בעיקר לשיטות של אויבי ישראל במעגל הקרוב והרחוק. "תקשיב. זה אימון סופר קשה ברמה שהטייסת לא יכולה לייצר לעצמה. אנחנו כטייסת מציבים רמה מקצועית מאוד גבוהה. כל טייסת שבאה לכאן, באה להילחם בנו. למרות התיאום היא לא בהכרח יודעת מהי תקבל כאן", אמר סרן נ'. הוא מיהר להדגיש לאחר מכן: "דבר אחד שיהיה ברור: כדי שאני אשמור על הרלוונטיות שלי מול הטייסות האחרות, אני צריך להיות רלוונטי. אנחנו נביא לאימון את שיטות האויב ואת אמצעי הלחימה. נבנה להם את העומס באופן כזה שהטייסים המתאמנים יבינו מה זה להטיל ספק, מה זה לחקור את המודיעין של הצד השני, ולהתעמק בזה".
שאלה אחת מצליחה לגרום לו לדריכות. "מהי סדנה מוצלחת? כשהתכנית שלי להעביר לטייס התממשה במאה אחוז והיא הייתה בטוחה. בטיחות זה נדבך סופר משמעותי. תהיה בטוח שאנחנו יודעים לעשות את העבודה. אנחנו פועלים במרחב העמימות כלפי הטייסת המתארחת, והאתגר? אימון שלא יוצא מהמסגרת שנקבעה מראש. אני אעשה זאת תוך כדי שאני אוציא את הטייס מאזור הנוחות ואעמיד את הקשב שלו בעומס", הסביר. "העובדה שיש טייסת אדומה לחיל האוויר זו עוצמה לצה"ל, וזו עוצמה ששמורה רק למעצמות", אמר.
הקצינים מהטייסת מודים כי לאמן את "טייסת האדיר" שמפעילה את מטוסי החמקן מסוג אף-35 הוא אתגר בלתי רגיל. מעבר להיותו מכונת מלחמה מהחזקות שיש לצה"ל ומהסודיות שיש בעולם, טייסיו המנוסים נבחרו בקפידה אף הם על ידי מפקד החיל. כל שאלה על מטוס האדיר גורמת לאחד הקצינים לזוז באי נוחות בכיסאו. "חיל האוויר צריך להתאים את מטוס האדיר לחיל האוויר ולהיפך. אנחנו יודעים לחקור את נקודות הכשל והתורפה של כלל הטייסות", אמר הקצין, והמשיך, "בסוף מאחורי המכונות יש אנשים. גם אנחנו לא חשופים לכל היכולות של האדיר ולמרות זאת המטרה היא לאתגר אותו. לחכך אותו עם הקשיים. אנחנו הצלחנו לאתגר אותו. הצלחנו לגרום לו לא לבצע את כל מה שהוא תכנן".