היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יצא היום (שלישי) נגד הגבלת זכות העמידה בפני בג"ץ, שראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לבחון, ואמר כי "צריך לבצר את כוחו של בית המשפט העליון, ואעשה הכל כדי לשמור עליו". מנדלבליט אמר את הדברים בטרם אירוע הפרידה מהשופט אליקים רובינשטיין בבית המשפט העליון.
ביום ראשון פורסם בוואלה! NEWS כי נתניהו אמר במהלך ישיבת ראשי הקואליציה כי הוא מעוניין לבחון את הצעת החוק של חבר הכנסת מיקי זוהר (הליכוד). ההצעה שנועדה לצמצם באופן ניכר את הזכות לעתור לבג"ץ, ותאפשר רק לארגונים או לאנשים שיש להם קשר ישיר לנשוא העתירה לעשות זאת.
הצעתו של ח"כ זוהר הונחה על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה בחודש שעבר והדיון לגביה נדחה. עם זאת, לדברי גורמים שנכחו בישיבה, נתניהו הביע עניין בקידום החוק, שנועד בעיקרו להגביל עתירות של ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם בשמם של אזרחים פלסטינים, שמובילות להריסות של מאחזים ושל בנייה יהודית בלתי חוקית בגדה המערבית.
עוד בוואלה! NEWS:
באמצע המהדורה הראשונה: בג"ץ קבע כי זמנית תאגיד השידור לא יפוצל
נתניהו לראשי הקואליציה: בוחן הצעה שתגביל הזכות לעתור לבג"ץ
שר האוצר מסרב להמלצת בג"ץ לדון שוב בחוק למיסוי דירה שלישית
על הצעת החוק חתומים חברי כנסת כמעט מכל סיעות הקואליציה, בהם יו"ר הקואליציה דוד ביטן (הליכוד), וחברי הכנסת מוטי יוגב ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), ומדובר ביוזמה משותפת של זוהר ושל יו"ר צעירי הליכוד, דוד שאין. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כבר הביע את התנגדותו לחקיקה בחודש שעבר, ובכנס לשכת עורכי הדין באילת אמר כי "ההצעה האמורה, יש בה משום פגיעה בבית המשפט העליון ובהגנה על שלטון החוק, במיוחד במקרים הקשים ובנוגע לאוכלוסיות מוחלשות".
שרי הבית היהודי נפתלי בנט ואיילת שקד אמרו שיתמכו בחוק, אולם שקד טענה שמדובר בחוק "לא אפקטיבי", שכן רק 8% מהעתירות לבג"ץ מוגשות על ידי עמותות. היא הוסיפה כי שופטי העליון כבר הבהירו כי אם החוק יעבור ותצומצם זכות העמידה, הם פשוט ירחיבו את פרשנותם לגבי סוגיית הקשר האישי לנשוא העתירה.
ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני) אמרה ביום ראשון בערב כי היא "מוטרדת מהצעת החוק". בפאנל שרי משפטים שנערך באוניברסיטת תל אביב, אמרה לבני כי "מטרת החוק, לכאורה, למנוע זכות עמידה בנוגע לנושאים המדיניים, ההתנחלויות ומה שקורה ביהודה ושומרון, אבל היא תמנע גם זכות עמידה שנוגעת לשחיתות ציבורית, כי היא קובעת שאם אין לך זכות אישית שנפגעה גם לא תוכל לפנות לבג"ץ - וזה מה שמאפשר פניות לבג"ץ בנושאים של שחיתות ציבורית".