הפרסום ב"ניו יורק טיימס" שלפיו המידע שמסר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לבכירים הרוסים הגיע מחדירה ישראלית למחשבי ארגון דאעש לא ריגש רבים במערכת הביטחון בישראל. מה שמסביר היטב את מה שהתחולל מאחורי הקלעים בשבועות האחרונים הוא הביטוי "דיפלומטיה של מודיעין", בין שהפרסומים על הדלפת המידע מודיעיני נכונים או בין שלא.
שיתוף הפעולה המודיעיני בין ישראל לארצות הברית קיים כבר עשרות שנים, אך מאז מתקפת הטרור של אל-קאעדה ב-11 בספטמבר היחסים בין ארגוני המודיעין השונים התעצמו והתחזקו דרמטית. הפערים בגופי המודיעין האמריקניים הובילו אותם לאמץ שיטות פעולה ולפתח שיתוף פעולה נרחב עם ישראל. בתקופתו של הנשיא ברק אובמה נעשתה קפיצת מדרגה נוספת כשהוחלט על הרחבה נוספת של המידע המודיעיני שזורם מארצות הברית לישראל.
היסודות החזקים לשיתוף הפעולה בין ארגוני המודיעין התרחבו לא רק כי זה מה שנקבע בין ראשי המדינות, אלא בעיקר בזכות מידע מודיעיני קריטי שהצליחה קהילת המודיעין הישראלית לחשוף בפני בעלת בריתה החשובה והגדולה ביותר. לכן, במערכת הביטחון נוקטים מדיניות חכמה כשלא מוציאים את פרשת ההדלפה לכאורה מחוץ לפרופורציה. בקשר בין הארגונים מושקעים יותר מדי אנרגיות וקוצרים מהם כל כך הרבה הצלחות שלאף צד אין אינטרס לחשב מסלול מחדש.
לקריאה נוספת על הפרשה:
הדלפת טראמפ לרוסיה: "מרגל של ישראל בשורות דאעש נמצא בסכנה"
טראמפ נפגש עם נתניהו: "לא הזכרתי את ישראל בשיחה עם הרוסים"
גורם בארה"ב: אנשי מודיעין ישראליים זעמו על מקביליהם עקב הדלפת טראמפ
ותיקי קהילת המודיעין אומרים כי "הדיפלומטיה של המודיעין" כורכת בתוכה סיכונים שארגון יעביר מידע לארגון אחר גם בתוך אותה מדינה ובטח לארגון במדינה זרה, למרות שמדובר בבעלת ברית כמו ארצות הברית תמיד לוקחים בחשבון את האפשרות שידלוף מידע.
הברית האסטרטגית של ישראל עם ארצות הברית יודעת להבליג, והיא עושה זאת במקרה זה. האפקט המידי במקרים מהסוג הזה היא החשדנות שאורבת תמיד בפתח כשמחליפים מידע מודיעיני, אך כל גופי המודיעין מבינים היטב כי כוחם הוא בשיתוף הפעולה ובלעדיו קיימת אפשרות שיחסר להם חלק משמעותי בפאזל.
גם כאן, בשלב הזה מופיעה שוב "הדיפלומטיה של המודיעין". כשמציגים מידע מודיעיני רגיש למדינאים לא בהכרח חושפים את זהות המקור או את השיטה שבה הושג המידע וכדי לתת משקל למידע ולמילים שנאמרות בדיונים מסווגים משתמשים במילים כמו "מקור בעל ערך רב" או "מידע מאוד מבוסס ואמין".
לכן, בסופו של יום, מדובר בעבודה אינטימית ורגישה שנסגרת לא רק במסמכי עמדה דו-צדדיים אלא בלחיצות ידיים בין אישים בכירים כמו שר ביטחון מול שר ההגנה האמריקני, רמטכ"ל מול יו"ר המטות המשולבים וראש אגף המודיעין מול ראש ה-NSA או ראשי גופי מודיעין אחרים בארצות הברית.
בהתאם לכך, ניתן להעריך כי אם אכן הייתה הדלפה, הרי שנגרם נזק וכתוצאה מכך הביטו גורמי המקצוע זה בעיני זה, הדגישו את מורת רוחם כל אחד בדרכו, ביקשו תיקון והבהרה והתקדמו הלאה. הפרסום האחרון ב"ניו יורק טיימס" מלמד כי לא היה מדובר במקור אנושי שנחשף ושחייו היו חלילה נמצאים בסכנה אלא בפעילות סייבר שהצליחה ליירט מידע רגיש מאוד על אודות ייצור פצצות של הארגון הקיצוני. לבסוף, פעילות זו מחזקת שוב הדימוי על ישראל כמעצמת סייבר.