נושאים חמים

"שמח שפוצצתם אותו": עדויות לוחמי הנח"ל שנאשמו בהכאת פלסטיני נחשפות

על שלושה לוחמי גדוד 50 שהואשמו בתחילה בהתעללות חמורה נגזר לבסוף עונש מאסר קל בגין "חריגה מסמכות". מהעדויות וההתכתבויות שנחשפות לראשונה בוואלה! NEWS עולים סימני שאלה רבים. זאת, למרות שבגזר הדין נכתב כי "אין מדובר באלימות לשמה, אלא בטעות"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

מעצרו של היתם אסיאג, פלסטיני תושב חברון החשוד בתכנון פיגוע, היה אירוע שובר שגרה בשביל המחלקה המסייעת בגדוד 50 של חטיבת הנח"ל. אחרי שגרה קשה באחד הקווים המורכבים ביהודה ושומרון, הם קיבלו הזדמנות לעשות פעולה ממשית. "סוף סוף אנחנו עושים משהו", נשמעו הקולות במחלקה. המעצר אכן היה אירוע מסעיר, ובמהלכו נתקלו הלוחמים בהתנגדות עזה מצידו של אסיאג.

תגובתם של החיילים הובילה להגשת כתב אישום בגין התעללות בנסיבות מחמירות נגד שלושה מהם, אלא שבסופו של דבר חזרה בה הפרקליטות הצבאית והאשימה אותם בסעיף קל של חריגה מסמכות. העדויות שנגבו מהלוחמים הנחשפות כעת לראשונה בוואלה! NEWS, מלמדות על הביקורת שמתחו הלוחמים על סמל המחלקה, ד', שעדותו עמדה בבסיס כתב האישום, וגם על הביקורת שמתח מפקד הפלוגה על חקירת מצ"ח.

עוד בוואלה! NEWS:
בפעם השנייה מאז פיגוע הדריסה בעפרה: צה"ל פשט על הכפר סילוואד
שני חיילים משייטת 13 נאשמים באונס חיילת ברכבם הצבאי
"ההלם הוריד להם את הראש": השיריונר שסייע בכיבוש ג'נין

המעצר, האגרוף והגרסאות הסותרות

20 באוקטובר 2016. כוח מהמחלקה המסייעת של גדוד 50 מגיע בשעת לילה מאוחרת כדי לעצור את אסיאג. החשד: סחר באמצעי לחימה ושותפות בתכנון פיגוע. הלוחמים, מלווים בידי רכז שב"כ, מכתרים את ביתו של אסיאג ודופקים על הדלת. לאחר המתנה פותח להם אסיאג את הדלת, ולאחר דין ודברים הוא נאזק ומובל לרכב הספארון - רכב צבאי גדול וממוגן שבו מקום למספר לוחמים. אלא שבדרך מהדלת לרכב החל העצור להתפרע ולהתנגד למעצר - "התחרפן", כלשונו של אחד הלוחמים. "הייתה לי תחושה שהוא ינסה משהו אז אני בעצמי הובלתי אותו לספארון. כשהגענו לרכב הוא קרע את האזיקונים וניסה לברוח. הייתי מאחוריו. תפסתי אותו בחיבוק כדי לנסות להחזיק אותו, והוא הביא לי אגרוף בעין", תיאר המ"פ, נ', את המתרחש.

במקביל, במקום החלו להתפתח הפרות סדר, שהובילו את הכוח לירי אמצעים לפיזור הפגנות. הלוחמים שצעדו בסמוך לנ' מיהרו לסייע לו, ועוד לא ידעו שהם מתועדים. זמן קצר לאחר התקרית יפורסם הסרטון בכלי התקשורת, ובו לכאורה, עדות לאלימות מופרזת בזמן הניסיון להשתלט על אסיאג. "החיילים הרביצו לו כדי להשתלט עליו. הם לא יודעים, אולי הוא לקח לי את הרימון או את הנשק?", סיפר נ'.

מעצר היתם אסיאג, חברון, 20 באוקטובר 2016 (צילום מסך , צילום מסך מתוך טוויטר)
"נסחפתם קצת". ביתו של אסיאג לאחר הפשיטה, אוקטובר (צילום מסך מתוך טוויטר)

בפרקליטות הצבאית הוחלט בסופו של דבר שלא להאשים את החיילים שתועדו בסרטון בגין מעשיהם בשלב זה של האירוע, מתוך הכרה בכך שמדובר בהפעלת כוח סביר על רקע התנגדותו של אסיאג. בחקירתו השניה במצ"ח הטיח המ"פ טענות קשות בחוקריו והעניק גיבוי מלא לדרך שבו פעלו הלוחמים. "בעיניי זה לא סביר ולא הגיוני שבאירוע שבו מחבל תוקף את כוחותינו ומנסה לברוח, אירוע שמסתיים בלי פצועים והרוגים, ולמרות זאת אני כמ"פ, סרן, נחקר באזהרה פעמיים. אלו חיילים מעולים שנתנו שירות משמעותי מאוד בגזרת חברון והם יושבים במעצר. הם פעלו לילות כימים כדי לשמור על תושבי העיר", אמר.

גרסה קצת אחרת של החלק הזה של האירוע נמסרה על ידי א', קצין קשר שנכח במקום. א' טען כי סמג"ד גדוד 50, רס"ן ש', שהגיע לזירה, הורה לחיילים "לעצור את הקטטה". הוא סיפר כי ש' אמר: "נסחפתם קצת" והוסיף כי לדעתו הכוח שהופעל היה "מעבר לסביר". הסמג"ד עצמו הכחיש שאמר את הדברים.

אם האירוע היה מסתיים בחלק הזה של המעצר, התיק היה ככל הנראה נסגר. אלא שעדותו של ד', סמל המחלקה, העלתה כי החלק שבגינו הוגש בסופו של דבר כתב אישום התרחש דווקא במקום שלא תועד – ברכב הספארון שבו נלקח המחבל למעצר.

"כל הראש שלו פתוח ובדוק צלעות שבורות"

לוחמי המחלקה המסייעת בגדוד 50 בחרו לעצמם את הכינוי "זעם". אחד משירי המחלקה האהובים נקרא "היידה זעם". את השיר שרו הלוחמים גם בדרך חזור ממעצרו של אסיאג. "זה היה הלילה האחרון שלנו בחברון אחרי חצי שנה בלי כלום, ולכן בניתוח של האירוע, הם גם פרקו הרבה מתח. אחד מהם אמר: 'סוף סוף אנחנו עושים משהו'", כך סיפר ד', סמל המחלקה ומי שעל בסיס עדותו עמד התיק. "כל הזמן אנחנו יושבים בבסיס ועושים שמירות וסוף סוף היה מעצר עם עצור", סיפר לוחם אחר.

גם לוחמים נוספים סיפרו על ההתלהבות שחשו במהלך האירוע. "רוב החבר'ה היו באדרנלין מטורף", אמר אחד מהם. י', אחד הלוחמים, תיאר את זאת כ"מצב של הישרדות. גם שלנו וגם של הפלסטיני". כנשאל על ידי חוקר מצ"ח למה כוונתו, השיב: "לא במובן של סכנת חיים, אלא במובן של אי צלילות ופעולה מידית ואינסטינקטיבית".

מתוך התכתבויות בין חיילי גדוד 50 של הנח"ל על מעצרו של היתם אסיאג בחברון (צילום מסך)
"אתם לא מבינים בכלל, קיבל פיצוץ לעין". ההתכתבויות בין החיילים
מתוך התכתבויות בין חיילי גדוד 50 של הנח"ל על מעצרו של היתם אסיאג בחברון (צילום מסך)
"כולם באדרנלין והוא מכבה אותנו. בלי איקס כלום לא שווה"

עדות לאווירה שבה היו טעונים הלוחמים ניתן למצוא גם בהתכתבויות הווטסאפ שלהם: "חפש בזעם כלום בגדוד!".

מ': סוף סוף מעצר נורמלי חברים. אפשר לסגור את הקו.

ע': אתם לא מבינים בכלל. נ' (המ"פ, א"ס) קיבל פיצוץ לעין.

א.ע: יותר מזה שפיצצתם את הערבי אני שמח שנ' קיבל פצצה.

מ': אין יותר כיף מלפרוק ככה עצבים. כל הראש שלו פתוח ובדוק צלעות שבורות (בפועל, לאסיאג נגרמו רק חבלות שטחיות, א"ס).

א': אני דלוק באמא.

י': שמע ע' אתה חיזעת אותו.

ע': אהבת?

י': ד' (הסמל, א"ס) קיבל הלם, כולם באדרנלין והוא מכבה אותנו. איך שהוא התנהג הוא היה מסוגל לשחרר אותו (את העצור, א"ס).

בהמשך הגיב י' למחמאה שקיבל מאחד מחבריו, וכתב: "עדיין בלי איקס לא שווה כלום".

מי שהיה קורבן להתנהגותם של החיילים המשולהבים, טען ד', היה אסיאג.

"בעטו בו בתורות ושרו שירי מחלקה"

"אחרי שהכנסתי אותו לספארון, הושבנו אותו על הרצפה והוא בעט וניסה להתנגד. בנסיעה היו המון בעיטות מצד החיילים. הוא הפסיק אחרי כמה דקות להתנגד. השתלטנו עליו. הוא היה שכוב על הרצפה והם המשיכו לבעוט בו. לקחו עליו בתורות. צעקו: 'יא בן שרמוטה' ושרו שירים של המחלקה. הם היו באדרנלין גבוה בטירוף. כאילו נכנס בהם שד. אחרי כמה דקות צעקתי להם: 'חלאס, להפסיק'. צעקתי להם מההתחלה והם פשוט באמת לא היו מסוגלים להקשיב מכמות האדרנלין. עד שתפסתי אותם בגב ואמרתי להם להפסיק. בסופו של דבר הם הפסיקו, אבל מאוחר מדי".

מעצר היתם אסיאג, חברון, 20 באוקטובר 2016 (צילום מסך , צילום מסך מתוך טוויטר)
"הוא הפסיק אחרי כמה דקות להתנגד". אסיאג (צילום מסך מתוך טוויטר)

עדותו של ד' קיבלה תמיכה מסוימת ממפקד המחלקה, א'. בחקירה מאוחרת יותר, לאחר שעומת עם חקירתו של ד', סיפר המ"מ: "אני לא אתפלא על החיילים האלה. באופן כללי הייתה לי מחלקה בעיתית מאוד עם הרבה בעיות משמעת. הייתה גם תקופה של שלושה שבועות או חודש במהלך הקו שלא הוצאנו אותם לפעילות עקב התנהגות לקויה שלהם. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שי' (אחד החיילים שהשתתפו במעצר, א"ס), התנהג ככה לפלסטינים בבוטות, בזלזול ובהחפצות".

לאחר שצפה בסרטון המתעד את האירוע, הוסיף ד': "רואים שהם מתאמצים להרביץ לו למרות שזה לא פרופורציונלי, כמות האנשים מול בן אדם אחד". בסיכום דבריו אמר: "זה היה אירוע מאוד לא מקצועי שנגרם מילדותיות והתלהבות יתרה וחוסר רצינות".

אולם למרות העדות הדרמטית שמסר ד', ככל שהתפתחה החקירה התברר כי גרסתו עומדת בסתירה לגרסת המעורבים האחרים, שטענו כי הפעלת הכוח שאירעה מחוץ לספארון הייתה מתבקשת לאור האלימות שגילה אסיאג ולאחר שתקף את המ"פ. גם בעדויות מאוחרות יותר שלו שינה ד' את גרסתו וריכך אותה מאד, כשגם השופט שדן במעצר ציין שהוא מזהה שינויי גרסה וגרסה מתפתחת.

"סמל המחלקה היה מקורב לארגון 'שוברים שתיקה'"

מעמדו של ד' במחלקה, כך ניתן ללמוד מעדויות פקודיו – היה רעוע. "לא היינו בקשר טוב איתו", תיאר מ'. ע', לוחם אחר, סיפר: "ד' מקורב לארגון שוברים שתיקה. הוא לא הסתדר איתי ולא אהב אותי בלשון המעטה, בגלל תאקלים ורגישויות.

חוקר: למה אתה חושב שד' אמר מה שאמר?

ע': לא יודע. אולי כדי להכין לעצמו את הקרקע לאזרחות.

אחרים תיארו "יחסים גרועים וקשים". מ', סיפר שד' היה מסוכסך עם כל המחלקה אבל בייחוד עם ע', שאותו הציע לסלק מגרעין הנח"ל. בהמשך סיפר כי הלוחמים "תפסו את ד' על חם משקר למ"פ שאנחנו עולים עם פלאפונים לשמירות".

מרבית הלוחמים הכחישו כי בעטו או היכו את אסיאג. הם טענו כי בעקבות התנגדותו האלימה למעצר, הוא רותק והוצמד לקרקע. חוקרי מצ"ח שאלו שוב ושוב, לעתים באגרסיביות, ועימתו אותם עם הראיות שברשותם.

מתוך התכתבויות בין חיילי גדוד 50 של הנח"ל על מעצרו של היתם אסיאג בחברון (צילום מסך)
"אפשר לסגור ת'קו". ההתכתבות בין חיילי הגדוד
מתוך התכתבויות בין חיילי גדוד 50 של הנח"ל על מעצרו של היתם אסיאג בחברון (צילום מסך)
"אפילו הסמג"ד השתתף". ההתכתבות בין החיילים

כך למשל, במהלך חקירתו של ט', שענה תשובות לקוניות לחוקרת מצ"ח, היא הטיחה בו: "אתה פשוט שקרן וזה מחליא אותי לראות אנשים כמוך, לוחמים בצה"ל ששירתו והגנו על המולדת אבל 'על הדרך' ביצעו עבירות חמורות ופשוט מצפים שזה יעבור בשתיקה. חלק מהעבודה שלך בתור לוחם היא לשמור על חוסנו המוסרי של צה"ל. להיות הצבא הכי הומני בעולם. מי שמכם שופטים במדינת ישראל שאתם תחליטו מה מגיע לפלסטיני אזוק ומכוסה עיניים לקבל? מי אתם שתזלזלו בחוסנו המוסרי של צה"ל? נשבעת להגן על המולדת שלך, על המדינה שלך, לא לקחת את החוק לידיים. אני פשוט מתביישת בך ובחבריך למחלקה".

אולם רק לאחר שעומתו עם עדותו של ד', החלו חלק מהם לספר כי ייתכן שהיכו את העצור, לדבריהם – כדי לרתקו ולמנוע פגיעה בחבריהם. החקירה המעניינת ביותר בהקשר זה, היא חקירתו של י', שהודה כי היו בעיטות לעברו של אסיאג, אך טען כי אין בכך בעיה מוסרית, בשל נסיבות המקרה.

י': מה שקרה בספארון היה אירוע לא נורמטיבי ביחס לכל המעצרים שהיו לנו בחברון. היה הרבה אדרנלין, הרבה רעש. חוסר בשעות שינה לרוב החבר'ה.

חוקר: אתה הרי בחור טוב שגדל בתנועת נוער טובה ובמקום טוב, למה אתה נסוג מהערכים שלך דווקא בזמן המבחן האמיתי? אתה הרי כן זוכר שחלק מחבריך נתנו מכות.

י': אני לא יודע מה עברתם בשירות שלכם ואם אתם יודעים מה קורה בחברון. לא יודע אם עמדתם ארבע שעות בשמירות כל יום בחום של אוגוסט. לא יודע אם היו לכם לילות לבנים משלושה לילות של מעצרים של לחץ אינסופי וסיטואציות בלתי אפשריות. אני בסופו של דבר לוחם, לא באתי להיות שוטר. לא לימדו אותי בשום הכשרה מה עושים במצבים כאלה. לימדו אותי להגן על המדינה. שאלת אותי אם אני נסוג מהערכים שלי? לפי דעתי בשטח עדיף לסגת מהערכים שלך מאשר שחבר יקבל סכין בגב, אבן בראש וכל מה שיכול לפגוע בו".

לאחר שעומת עם עדותו של ד', סיפר: "מה שקרה ברכב זה שריתקנו אותו. ייתכן שהיו מכות אבל זה לא מכות לא נורמטיביות לבן אדם שהרגע התפרץ, שהרביץ למ"פ שהוא הדמות הפיקודית הכי בכירה שאתה מכיר וגם קילל.

חוקר: מה זה מכות נורמטיביות מבחינתך?

י': כל עוד אתה דבק במטרה, שהפלסטיני לא יפגע במישהו בזמן שהוא מתפרע, אז המטרה מקדשת כל אמצעי.

הסדר הטיעון – בהשפעת פרשת אלאור אזריה?

האווירה שבה שירתו הלוחמים, והמתיחות שפקדה אותם בליל המעצר ושאותה תיאר י', זכתה להתייחסות גם בטיעוני הפרקליטות הצבאית, כשניסתה לשכנע את השופט לכבד את הסדר הטיעון שנחתם עם שלושה מהחיילים. "התחשבנו בשירותם הארוך והלא פשוט של הנאשמים אשר שירתו בתפקיד קרבי תקופה לא מבוטלת וכן בעובדה שנסיבות האירוע החלו באירוע מבצעי מורכב אשר במהלכו נפגע מפקד הכוח". שיקול זה, בנוסף לקשיים ראייתיים משמעותיים הקשורים בין היתר לעדותו של ד', הובילו בסופו של דבר לגזר דין מקל שניתן בשבוע שעבר ושכלל עונש מאסר קצר יחסית בן 42 ימים, לאחר שהודו והורשעו בסעיף עבירה של חריגה מסמכות, כזה שאינו נכנס לרישום הפלילי שלהם.

בגזר דינם, ציינו השופטים, אולי על רקע פרשת החייל אלאור אזריה, את החשיבות שהם רואים בכך שהחיילים הסכימו להודות במסגרת הסדר טיעון. "נטילת האחריות מצדם חסכה התדיינות משפטית אשר בעצם קיומה עלולה הייתה להשפיע לרעה על המורל ביחידתם ובצה"ל כולו". בגזר הדין אף צוין כי "אין מדובר באלימות לשמה של חיילים המבקשים לכלות זעמם על אחר, אלא בטעות בשיקול הדעת".

"הכישלון המרכזי באירוע – של המפקד"

פרקליטי אחד הלוחמים, עו"ד אפרת נחמני-בר ועו"ד סרגיי (דוד) מורין, מסרו: "אנחנו שמחים שבתביעה הצבאית הבינו בסופו של דבר שלא מדובר בארוע פלילי אלא בארוע מבצעי מורכב שהסתבך. כתב האישום המקורי היה מנותק מהשטח ומהבנה צבאית, ולאחר שהוצגו לתביעה עמדות של מפקדים בכירים בנוגע לאירוע וטיבו המבצעי, הדבר תוקן". לדברי עורכי הדין, "לא בכדי הדגיש בית הדין הצבאי שמדובר באירוע על גבול הדין המשמעתי. השאלות הקשות שצפו באירוע נוגעות למפקד בשטח, מ"כ, שגם לא סייע לכוחות בהשתלטות על מחבל אלים שפצע את המ"פ, קרע אזיקונים וניסה שוב ושוב להימלט, וגם 'נזכר' לדווח על האירוע רק אחרי כמה חודשים. גם בתביעה הצבאית הבינו שעדותו אינה אמינה. למעשה, הכישלון המרכזי באירוע הוא של המפקד".

עוד נמסר מעורכי הדין כי "השאלות הקשות בנוגע להתנהלות המפקד - למה לא עצר את האירוע, מדוע לא דיווח עליו באופן מידי, וכיצד אף אחד לא ראה את הדברים שעליהם דיווח - נותרו ללא מענה. לעומת זאת, הובהר שלמפקד, המקורב מאוד לארגון קיצוני, היה מניע מובהק לטפול על הלוחמים האשמות שווא ולנסות 'לנפח' אירוע מבצעי לאירוע פלילי. אנחנו קוראים לצה"ל לעשות בדק בית יסודי בנוגע להתנהלותו. הבחירה של הלוחמים הערכיים לסיים את הפרשה מבלי להציף את הרפש באופן שהיה עלול שוב ליצור מחלוקת בחברה הישראלית - ראויה לכל שבח, כפי שאף ציין זאת בית הדין הצבאי".

עורכי הדין רס"ן מירב הרשקוביץ-יצחקי, סרן עומר קנובלר וקמ"ש ליאור אטקין, שייצגו שני נאשמים נוספים בתיק מטעם הסנגוריה הצבאית, מסרו לאחר הגשת גזר הדין: "פרשה שהחלה בטענה לביצוע עבירה פלילית חמורה, ובבקשה של התביעה למעצרם של הלוחמים עד לסיום ההליך המשפטי, הסתיימה היום בסעיף אישום קל שאינו נושא רישום פלילי ובחזרתם של הלוחמים לשבועיים וחצי מאסר בלבד לאחר שיבלו את ליל הסדר עם משפחותיהם. אנו שמחים על שבסופו של דבר הובן שמדובר באירוע משמעתי באופיו שהתרחש בעת מעצר של מבוקש אלים ומסוכן ופסק הדין משקף זאת. אנו משוכנעים שהלוחמים ישובו לשירות תורם ומשמעותי כפי שעשו במהלך השנתיים האחרונות".