נושאים חמים

ההקלטות נחשפות: מאחורי הקלעים של מכת הפתיחה במלחמת ששת הימים

מסמכים שפורסמו לקראת שנת היובל למבצע "מוקד", שנכנס לספרי התהילה של חיל האוויר, חושפים את החששות, הדריכות והתכנון הקפדני שעמדו מאחורי תחילת המלחמה. "שבירת כוחו האווירי של האויב עד כדי השמדה כמעט גמורה, העניקה עליונות מלאה"

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום והקלטה: ארכיון צה"ל במשרד הביטחון

חיל האוויר הישראלי נחשב לאחד מחילות האוויר הטובים בעולם. לזכות החיל מספר מבצעים יוצאי דופן בנועזות ובמקצועיות שלהם: הפצצות הכורים הגרעיניים בעיראק ובסוריה, תקיפת מפקדות אש"ף בתוניס והפצצת המטכ"ל הסורי במלחמת יום כיפור. גם חיסול מערך הטילים הסורי במלחמת לבנון והפלת 97 מטוסים בקרבות אוויר, באותו מבצע מרשים, נכנס לספר התהילה של החיל.

במלאת 50 שנה לתכנון המבצע, ארכיון צה"ל במשרד הביטחון התיר היום (ראשון) לפרסום מסמכים, עדויות, תמונות וחומרים היסטוריים. בין היתר פורסמו הקלטות קשר, פקודת המבצע ומסמכים המסכמים את הפעולה המורכבת.

עוד בוואלה! NEWS:
ניסיון פיגוע במערת המכפלה: פלסטינית שלפה סכין על חיילים ונעצרה
משוחרר עסקת שליט שהפך לאיש החזק בעזה ועלול להצית מחדש את הדרום
"הפגנת כוח מול טראמפ": קוריאה הצפונית ערכה ניסוי בטיל בליסטי

מטוסי מיג סוריים שהופלו על ידי מטוסי חיל האוויר בקרבות אוויר במלחמת ששת הימים (יח"צ , מתוך אתר חיל האוויר הישראלי)
"עליונות אווירית מוחלטת". מטוסים מצריים שהושמדו על הקרקע במבצע (צילום: אתר חיל האוויר)

לצד כל אלה, ויש שיאמרו שמעל כולם, נמצא "מבצע מוקד". מדובר במבצע שפתח את מלחמת ששת הימים, ב-5 ביוני 1967, ושבמהלכו תקפו מטוסי חיל האוויר את שדות התעופה הצבאיים של מדינות ערב. פעולה זו הביאה לכך שבידי ישראל הייתה עליונות אווירית מוחלטת במהלך ימי המלחמה. האימה והפחד שאחזו באזרחי המדינה בתקופת ההמתנה שלפני המלחמה, התחלפו בתום שישה ימי קרבות בתחושת אופוריה על משהו שהיה כמעט בבחינת נס שפקד את האומה. המבצע האווירי יוצא הדופן הוא שהוביל את כל ההתרחשות הזאת.

מסמכי סיכום המבצע, הנפרשים על פני עשרות עמודים, נפתחים בציטוט דבריו של הרמטכ"ל דאז יצחק רבין. "כושרו של חיל האוויר הישראלי, תעוזת טייסיו ומסירותם של צוותי הקרקע שלו – הם שהעניקו לצה"ל את האפשרות לנצח במלחמת ששת הימים בזמן קצר והם שמנעו סבל ואבדות בקרב האוכלוסייה האזרחית", כתב. "זאת, הואיל ושבירת כוחו האווירי של האויב, עד כדי השמדה גמורה כמעט, העניקה לחיל האוויר הישראלי עליונות מלאה ושליטה גמורה באוויר". מחברי המסמך מזכירים עוד שלל פעולות חיוניות שביצע חיל האוויר במהלך המלחמה, אולם את מבצע "מוקד" הם מכנים "גולת הכותרת".

הקלטות הקשר של חיל האוויר במבצע מוקד נחשפות (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
הביא לעליונות אווירית מוחלטת במהלך המלחמה. מטוס מצרי שנפגע במבצע "מוקד" (צילום: ארכיון צה"ל)

התנאי המרכזי להצלחת המבצע היה מרכיב ההפתעה. ההחלטה על חלון הזמנים בו תתבצע התקיפה והצורך לשמור על סודיות מלאה, אלו כמה מעיקרי הדברים שהוצגו בפקודת מבצע "מוקד". על פי התכנון, לתקיפה נקבע חלון בין השבע שבע לתשע בבוקר. זאת מכמה שיקולים: מחד, שעה מוקדמת במידה שתשאיר מספיק שעות אור לתקיפה. מאידך, לא שעה מוקדמת מדי, הן בשל תנאי מזג אוויר גרועים וחשש מפני עננים נמוכים וערפל. שעה מוקדמת מדי גם הייתה משבשת את מנוחת הטייסים, בטרם יום קרב ממושך. כפי שהסביר תת-אלוף רפי הר-לב, ראש ענף אויר (מבצעים) בחיל: "אם רוצים שהטייס יטוס ביום הקרבות הראשון זמן ממושך וברציפות, במשך כל שעות האור, רצוי שישן היטב בלילה שלפני כן".

במאמר שכתב לפני עשור הוסיף הר-לב הסברים נוספים לשעה שנקבעה: תיזמון שבין "כוננות אור ראשון" לבין הזמן בו הבסיסים בישראל ובמצרים נכנסים ליום עבודה שיגרתי, וכן העובדה כי מדובר בשעה שבה קציני חיל האוויר המצרי עושים דרכם מהבית לבסיס. מדובר בימים בהם לא היו אמצעי קשר במכוניות ולא ניתן היה להתעדכן באירועים שקורים באותו רגע. הפקודה הוכנה מספר חודשים לפני המבצע. לבסוף, ביממה האחרונה, הכריע מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, על השעה 7:45 כשעה בה תתבצע התקיפה.

אווירת המלחמה שלקראת המבצע

כדי להשיג את אפקט ההפתעה בצורה הטובה ביותר יצאו 197 מטוסים תוך זמן קצר ביותר מבסיסי חיל האוויר. ההנחיה הייתה לשמור על דממת אלחוט עד שעת הש' (השעה בה נפתחת פעולה צבאית, א"א). למבצע הוכנו כמה תכניות: תקיפה נגד סוריה בלבד, תקיפה נגד מצרים בלבד, תקיפה נגד שתיהן יחד, תקיפה נגד מצרים, סוריה וירדן, ואף אפשרות שכללה את לבנון ועיראק ביעדי התקיפה. בכל התכניות סומנה מצרים כיעד התקיפה העיקרי.

על היקפה של המתקפה המסיבית ניתן ללמוד גם מכך שלצורך יירוט מטוסי האויב הוקצו לפי הפקודה, רק שישה מטוסי "שחק" (מיראז'). בפועל ארבעה מטוסים נותרו להגן על המרחב האווירי של ישראל בזמן התקיפה הישראלית, וזאת כדי להקצות את מירב המטוסים למשימות ההפצצות.

מטוסים מצרים שהופצצו במהלך תחילת מלחמת ששת הימים כחלק ממבצע מוקד, 5 ביוני 1967 (AP)
מטוסים מצריים שהופצצו במבצע מוקד (צילום: אי-פי)

בחיל האוויר הבינו כי כשתפרוץ המלחמה, כדי להשיג הכרעה יהיה צורך להשיג עליונות אווירית. לשם כך נהגה ותוכנן מבצע מוקד במשך כחמש שנים, מאז היה עזר וייצמן, מפקד החיל. פקודת האב למבצע נכתבה ב-16 במרץ 1967, כשלושה חודשים לפני תחילת המלחמה. מדובר היה בתקופה קשה בישראל, של מתח גדול, כוננות ותחושת מצור ומחנק וחשש לפגיעה קשה במקורות המים של המדינה - נוכח כל אלה ריחף ריח מלחמה באוויר. תחושת חרדה, על סף פאניקה אפיינה את אותם ימים ו-22 שנים בלבד אחרי שואת העם היהודי, היו שדימו את נשיא מצרים נאצר, להיטלר.

למרות המועקה הגדולה שרבצה אז על מדינת ישראל, האלוף מוטי הוד, מפקד חיל האוויר, חש ביטחון בהצלחת המבצע. בסיכום המבצע נשאל הוד "מה היה מקור האופטימיות שלו בימים הקשים של תקופת הכוננות". על כך השיב: "א. משום שלי יש באופן טבעי אופי אופטימי, אני מטבעי אופטימי. ב. אני ידעתי והיה ברור לי ש'נכניס' לחיל האוויר המצרי, הכנסה כזו שהיא תנטרל אותו. לא היה ברור לי שאנחנו נשמיד אותו בשלוש שעות. עם זאת, אני ידעתי שחיל האוויר המצרי יקבל מאתנו מכה כזו שאחרי זה הוא יעסוק אתנו במלחמת קיום והוא לא יעשה שום דבר על הקרקע".

ביטחונו של הוד במימוש מוצלח של התכנית גם גרם לו להתנגד לרעיון של הצנחת לוחמים בעומק שטח האויב, כדי להשיג את אותה עליונות אווירית נכספת. הוד ראה בכך "תכנית שאין בה כדי לסייע בהשגת העליונות ואולי אף לשבשה". עם זאת, מסיכום המבצע עולה כי תכנית כזאת הוכנה במשותף על ידי אגף המבצעים של צה"ל וחיל האוויר ונועדה להתבצע אם לא פעולה אווירית לבדה לא תשיג את המטרה.

המתח לקראת הבלתי נודע

בבוקר 5 ביוני הגיעו למוצב השליטה של חיל האוויר שר הביטחון, משה דיין, הרמטכ"ל, יצחק רבין, וסגנו, עזר ויצמן, ולצדם גם מפקד החיל הוד. בשעה 07:14 יצא המבצע לדרך. תוך שמירה על דממת אלחוט המריא מבנה ראשון מטייסת 113 ואחריו עוד ועוד מטוסים ממספר בסיסים.

בתקיפה שארכה 101 דקות הושמדו 11 שדות תעופה מצריים, כשהעיקריים שבהם היו ביר גפגפה, אבו סואר ופאיד. באותו גל היו 183 גיחות, מתוכן 173 לצורך תקיפת שדות התעופה והנותרות נעשו לצרכי צילום וסיור. מטרת הגל הראשון הייתה לפגוע במרבית המטוסים הנמצאים על הקרקע ולהוציא מכלל שימוש את מסלולי הטיסה.

משמאל, עזר ויצמן, יצחק רבין, מוטי הוד בישיבת המטכ''ל בזמן מלחמת ששת הימים - יוני 1967 (GettyImages)
פקודת המבצע נכתבה כשלושה חודשים לפני תחילת המלחמה. ויצמן, רבין והוד בזמן המלחמה. (צילום: Gettyimages)

למרות ההכנות והאימונים שנמשכו מספר שנים ועל אף אלמנט ההפתעה, צוינו בסיכום גם קשיים לא פשוטים שניצבו בפני הטייסים - אחד הקשיים העיקריים היה בנושא הניווט. הדבר בלט באזור הדלתא של הנילוס, וזאת עקב הדמיון המוחלט כמעט בין כפר לכפר ובין עיירה לעיירה, עד כי לעתים התקשו המובילים לזהות נקודות מוצא חיוניות. "זאת ועוד", צוין בסיכום המבצע, "דומה שהיה קשר גומלין בין קשיי הניווט והמתח של טרם קרב. קשיי הניווט גרמו למתח, אך המתח עצמו גרם לקשיים בניווט. על כל אלה יש להוסיף את הטיסה הנמוכה, את דממת האלחוט המוחלטת והציפיה לבלתי נודע".

בגל הראשון נערכו 62 גיחות לשדות התעופה בהם חנו המפציצים המצריים. ההשקעה הרבה בהשמדת המפציצים, לפי עדותו של מפקד חיל האוויר הייתה, בין השאר, בגלל החשש מפני פגיעה בתל אביב. הוד מצוטט בסיכום כאומר ש"היה עוד שיקול אחד, שהיה הדומיננטי בכל העניין האווירי וזה היה ענין הפצצת תל אביב. זה נושא שחזר החל מ-15 במאי ועד 5 ביוני הוא עלה יום יום על השולחן. כולל שאלה אישית של אשכול (לוי אשכול, ראש הממשלה, א.א.) אלי, במסדרון, לפחות פעמיים, כשהוא בא לישיבה של המטכ"ל או כשיצא מישיבה של המטכ"ל, האם אנחנו יכולים להבטיח שתל אביב לא תופצץ. אני בכל הפעמים אמרתי: אני יכול להתחייב שתל אביב לא תיהרס מהפצצות אוויריות. היא תקבל כמה פצצות, אבל זה המקסימום שיכול לקרות. אם האנשים יהיו במקלטים, לא יקרה שום דבר. יהרסו כמה בתים וזהו".

אף מטוס מצרי לא תקף בתחומי ישראל

בגל התקיפה הראשון נפגעו 189 מטוסים של חיל האוויר המצרי – 45% מכלל מטוסיה של מצרים. מטוסים רבים שלא נפגעו הועברו לדרום המדינה ולמעשה הורחקו משדה הקרב. אחרי הגל הראשון אבד למעשה עיקר כוחו המבצעי של חיל האוויר המצרי. לחיל האוויר הישראלי היו בגל התקיפה הראשון חמישה הרוגים, שני שבויים, ושלושה פצועים. שמונה מטוסים אבדו וחמישה נפגעו והושבתו ליותר מיממה.

בין הטייסים שנפגעו היה רב-סרן יונתן שחר, מפקד טייסת, שנאלץ לנטוש את מטוסו הפגוע ליד האגם המר הגדול. בלילה, לאחר כ-12 שעות של בדידות וכאבים, הוא חולץ מהשטח המצרי. בשלב זה הוא עדיין לא ידע שאחיו הטייס, סרן מאיר שחר, נהרג באותו יום בהתקפה על שדה התעופה בדמשק, במסגרת גל התקיפה השלישי. למאיר שחר הייתה זו כבר התקיפה השלישית באותו יום. לאחר שמטוסו נפגע עוד הספיק להפיל מטוס מיג 21 סורי. בהמשך היום הגיעו גם גלי תקיפה נוספים: הגל השני ארך 104 דקות. בסיני לא נותרו מטוסים שהיה צריך להשמיד כיוון שבגל הראשון כבר נעשתה העבודה. בגל תקיפה זה נהרג טייס אחד ומטוסו אבד.

מטוסים מצרים שהופצצו במהלך תחילת מלחמת ששת הימים כחלק ממבצע מוקד, 5 ביוני 1967 (AP)
מטוסים מצריים שהופצצו במבצע מוקד (צילום: אי-פי)

גלי התקיפה השלישי והרביעי הגיעו לאחר תקיפת האויב את קיבוץ דגניה א' וסכר דגניה שעל הירדן, את שדה התעופה במגידו, קיבוץ עין המפרץ ובית ההבראה בכפר חורש. הפגיעה בכפר החורש נועדה למפקדת פיקוד הצפון ששכנה אז בסמוך. בצהרי 5 ביוני נלחם חיל האוויר הישראלי נגד ארבע חילות אוויר: מצרים, סוריה, ירדן ועיראק. בסיכומו של גל תקיפה זה, שדות התעופה בירדן הוצאו מכלל שימוש, אולם חמישה לוחמים מכוחותינו נהרגו, שניים נלקחו בשבי ושניים נוספים נפצעו.

"הזוכר את החששות שליוו דרגים שונים - מדיניים וצבאיים כאחד - מפני סבל וקורבנות בין האוכלוסייה האזרחית יבין אל נכון את גודל ההישג בזכרו שאף מטוס מצרי, ולו גם אחד ויחיד, לא תקף מטרה בתחומה של מדינת ישראל", נכתב בסוף סיכום המבצע. "התכנית להשגת העליונות האווירית, כפי שהיא מוצאת ביטוי בתכנת האב 'מוקד', השיגה את כל המטרות שהציבה לעצמה. המפציצים - האיום שריחף כחרב המתהפכת על ראשיהם של אזרחי ישראל, הושמדו, רובם ככולם".

משמעות ההכרעה מסוכמת בדבריו של מפקד החיל מוטי הוד: "חרוט בזיכרוני כי החל ב-8 בחודש, ישבנו למטה ב'בור' ועל כל מסכי המכ"ם במזרח התיכון לא טס מטוס, מלבד מטוסי חיל האוויר. במשך שבוע ימים המטוסים היחידים שטסו בשמי המזרח התיכון היו מטוסי חיל האוויר הישראלי. זו הייתה עליונות אווירית מוחלטת, אבסולוטית, של כל תנועה אווירית".

מטוסים מצרים שהופצצו במהלך תחילת מלחמת ששת הימים כחלק ממבצע מוקד, 5 ביוני 1967 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
מטוסים מצריים שהופצצו במלחמה (צילום: ארכיון צה"ל)
מטוסים מצרים שהופצצו במהלך תחילת מלחמת ששת הימים כחלק ממבצע מוקד, 5 ביוני 1967 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
מטוסים מצריים שהופצצו במלחמה (צילום: ארכיון צה"ל)
מטוסים מצרים שהופצצו במהלך תחילת מלחמת ששת הימים כחלק ממבצע מוקד, 5 ביוני 1967 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
מטוסים מצריים שהופצצו במלחמה (צילום: ארכיון צה"ל)
מטוסים מצרים שהופצצו במהלך תחילת מלחמת ששת הימים כחלק ממבצע מוקד, 5 ביוני 1967 (ארכיון צה"ל ומערכת הבטחון, צלמי במחנה)
מטוסים מצריים שהופצצו במלחמה (צילום: ארכיון צה"ל)