פנייה למבקר המדינה: בדוק את הקשר בין נתניהו ל"ישראל היום"

חבר הכנסת יואל חסון (המחנה הציוני) פנה אמש (ראשון) למבקר המדינה יוסף שפירא בדרישה לפתוח בבדיקה מחודשת בחשד להפרת חוקי הבחירות על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד בבחירות 2015, ולבדוק ככלל את הקשר בין נתניהו לעיתון "ישראל היום". בעבר קבע מבקר המדינה שאין ראיות מספקות לקשר פסול בין הצדדים, אך הגילויים האחרונים על השיחה המוקלטת בין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, שבה נידונה "עסקה" של סיקור חיובי תמורת קידומו של חוק "ישראל היום", מחייבים, לפי חסון, בדיקה נוספת. "מן הראוי לבחון את הדברים שנית", כתב חסון.

חסון הסביר כי "האפשרות שבחסות הקשרים העבותיים והאינטימיים שבין ראש הממשלה לבעלי השליטה ב'ישראל היום' התבצעו הפרות חמורות ועקביות של חוקי בחירות, לרבות קבלת תרומות אסורות בצורה של טובות הנאה, נראית היום טרוויאלית מתמיד".

לקריאה נוספת:
הקלטת השיחה בין נתניהו למוזס נמצאה בביתו של ארי הרו
השרים קיבלו את הדיווח על נתניהו ומוזס בהפתעה: "לא ייצא מזה כלום"

הח"כ מהמחנה הציוני התייחס לכך שבמשך שנים הכחיש נתניהו כל קשר ל"ישראל היום" וצירף את התצהיר שמסר יו"ר מטה הליכוד, שלמה פילבר, שמשמש כיום כמנכ"ל משרד התקשורת, בתגובה לעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית בבחירות 2015. בתגובה נטען אז כי "לתנועת הליכוד, ליו"ר תנועת הליכוד ולראש הממשלה אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו מכל מין וסוג עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או ניהולו השוטף".

לטענת חסון, "לא צריך להיות בעל השכלה משפטית כדי להגיע למסקנה שהתצהיר המצוטט לעיל הוא למעשה תצהיר שקר". הוא ביקש מהשופט בדימוס שפירא לערוך, במקביל לחקירה הפלילית, בדיקה מקיפה ורצינית שבה יתבררו עד תום שאלות קשות אלה.

במכתב הממוען ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העלה עו"ד שחר בן מאיר, שהגיש גם הוא תלונה בנושא לוועדת הבחירות המרכזית בבחירות האחרונות, את הטענה כי נתניהו ופילבר טענו טענות כזב בתצהיר שמסרו לוועדה ולכן מדובר במסירת תצהיר כוזב. כמו כן, לא מן הנמנע שבשל ההוכחה לקשר ישיר בין נתניהו ל"ישראל היום" שמתדיין לגבי הפצתו - הוא ייחקר בחשד לעבירה על חוק מימון בחירות או שמבקר המדינה יבדוק את הנושא. זאת מעבר לעבירה של ניסיון שוחד שעולה מהדברים והקושי הברור של רשויות האכיפה לכמת סיקור תקשורתי חיובי לכדי טובת הנאה, כך לפי בן מאיר.