ילידי אתיופיה סופגים אלימות ממורים פי שניים משאר התלמידים

(בווידאו: מחאת יוצאי אתיופיה נגד דברי מפכ"ל המשטרה, אוגוסט)

תלמידים ילידי אתיופיה מדווחים על אלימות מצד מורים פי שניים מאשר כלל התלמידים – כך עולה ממחקר שערכה ראמ"ה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, ומתפרסם היום (שלישי) לראשונה בוואלה! NEWS. המחקר, הראשון מסוגו בישראל, נערך לפני כחצי שנה, אך במשרד החינוך נמנעו מפרסומו. הוא מבוסס על דיווחי תלמידים בשאלוני המיצ"ב של שנת הלימודים תשע"ג, שעליהם השיבו 150,871 תלמידים, מתוכם 5,564 תלמידים מהעדה האתיופית, ובהם 1,817 תלמידים שנולדו באתיופיה.

המחקר בדק את נתוני המיצ"ב בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים מארצות מוצא שונות. ממצאיו העיקריים חושפים כי 12% מהתלמידים ילידי אתיופיה בכיתות ז' עד ט' השיבו כי בחודש הקודם למילוי השאלון "מישהו מהמורים תפס אותי ודחף אותי או הכה אותי בכוונה בבית הספר", זאת לעומת 5% בלבד מהתלמידים ילידי ישראל באותן שכבות.

עוד ידיעות בנושא חינוך בוואלה! NEWS:
"כמו התעמלות למוח": הסטודנטיות שלומדות בגיל 13 ו-91
"לא יתנו - לא יקבלו": מורים בתכנית לתגבור מתמטיקה פתחו בשביתה
פערי השכר - גם באקדמיה: סטודנטיות מרוויחות 40% פחות מסטודנטים

עורכי המחקר, ד"ר אושרית כהן קדושאי וד"ר יוסי מחלוף, מנהלת גף מחקר כמותי ומנהל תחום עיבוד נתונים בראמ"ה, רשות מחקר ממשלתית המסונפת למשרד החינוך, כתבו כי הנתון "מפתיע וחריג בשיעורו הגבוה, לנוכח ייחוס האלימות למורים, ועל אחת כמה וכמה אלימות פיזית". הם המליצו לנקוט פעולות לא רק בקרב התלמידים, אלא גם בקרב המורים (פעילויות בנושאים כגון אלימות כלפי תלמידים, יחסים עם התלמידים, מסרים הנוגעים לציפיות ועוד), ובקרב הנהלות בתי הספר.

"אלימות מצד מורים אמנם פחות שכיחה, אך יש בה כדי להשפיע מאוד על תחושת המוגנות של התלמידים, אשר ככלל, נוטים לראות במורים כתובת בעת צרה, ובפרט בעת חשיפה לאלימות מצד תלמידים אחרים", הוסיפו. "על מנת שתלמיד יהיה פנוי ללמידה, תנאי בסיסי הוא תחושת מוגנות והכלה. במידה והתלמיד נחשף לאלימות מצד צוות ההוראה, שאמור לשמור על ביטחונו, לא יכולה להתקיים למידה מיטבית".

המחקר בחן את קבוצות העולים מאתיופיה, ממדינות ברית המועצות לשעבר, ממערב אירופה, מצפון אמריקה ואף בני עולים ממדינות ערב. "מחקרים רבים עסקו בהשוואת ההישגים של תלמידים עולים מארצות מוצא שונות ולעומתם. מטרתו הייחודית של דוח זה היא בחינת תפיסות האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים", הסבירו המחברים. "אקלים בית ספרי חיובי הוא משמעותי להתפתחות אישית ומהווה עוגן להצלחה במערכת החינוך. פערים המשקפים עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים יש בהם כדי להעיד על חסמים ואתגרים בתחומים שונים המעמידים קושי בפני השתלבות שכזו".

נתון נוסף העולה מן המחקר נוגע ללעג בגין צבע עור, מוצא או דת. לפי המחקר, תלמידים בני עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה דיווחו "בשיעורים כפולים ויותר מכך" על חשיפה ללעג שכזה לעומת תלמידים להורים ילידי הארץ. מבין עשרות המדדים שנבדקו במבחני המיצ"ב ושעליהם מבוסס המחקר, במדד זה התגלו הפערים הניכרים ביותר בין עולים וילדיהם לבין תושבים ותיקים, ממצא שעל פי החוקרים "מעיד על חשיפה מוגברת לאלימות מילולית על רקע גזעי, אתני או דתי בקרב כל קבוצות בני העולים שנבחנו".

בקרב יוצאי אתיופיה בכיתות ה' ו-ו' דיווחו 34% מהתלמידים על לעג שספגו בחודש האחרון בגין צבע עור, מוצא או דת - פי שלושה בהשוואה לילידי ישראל, שרק 11% מהם דיווחו על כך. בקרב התלמידים בכיתות ז'-ט' דיווחו 31% מיוצאי אתיופיה על לעג מסוג זה לעומת 13% מילידי הארץ. לטענת החוקרים, ממצאי המחקר מצביעים על כך "שהפערים בתפיסות קבוצות העולים ובני העולים את האקלים והסביבה הפדגוגית בבית הספר, ביחס לתלמידים ילידי ישראל ו'דור שני' בישראל, הולכים ומתרחבים עם המעבר מן השכבה היסודית לחטיבת הביניים". עוד עולה כי התפיסות נעשות שליליות במיוחד בקרב יוצאי אתיופיה.

עוד מגלה המחקר כי בעוד 10% מכלל התלמידים דיווחו על מעורבות באירועי אלימות בחודש שקדם למיצ"ב, "שיעור הדיווח על מעורבות באירועי אלימות גבוה יותר בקרב תלמידי כיתות ה'-ו' העולים מברית המועצות לשעבר, בהשוואה לתלמידים ילידי ישראל". עם העלייה בשכבת הגיל מצטמצמים הפערים - ובחטיבת הביניים שיעור המעורבות באלימות דומה לכלל התלמידים.

יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, ח"כ ד"ר אברהם נגוסה (הליכוד), אמר בתגובה לנתונים שנחשפו: "מטריד מאוד לקרוא את הנתונים שפורסומו בוואלה! NEWS הבוקר ומטריד עוד יותר שעל פי הפרסום משרד החינוך בחר לטאטא את המציאות הכואבת מתחת לשטיח". נגוסה דרש ממשרד החינוך לאפשר את פרסום המחקר במלואו ולהודיע כיצד בכוונתם לטפל בתופעה.

לדבריו, "שתי הצעות חוק שהגשתי בנושא מלחמה באלימות בבתי הספר - חוק חינוך מורשת עדות ישראל וחוק איסור תקצוב מוסדות חינוך המבצעים אפליה - נדחו על ידי משרד החינוך ומשרד התרבות. באקלים כזה, שבו רק הצעות חוק פופוליסטיות ושל בעלי כוח עוברות, קשה להילחם למען אזרחי ישראל, אך לא נוותר.

"אנו עדים לגזענות דוחה כלפי יוצאי אתיופיה שמופיעה בכלל דרגי הממסד ועל הממשלה לפעול לביעורה מהשורש. עם זאת, אותם גזענים שתועדו במחקר ושבהם אנו נתקלים מדי יום לא יניעו את יוצאי אתיופיה מלהתקדם ולהשתלב בחברה הישראלית. הראיה הטובה ביותר לכך היא שדמאס פיקדה שהוכה באלימות על ידי שוטרים הפך לקצין בשבוע שעבר".

ח"כ עמר בר-לב (המחנה הציוני) הגיב גם הוא לנתוני המחקר ואמר כי "שוב נחשפים נתונים מזעזעים המציגים פערים חמורים בין צעירים יוצאי אתיופיה לצעירים מכלל האוכלוסיה בישראל. כל פער שנחשף מעצים את חוסר האחריות של המדינה כלפי הקהילה". הוא הוסיף כי בכוונתו לדרוש דיון מהיר על הנושא בוועדת החינוך של הכנסת.