נושאים חמים

הפרקליטות החליטה לסגור תיקים נגד 17 חשודים בפרשת ישראל ביתנו

בהחלטה נקבע כי יש לסגור את התיק נגד משה ליאון בשל היעדר ראיות ונגד ראש מועצת יש"ע, אבי רואה, בשל היעדר אשמה. גם התיקים נגד יו"ר החטיבה להתיישבות ונגד בתה של פאינה קירשנבאום ייסגרו

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore
צילום: דוד קורן, עריכה: גדי וינסטוק

(פאינה קירשנבאום בדרכה למשרדי יחידת להב 433, לאחר ההמלצה להעמידה לדין, אוקטובר 2015)

פרקליטות המדינה הודיעה היום (חמישי) על סגירת תיקי החקירה נגד 17 חשודים בפרשת השחיתות שזכתה לכינוי "פרשת ישראל ביתנו" ומוכרת גם כפרשה 242. זאת, בהתאם להמלצת צוות הפרקליטים שליווה את החקירה במחלקה הכלכלית בפרקליטות. על פי הודעת הפרקליטות מנהל המחלקה, דן אלדד, החליט על סגירתם בין השאר של תיקי החקירה נגד משה ליאון, שהתמודד לפני כשלוש שנים על ראשות עיריית ירושלים, וכן נגד ראש מועצת יש"ע, אבי רואה, יו"ר החטיבה להתיישבות, דני קריצ'מן, מיטל פרנק-קירשנבאום, בתה של מזכ"ל ישראל ביתנו וסגנית שר הפנים לשעבר פאינה קירשנבאום ואישים נוספים.

עוד נמסר כי התיק נגד רואה ייסגר בשל היעדר אשמה. כמו כן, התיקים נגד ליאון וקריצ'מן ייסגרו בשל חוסר ראיות מספיקות והתיק נגד פרנק-קירשנבאום ייסגר בשל חוסר ראיות מספיקות וחוסר עניין לציבור. בנוסף לכך, נמסר מהפרקליטות כי טרם התקבלה החלטה בעניינם של חשודים נוספים אשר נחקרו באזהרה בפרשה וחומר הראיות בעניינם מצוי עדיין בבדיקה.

עוד בוואלה! NEWS:
קלינטון נפרד מחברו הוותיק פרס: הגיע לכנסת לחלוף על פני הארון
השוד הפך לפיגוע: נרצח בשומרון והוכר כנפגע פעולות איבה
סודאן: תועדו עשרות מתקפות בנשק כימי נגד אזרחים בדארפור

משה ליאון לפני מסע"ת בה הכריז על מועמדותו לראשות עיריית י-ם. יולי 2013 (מור שאולי)
התיק נגדו ייסגר בשל היעדר ראיות מספיקות. משה ליאון (צילום ארכיון: מור שאולי)

ביום שני השבוע הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, כי ישנה תשתית להעמיד לדין בכפוף לשימוע את שר התיירות לשעבר, סטס מיסז'ניקוב, בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, החזקה ושימוש בקוקאין ושיבוש מהלכי משפט. בנוסף צפויה לעמוד לדין סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס.

הפרשה נחשפה בסוף שנת 2014, לאחר כשנה של חקירה סמויה שנפתחה באישור היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה ויינשטיין. במסגרת הליכי החקירה בפרשה נחקרו כ-480 מעורבים, נתפסו עשרות אלפי מסמכים ונגבו עדויות יותר מ-900 עדויות. בנוסף לכך, המדינה תפסה רכוש ונכסים בשווי המוערך בכ-25 מיליון שקל והגישה בקשה לעיקולם. במהלך גיבוש הראיות לצורך הגשת כתבי האישום גייסה המשטרה שבעה עדי מדינה, ובהם ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, גרשון מסיקה, שהתפטר בעקבות כך.

הפרשה החלה לאחר שדוח מבקר המדינה לשנת 2013 חשף חשד להטיית מכרזים שהוציא משרד התיירות בתקופתו של מיסז'ניקוב, בהיקף המוערך במיליוני שקלים. עוד עלה כי מי ששימשה כראש לשכתו של השר לשעבר במשרד התיירות, לימור ברזילי, פעלה באופן שיש בו ביודעין כדי לשבש את החקירה.

העבירות המיוחסות למעורבים בפרשת השחיתות אינפו ()