נושאים חמים

טקס 40 שנה לאנטבה: נתניהו "חזר לאפריקה", נשיא אוגנדה דווקא שב לתנ"ך

מאז יצחק רבין לא ביקר ראש ממשלה ישראלי ביבשת השחורה - אך נתניהו הבהיר כי קשרי המדינות יוסיפו להתחזק. נשיא אוגנדה, שאירח אותו, דיבר הרבה גם על פלסטין, והסביר למה לדעתו הסכסוך בארץ הקודש "פשוט" לפיתרון. וגם: איזו מדינה הודיעה על שגרירות חדשה בישראל?

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית, עריכה: אביב אירגז

הטיסה מנתב"ג לשדה התעופה באנטבה ארכה בדיוק שש שעות. כאשר מטוסו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נחת אתמול (שני) באוגנדה, אי אפשר היה לפספס את הנוכחות הצבאית המסיבית סביב השדה; היו שם הרבה יותר חיילים אוגנדים מאשר בזמן מבצע שחרור החטופים שהתרחש באותו מקום בדיוק ב-1976. אלא שאז, קבוצת החיילים האוגנדים הקטנה במקום אבטחה הלכה למעשה את המחבלים שנחתו עם בני ערובה. הפעם, מאות החיילים נפרשו סביב השטיח האדום כחלק מקבלת פנים רשמית לראש ממשלת ישראל.

בטקס שנערך בטרמינל היו שני נאומים מרכזיים: של נתניהו, שדיבר בעברית ובאנגלית, ושל נשיא אוגנדה יוורי מוסווני, ששילב אלמנטים תנ"כיים רבים בדבריו. נתניהו דיבר על ההיבט האישי של הביקור במקום – הזיכרון של אחיו יוני שנהרג במבצע ההשתלטות על הטרמינל – וגם על החשיבות של המאבק בטרור, המאחד מדינות רבות מרחבי העולם, כולל באפריקה. הוא גם ציין, בצדק, את המנהיגות שהפגין ראש הממשלה דאז יצחק רבין בזמן המבצע, בהחלטתו לשלוח את הכוחות לאנטבה - החלטה אמיצה מאוד, שאם הייתה נגמרת בהסתבכות ולא בהישג, הייתה יכולה לשנות את ההיסטוריה של ישראל, וגם של רבין עצמו.

מוסווני, מצדו, שילב כמה אמירות מעניינות בהקשר של יחסי ישראל ואפריקה, כמו גם בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הנשיא האוגנדי אמר כי גם מאבק מוצדק למען שחרור לאומי, לא יכול להצדיק שימוש בטרור כנגד אזרחים חפים מפשע. לכאורה, דבריו עסקו במורשת של אוגנדה ושל מדינות רבות אחרות באפריקה, שבהן עלו לשלטון מנהיגים לשעבר של תנועות שחרור אנטי-קולוניאליסטיות. אלא שההקשר של דבריו היה ברור, במיוחד כאשר הם נישאו באנטבה: שתנועת השחרור הלאומי הפלסטינית, שרוב מדינות אפריקה תומכות בה ומזדהות עם מטרותיה, צריכה לחדול משימוש בטרור ככלי לקידום מטרותיה, ולהתמקד בהתנגדות בדרכים אחרות.

עוד בוואלה! NEWS:
אפקט שרונה: תשתיות הטרור מגבירות את ייצור הנשק העצמי
טורקיה תעביר כסף לבנקים בעזה: פרטי ההסכם נחשפים
כחלון: "ירושלים סובלת מהקפאת בנייה שמביאה לשינוי דמוגרפי לא רצוי"

ביקור רא"המ באנטבה, אוגנדה ראש הממשלה בנימין נתניהו בצילום משותף עם שבעה מנהיגי מדינות מזרח אפריקה (לשכת העיתונות הממשלתית , גדעון קובי)
ראש הממשלה נתניהו בפגישה עם מנהיגי מדינות במזרח אפריקה (צילום: קובי גדעון, לשכת העיתונות הממשלתית)

עוד הערה מעניינת של נשיא אוגנדה נגעה להשוואות התכופות הנשמעות בעולם בין מצבם של הפלסטינים לבין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. מוסווני אמר כי אי אפשר להשוות בין הדברים - ולא סיפק הסבר מפורט לעמדה זו - והציע את עצמו, בתור בדיחה, כמי שיכול לתווך בין שני הצדדים. אוגנדה, הוא הבהיר, תומכת בפתרון שתי המדינות וסבורה שאין שום דרך אחרת לפתור את הסכסוך. בספר בראשית, הוא ציין, כתוב גם על שרה וגם על הגר, עדות לכך שהארץ הנתונה במחלוקת - הוא הקפיד לקרוא לה פלסטין לכל אורך נאומו - שייכת לשני העמים. "זה די פשוט", הוא העיר, לקולות צחוק מהקהל. כך בכל מקרה זה נראה מאוגנדה הרחוקה.

אחרי הטקס בשדה התעופה, המשיכה פמליית ראש הממשלה לארמון הקיץ המפואר של נשיא אוגנדה, על גבעה סמוכה המשקיפה על כל האזור, שם נערכה ועידה משותפת לנתניהו, מוסווני ולעוד חמישה ראשי מדינות ממזרח אפריקה – רואנדה, קניה, אתיופיה, דרום סודאן וזמביה. לוועידה הצטרף גם שר החוץ של טנזניה, שהעביר לנתניהו איגרת מנשיא מדינתו ובה הוכרז כי טנזניה תפתח שגרירות בישראל.

זה היה במידה רבה האירוע החשוב ביותר בביקורו של נתניהו באפריקה: מפגש חסר תקדים, בוודאי בעשורים האחרונים, בין ראש ממשלת ישראל לקבוצה מרוכזת של מנהיגים ממדינות חשובות באפריקה, שבמהלכה נידונו שיתופי פעולה ברמה האזורית בתחומים כגון ביטחון, מאבק בטרור, כלכלה, חקלאות ועוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא אוגנדה יוורי מוסווני, שדה התעופה באנטבה. 4 ביולי 2016 (צילום מסך)
"ישראל חוזרת לאפריקה". נתניהו ומוסווני

נתניהו חזר כמה פעמים לאורך היממה על האמירה ש"ישראל חוזרת לאפריקה". הפעם האחרונה שבה ראש ממשלה ישראלי ביקר ביבשת הייתה בשנות התשעים, אז יצחק רבין עצר בקניה בדרך חזרה מביקור היסטורי בסין ובאינדונזיה. מאז חלו שיפורים ניכרים ביחסים בין ישראל למדינות היבשת, שבאו לידי ביטוי בעלייה בייצוא הישראלי - בעיקר הביטחוני - לאפריקה, וגם בדפוסי ההצבעה של חלק ממדינות היבשת בנושא הישראלי באו"ם. דוגמה בולטת במיוחד היא זו של רואנדה, שאליה יגיע נתניהו ביום רביעי: בדצמבר 2014, רואנדה נמנעה בהצבעה במועצת הביטחון של האו"ם על הכרה בפלסטין כמדינה בגבולות 1967. הימנעותה מנעה גיבוש רוב להצעה, שנפלה על חודו של קול.

ישראל – שחקנית עם פוטנציאל במגרש האפריקני

ישראל אינה המדינה היחידה ששואפת להגדיל את נוכחותה הכלכלית באפריקה. ג'וש קרון, כתב הניו-יורק טיימס באוגנדה, סיפר לוואלה! NEWS על ההשקעה הבינלאומית הגדולה במדינה ובשכנותיה. "מי שהכי בולטים בשטח הם הסינים. הם סוללים את הכבישים, בונים את הגשרים ומעורבים ברוב הפרויקטים הגדולים במדינה. גם להודו יש נוכחות מאוד מורגשת, שחלקה נובעת מקשרים היסטוריים – בתקופת האימפריה הבריטית, היה קשר הדוק בין המושבה הבריטית בהודו לבין המושבות במזרח אפריקה – וחלקה נובעת מהצמיחה הכלכלית של הודו בעשור האחרון", אמר. "גם ארצות הברית בתמונה, יש מעורבות אמריקנית חזקה בתחומי החינוך, התרבות והסביבה".

ישראל, לדבריו, היא שחקנית עם פוטנציאל, אבל בינתיים הרבה פחות משמעותית. "רוב האנשים פה מכירים את ישראל בעיקר בהקשר של התנ"ך, או בגלל המלחמות שלה. בקרב האליטה השלטונית, יש יותר מודעות למה שישראל יכולה להציע בתחומי הביטחון, המודיעין וכדומה", אמר.

(עדכון ראשון: 21:39)

אחת המטרות המרכזיות מבחינת נתניהו של הביקור הנוכחי, היא הגדלה של טווח המעורבות של ישראל גם בתחומים אזרחיים יותר. בדיוק בשל כך הצטרפה לנתניהו משלחת נרחבת של אנשי עסקים ישראלים.

הביקור באוגנדה הסתיים בשעות הערב אחרי ארוחה משותפת עם קבוצת מנהיגי המדינות. מטוס ראש הממשלה המריא מאנטבה – משאיר מאחוריו את ההיסטוריה הטעונה של המקום – לעבר ניירובי, בירת קניה, שבה יבלה נתניהו את היממה הקרובה.

(עדכון ראשון: 21:15)