ימים אחרי שבית המשפט המחוזי בירושלים גזר עליו מאסר עולם ועוד 31 שנים, ישי שליסל, רוצח הנערה שירה בנקי במצעד הגאווה בירושלים, מדבר מכלא איילון, שבו הוא נושא את עונשו. "זה לא משנה לי אם זה מאה, 50 או 30 שנה. המשיח יגיע בקרוב והמספרים הגדולים האלה לא משנים. אני חייל של הקדוש ברוך הוא ומשתדל לעשות את מה שצריך", אמר שליסל בשיחה עם וואלה! NEWS.
שליסל שוהה באגף השמור בכלא איילון בתא יחד עם אסיר נוסף במשך רוב שעות היממה. הוא מורשה לצאת מתאו לשעתיים ביום לסיבוב בחצר. "הופתעתי לטובה", אמר על גזר הדין. "התביעה דרשה עוד 60 שנה על מאסר העולם ובית המשפט נתן רק 31 שנים נוספות. מה שמקובל בחוק". על החלטתו שלא לקבל ייצוג של עורך דין, אמר שליסל: "בין שהייתי מביא עורך דין ובין שלא יצא אותו דבר. אם הייתי מביא עו"ד ומשתולל, נראה לי שהייתה אותה תוצאה, אם לא יותר גרועה".
לקריאה נוספת:
עיריית ירושלים נגד קריאת רחוב על שם שירה בנקי: "לא עברו שלוש שנים"
שליסל לשופטים: "מצעד הגאווה מביא עלינו את הפיגועים"
"כשההלכה אומרת - אין פשרות": כך הפך המורה מהכלא לרוצח שטוף שנאה. שוב
גם כשנה אחרי הדקירה במצעד הגאווה בירושלים, שליסל לא מביע חרטה. לדבריו, "המצעדים האלה הם השפיץ של העבירות. כל אלה שמשכנעים אותם ללכת למצעד, שיידעו שהם הולכים לתת סטירה לאבא שלנו בשמיים וזה מה שמביא את הפיגועים. גם השוטרים והמאבטחים שנקראים לשמור על הצועדים, הם גם שותפים לפשע".
שליסל לא ממהר להתנצל על הרצח ועל ניסיונות הרצח שבהם הורשע. לטענתו, "מי שנלחם נגד הקדוש ברוך הוא, לא יכול לבוא בתלונות. המצעדים האלה זה מלחמה נגדו". על בנקי בת ה-16 שאותה רצח, אמר שליסל: "גם אותה אחת שנרצחה, זה מצער מאוד, אבל זה עוד יותר מצער שמפתים ילדות קטנות להצטרף למלחמה נגד הקב"ה ולהוריד אותן לשאול תחתיות. הם לא יכולים לכעוס. הם ממשיכים לקיים מצעדים, יש להם זכות לכעוס? הם צריכים לדעת קודם לעצור את זה".
שליסל, בן 40, נולד במושב יד בנימין שבדרום. הוא התחנך במסגרות של הזרם הליטאי-חרדי, וכבר בישיבה הגבוהה שבה למד בירושלים היה נחשב ל"עוף מוזר", כפי שהגדיר אחד ממכריו. מצד אחד, שקט ומופנם ומצד שני - חדור קנאות שהובילה אותו למשך חייו. חבריו לשעבר העידו כי תכנן בצעירותו לפוצץ כלי רכב של אישיות ערבית בכירה שביקרה בישראל ושכנע צעירים נוספים להשליך בקבוקי תבערה על כלי רכב ערביים שנסעו בכביש 1 בבירה.
חזותו החרדית עלולה לבלבל, אך שליסל לא מקבל גיבוי מאף רב או אישיות רוחנית במגזר החרדית. "הרמה של המחאה (נגד המצעדים - י"א) צריכה להיות ברמה של חילול השם. לעמוד ולצעוק, אפילו להיכנס עם מקל קטן, זה לא מספיק שובר את חילול השם ולא מסיר את הדינים. יש עדיפות למה שהקדוש ברוך הוא רוצה, שעל עם ישראל יקומו ויעצרו אותם. לדאבוננו אף אחד לא קם", אמר שליסל. הוא מסרב לענות על שאלות כמו "כמה זמן תכננת את הרצח?" ו"האם היית חוזר על זה שוב?", ואומר: "אלה שאלות טובות אבל אני מעדיף לשמור את התשובות אצלי". עם זאת, באותה נשימה הוא מצהיר כי הוא "מעדיף שכל עם ישראל יקומו ויעצרו את זה".
גם העובדה ששליסל הכתים בעיני רבים את הציבור החרדי לא מרגשת אותו במיוחד. "הכתם השחור הוא של הציבור החרדי עצמו, שהוא לא מספיק מוחה נגד. הם לא מספיק מפגינים נגד זה", אמר. "אם מישהו כועס על מה שקרה לשירה בנקי, אני מטיל את זה על הציבור החרדי ועל כל עם ישראל למה הם לא עצרו את המצעדים? כל מי שצועד, שיקום ויבקש סליחה מכל הנפגעים בפיגועים ובאינתיפאדה האחרונה".
את זמנו בכלא מעביר שליסל ב"עבודת השם", כלשונו, והוא מעיד על עצמו כי הוא "לומד בעיקר". האסיר ששוהה איתו בתא סובל מהמגורים במחיצתו בתקופה האחרונה משום שהוא אינו מרשה לו להכניס עיתונים או טלוויזיה. "זה קו אדום אצלי", הסביר והוסיף: "זה במיוחד בשביל שמירה על רוחניות של עצמי, שבחדר שלי לא תהיה טלוויזיה, לא יהיו עיתונים או תמונות תועבה. אם מישהו יכניס עיתון, אני אשלח לשירותים את העיתון. מקווה שלא אצטרך, אבל גם אשבור טלוויזיה".
לשליסל ארבעה ילדים מאשתו לשעבר, הגדולה שבהם בת 17 והקטנה בת 12. "אני בקשר איתם קצת, מתגעגע. הם יודעים למה אני בכלא אבל לא מדברים על זה", הסביר. "זה כמובן קשה אבל יש המון דברים קשים בחיים. העולם הוא לא פיקניק". גם הוריו של שליסל, אחיו ואחיותיו מיהרו להתנער ממנו אחרי הדקירה במצעד בירושלים: "אני מבין אותם. זה קשה וכואב להם. גם מאוד כואב לי. אבל שוב, צריך לעשות למען הקב"ה ולהציל את עם ישראל".