מועצת רשות המים צפויה לקבל בקרוב נהלים חדשים, שיקבעו כי תושבי שכונות מזרח ירושלים הנמצאות מעבר לגדר ההפרדה יחויבו לשלם על צריכת מים למרות שאינם מחוברים לתשתיות, ועל אף שלא ניתן לבדוק את צריכת המים שלהם. על פי הנהלים שצפויים להיות מאושרים, חובת ההוכחה על אי-שימוש במים תוטל על התושבים.
הנהלים החדשים נוסחו בעקבות הליך משפטי שהחל בעתירה שהגישו בחודש מרץ 2014 המשפטנים של "האגודה לזכויות האזרח" לבית המשפט העליון בשמם של תושבי שכונות ראס חמיס, ראס שחאדה והשלום ומחנה הפליטים שועפאט, הנמצאים תחת שטחה המוניציפלי של ירושלים, אך מעברה המזרחי של גדר ההפרדה. בשכונות אלה מתגוררים על פי ההערכות כ-80-60 אלף תושבים, שרבים מהם לא מחוברים לתשתיות המים והביוב באופן רשמי. בעתירה צוין כי תשתיות הביוב מותאמות ל-15 אלף תושבים בלבד, ועל פי הנתונים של חברת התשתיות "גיחון", רק 300 בתים מחוברים לשעוני מים.
עוד בוואלה חדשות:
הותר לפרסום: נעצרו חשודים בהצתת כנסיית "הלחם והדגים"
אחרי כמעט שנה: שוחרר חאדר עדנאן, העציר המנהלי ששבת רעב
עדת הראייה ברצח האישה מרמלה: "הוא ירה, וסימן לי לשתוק"
עוד עולה מהנתונים המוצגים בעתירה כי העלות השנתית של אספקת המים לשכונות מזרח ירושלים היא עשרה מיליון שקלים, אולם עלות זו אינה מכוסה על ידי תשלומי התושבים. בשכונות אלה קיימת בנייה בלתי-חוקים בהיקפים נרחבים, ובשל כך החוק לא מאשר לחבר תושבים רבים לתשתיות. אלא שלטענת "האגודה לזכויות האזרח", הדבר נובע מכך שעיריית ירושלים מסרבת במשך שנים רבות לקדם את תכנית המתאר, ולתושבים לא נותר אלא לבנות באופן בלתי-חוקי ולהתחבר באופן פיראטי לתשתיות המים.
"אדם ייאלץ לשלם עבור מים שהוא לא בהכרח צרך"
העתירה בדבר בעיית תשתיות המים והביוב במזרח העיר הוגשה לאחר שהופסקה הזרמת המים לשכונות במשך שלושה שבועות. העתירה קראה לבית המשפט להוציא צו ביניים נגד הרשות הממשלתית למים ולביוב, שר התשתיות הלאומיות, חברת "גיחון" ועיריית ירושלים, בדרישה לספק הסבר לבעיות באספקת המים.
בעקבות העתירה, אספקת המים לשכונות חודשה, ולאחר כמה דיונים החליט בית המשפט העליון להעביר את הסוגיה לפתחה של המועצה לביטחון לאומי. בימים האחרונים, נוסחו הנהלים החדשים שנועדו להתמודד עם תופעת צריכת המים הפיראטית ועם כיסוי הוצאות הצריכה. על פי ההצעה, חישוב הצריכה יבוצע על פי סך הצריכה חלקי מספר הבתים, ועל לפי כמות הנפשות בכל בית. זאת מכיוון שלא ניתן למדוד את הצריכה הביתית כמקובל. כמו כן, במקרה של תקלה בצינור לפני הבתים העלות תיפול על הצרכנים.
לדברי "האגודה לזכויות האדם", "לפני עשר שנים בדיוק קיבלה הממשלה החלטה לפיה השכונות שמעבר לחומה במזרח ירושלים לא ייפגעו ומצבן אף ישתפר, אך בפועל לא בוצע כמעט דבר".
האגודה פרסמה השבוע את חוות דעתה בנוגע להמלצות. במסמך צוין כי "כללים אלה ייצרו עוול בלתי-נסבל ובלתי-חוקי של גבייה שרירותית של דמי מים, החורגת באופן קיצוני מהכללים החלים על גביית תשלום תמורת שירותים ציבוריים, תוך הותרת עשרות אלפי תושבים עם תשתיות מים לקויות ביותר שאינן מקיימות את זכויות היסוד שלהם למים".
עוד צוין בחוות הדעת כי "במקום לפתור את מצוקת המים הקשה ממנה סובלים תושבי השכונות הירושלמיות שמעבר לחומה, כמו גם תושבים ביישובים נוספים ברחבי הארץ, מבקשת רשות המים באמצעות כללים אלו לעקוף את חובותיה כלפי התושבים ולדאוג לאינטרס הגבייה בלבד באמצעות שיטת חישוב וגבייה בלתי-ראויה. חיוב אדם בתשלום עבור שירות שלא נצרך בפועל על ידו וללא קשר לשימוש בו בפועל פוגע בזכות הקניין של האדם".
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה הוסיפה כי "רשות המים מאפשרת לגבות כסף מהתושבים מבלי שהיא מעניקה את השירות הבסיסי ביותר, אספקת מים סדירה כמו לכל בית אחר בישראל". לדבריה, "מדובר באבסורד בו אדם ייאלץ לשלם עבור מים שהוא לא בהכרח צרך, מה שנוגד את הרעיון הבסיסי ביותר לפיו אנשים משלמים עבור מה שהם צורכים".
"איזון בין הזכות למי שתייה והחובה לשלם"
מרשות המים נמסר בתגובה: "מדובר על טיוטת כללית לבניית תשתית לאפשרות חיובים למשתמשים במים במתחמים בלתי-מוסדרים. הכללים נועדו לתת מענה למצב שבו במקומות שונים מתגוררים תושבים בשכונות שאינן מוסדרות ובמבנים ללא היתרי בנייה. לאורך שנים, נצרכים מים על ידי התושבים במקום, וזאת באמצעות תשתית בלתי-חוקית שמתחו לעצמם, והם משתמשים בפועל במים ללא תשלום עבורם".
עוד נמסר: "חשוב להדגיש כי אין מדובר רק על ירושלים. תופעה זו קיימת גם בלוד ובמקומות נוספים. אופי הכללים בא לתת איזון מתאים בין האפשרות להמשך הצריכה מתוך זכות האדם למי שתייה מחד, והחובה לשלם עבור המים הנצרכים מאידך. מדובר במצבים מורכבים ולא פשוטים, לא מבחינת החקיקה ולא מבחינה תשתיתית, והמתווה המוצע נותן מענה מיטבי למצב מורכב זה".
לפניות לכתב: sben72@walla.co.il