"לא רחוק היום שבו נתעורר להודעה כי 'הלך לעולמו האדם האחרון שהשתתף במלחמת העצמאות של מדינת ישראל'" - כך הסביר פלג לוי, מנהל פרויקט התיעוד של עמותת "תולדות ישראל". במסגרת הפרויקט, שיישב בספריה הלאומית ויהיה נגיש לכול ברשת האינטרנט, נערכו ראיונות עם אלף בני אדם מדור תש"ח, במטרה ש"נוכל לשמוע את סיפורי הגבורה מפיהם".
"לא היה ולא יהיה עוד דור כמו דור תש"ח", הוסיף לוי. לדבריו, במהלך שמונה שנות העבודה על הפרויקט, "צללנו לתוך דור מסוים, שתוך תהליך ההתבגרות שלו קמה המדינה. יש להם פרספקטיבה של לפני המדינה ואחרי הקמתה, והם נולדו על פני כל העולם, מצ'כיה ועד תימן וסוריה".
עוד בוואלה חדשות:
ריבלין בטקס מצטייני הנשיא: "שלא ניאבק בניגודים, אלא נלמד לשאתם באהבה"
שבט אחים גם יחד: הכירו את שבטי ישראל החדשים
תמונות מרהיבות: מטוסי חיל האוויר בשמי הארץ
בני אותו דור הגיעו לפלשתינה-ארץ ישראל כנשים וגברים צעירים בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, ובמהלך הפקת הפרויקט, הלכו לעולם כ-400 מהם. אחד מהם היה גדעון (גידי) אילת, תושב קיבוץ בית אלפא ואחד מאחרוני המפקדים בפלמ"ח שנותר בחיים. הוא הלך לעולמו שלשום, ביום שלישי, בגיל 91.
אילת היה מפקד פלוגה בפלמ"ח, ובהמשך שימש כמפקד הגדוד השלישי בחטיבת יפתח, שכבש את הנגב המערבי במלחמת העצמאות. הוא היה ממקימי המשמר האזרחי, ונשא בתפקידים מובילים בקיבוצו ובתנועת הקיבוץ הארצי. בריאיון האחרון בחייו, שהעניק להיסטוריון התנועה הקיבוצית יגאל וילפנד, גולל אילת במשך 13 שעות את סיפור הקמת תנועת המרי, והאיחוד בין שלוש המחתרות, ההגנה, אצ"ל ולח"י.
"אני זוכר שקראו לזה ההסכם עם הארגונים הפורשים, לא קראו לזה תנועת מרי", שחזר אילת בריאיון. "לנו הסבירו שבלילה צריך להסדיר את העניינים, שהפעולות לא תפגשנה. הם יצאו לפעולות, אנחנו נצא לפעולות, העניין רק החל להסתדר".
לדברי לוי, לאחר לכתם של אחרוני דור תש"ח, "מלחמת העצמאות תהיה רק פרק בהיסטוריה. לכן, ליכולת לראות את הריאיון עמם יש משמעות עצומה לדורות הבאים. אין לנו תיעוד כזה של הביל"וים או של העלייה הראשונה, אך כשישראל תהיה בת מאה, נוכל לשמוע את סיפורי הגבורה מפי בני דור תש"ח".
"במלחמת העצמאות נהרגו כ-6,000 אנשים, מתוך 600 אלף שחיו כאן", הסביר לוי. "זה אחוז מתוך האוכלוסייה. כל אחד מהם מכיר מישהו שנהרג בקרב - שכן, בן דוד, בן כיתה. כולם מכירים בעצם את הנופלים, והם משאירים לדורות הבאים את הסיפורים על אלה שנפלו בקרב למען המדינה".
אתמול צוין יום השנה לנפילת גוש עציון, יום לפני ההכרזה על עצמאותה של מדינת ישראל. רומה פלק סיפרה בריאיון שהעניקה לעמותה על השדר האחרון שהגיע אליה באותו רגע מכונן. "בחשכה הזאת נדלק אור", סיפרה, "קיבלנו מהם SOS, והם דרשו עזרה. כמובן שהיה לנו קשר אליהם, וידענו שאם סוגרים תחנה, צריך לגמור את המברק בש-ם, שלום. אף פעם לא קיבלנו את זה, רק בפעם הזאת. המברק אמר כך: 'הנשים והגברים מועברים לחברון, הפצועים לבית לחם ובזה הסתיימה פרשת גוש עציון, הלילה כבר לא נימצא כאן, ש-ם'".
"זה נורא", שחזרה פלק, "כולנו בכינו, וכמה שעות אחרי זה ראינו את האש משם, כל הגוש בער. זה היה לנו נורא, כולם נשחטו בכפר עציון. למחרת, כשבאתי הביתה הבנתי שהכריזו על המדינה. לא עניין אותי בכלל, זה לא היה משמעותי לגבי, מה שהיה משמעותי זה מה שקרה בגוש עציון".
את המימון לפרויקט הנרחב גייסה עמותת "תולדות ישראל" ביוזמה פרטית ומכסף שגויס מחו"ל על ידי מנכ"ל העמותה, אריה הלבני. העמותה מורכבת מהיסטוריונים, שניהלו את הריאיונות, מומחים לידיעת הארץ ואנשי קולנוע דוקומנטרי, שצילמו את הראיונות. העמותה מתכוונת להפיק לחגיגות 70 למדינת ישראל, בשנת 2018, סדרה קולנועית שתספר על מלחמת העצמאות דרך סיפורים אישיים.
לפניות לכתבת: danayark@walla.com