בשנת 2014 נרשמה עלייה דרמטית בהיקף המעצרים שביצעה משטרת ישראל בהשוואה לשנה שקדמה לה כך עולה מנתונים שנמסרו לבקשת התנועה לחופש המידע והגיעו לידי וואלה חדשות. על פי הנתונים, בסך הכול נעצרו ב-2014 69,118 בני אדם. זאת, לעומת 55,835 שנעצרו ב-2013. 61,880 מבין המעצרים בשנה החולפת היו מעצרים פליליים. נתונים אלה אינם כוללים מעצרים בגין עבירות תנועה, להוציא חמישה מעצרים ב-2014 של חשודים בגרימת מוות ברשלנות בתאונות דרכים. יודגש כי מדובר על מעצרים ולא על עצורים שכן ישנם אנשים שנעצרו על יותר מעבירה אחת.
מרבית העצורים, כך עולה מהנתונים, נעצרו בחשד לביצוע עבירת תקיפה. מדובר ב-12,527 חשודים בסך הכול. 9,203 נוספים נעצרו בגין עבירות נגד הסדר הציבורי, בראשן הפרות סדר. נתון גבוה נוסף מתייחס לחשודים בביצוע עבירות נגד שוטרים 6,971 נעצרו בחשד לתקיפת והכשלת שוטרים.
עוד בוואלה חדשות:
"מחכים שיהיה פיגוע": כך הפך גבול ישראל-ירדן בערבה לשטח הפקר
המרוץ להרכבת הממשלה: 51 ממליצים לנתניהו, רק 24 להרצוג
צפו: צעירים במתקפה אנטישמית על בית כנסת בלונדון
בעבירות ההמתה, העבירות החמורות יותר, המספרים, בהתאם, נמוכים יותר. כך למשל, ב-2014 נעצרו 343 חשודים ברצח. כמו כן, נעצרו 28 חשודים בהריגה ו-27 חשודים בגרימת מוות ברשלנות.
בגזרת עבירות הסמים, נעצרו בשנה האחרונה 1,949 חשודים בשימוש בסמים מסוכנים. המספר קופץ כאשר מדובר בייבוא וייצוא וסחר בסמים - 2,718 חשודים נעצרו בגין עבירות אלו. לגבי עבירות נגד רכוש, בשנת 2014 נעצרו 809 חשודים בשוד ו-668 חשודים בשוד בנסיבות מחמירות. זאת ועוד, 712 חשודים נעצרו בחשד לביצוע עבירות סחיטה.
גם בעברות מין המספרים מדאיגים. לא פחות מ-646 חשודים נעצרו בשנה החולפת בחשד לאונס בכוח ובאיומים. 227 נוספים נעצרו בחשד לאונס ובעילה שלא כחוק. 864 נעצרו בחשד לביצוע מעשה מגונה בכוח, 257 בחשד לביצוע מעשה מגונה בפומבי ו-117 בחשד לביצוע מעשה מגונה שלא בכוח. לבסוף, 89 בני אדם נעצרו בחשד לפרסום דברי תועבה ופדופיליה.
שנת 2014 התאפיינה גם בעלייה של גל אלימות על רקע ביטחוני. כך, בשנה זו נעצרו 12 חשודים ברצח במסגרת פעולת איבה. כמו כן, נעצרו 1,004 חשודים בהשלכת בקבוקי תבערה. 2,202 נעצרו בחשד ליידוי אבנים. נוסף על כך, נעצרו 34 חשודים בגין בגידה וריגול.
העלייה בנתון הכללי היא פועל יוצא מתכנית המפנה של מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יוחנן דנינו, שכבר ב-2011 שם דגש על העלאת כמות המעצרים. זאת, מתוך הנחה שכמות המעצרים תפחית משמעותית את הפשע בערים.
המדיניות של דנינו זכתה לביקורת מצדה של נשיאת בית משפט העליון לשעבר, דורית בייניש, שטענה כי הקשחת המעצרים רק הביאה לפגיעה בחלשים. "נדהמתי מהעלייה במספר המעצרים עם תום ההליכים, שהמשטרה מדווחת עליה בגאווה", אמרה ביניש ביום עיון בנושא באוניברסיטת חיפה לפני כחודשיים. "המעצר הוא אחת מהפגיעות הקשות בזכויות הפרט".
לדברי ביניש, "יכול להיות שהשיקולים המשטרתיים של הגשת בקשה למעצר עד תום ההליכים הם שיקולים של יעילות משטרתית, כגון הרצון לנהל את ההליך כשהנאשם במעצר כדי שההליך יתנהל מהר, אף שספק אם יש לשיקולים אלו הצדקה בדין". ביניש הוסיפה כי מעצר עד תום ההליכים אינו הישג ואינו צריך להיכלל במדדים אשר מטרתם לשבח את פעולות המשטרה. "אם המשטרה רואה כיעד להשיג כמה שיותר מעצרים והיא לא יכולה לעשות יותר בפיקוח על חלופות מעצר בגלל העדר משאבים, אז התוצאה היא הרבה מאוד מעצרים מיותרים", אמרה. מלבד ביניש, הן ארגוני זכויות אדם והן הסנגוריה הציבורית מתחו במשך השנים ביקורת על הגדלת מספר המעצרים.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "תכנית המפנה, המציבה את ההרתעה באמצעות העלאת סיכויי העבריין להיתפס, מעודדת עלייה בשיעור המעצרים עד תום ההליכים מתוך סך כל המעצרים, שכן זו מהווה ראיה לאפקטיביות האכיפה ולאיכות תיקי החקירה ואיסוף הראיות, בשל העובדה שמעצר עד תום ההליכים מתבקש עבור נאשמים שהוגש כנגדם כתב אישום ובמקרים בהם מתקיימות העילות הקבועות בחוק ובפסיקה.
בשנת 2014 החליטו בתי המשפט בכפוף לכתבי אישום ולטיב הראיות להאריך את מעצרם של כ-21,711 נאשמים עד תום ההליכים, זאת מתוך סך כולל של כ-57,000 מעצרים של חשודים באותה שנה. במדד סיכויי העבריין להיתפס הוגשו בשנת 2014 לבדה כ-46,906 כתבי אישום מתוך סך כל תיקי חקירה, קרי עלייה של 14% באפקטיביות האכיפה וההרתעה. באותה שנה עמד מדד התיקים הגלויים על כ-51%, קרי כ- 167,000 תיקים וכן ירד היקף התיקים בגין עבירות הפשיעה העבריינית בכ-7,000 תיקים ביחס לשנה הקודמת ועמד על כ-54,000 תיקים, ראיה נוספת לאפקטיביות האכיפה. תכליתו של מעצר ימים, אשר ההכרעה בעניינו נתונה אף היא בידי בית המשפט, הינה חקירה ועילותיו קבועות בחוק".