ביהמ"ש אישר את הסדר הטיעון עם ליצמן: 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 3,000 שקל

בית משפט השלום ירושלים גזר היום (שני) על שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן מאסר על תנאי לתקופה של שמונה חודשים וקנס 3,000 שקלים. זאת לאחר שהודה בתחילת השנה בעבירת הפרת אמונים בפרשת מלכה לייפר, במסגרת הסדר טיעון שנחתם בין ליצמן לפרקליטות. לפי ההסכם, ליצמן התפטר מהכנסת, אך לא הושת עליו קלון ו"תיק המעדנייה" נסגר. בצאתו מבית המשפט, אמר ליצמן, ששימש יו"ר יהדות התורה, כי אין לו כוונה לשוב לכנסת בעתיד.

הסדר הטיעון נחתם בתחילת השנה, ימים לפני סיום כהונתו של אביחי מנדלבליט כיועץ המשפטי לממשלה, ורבים מתחו ביקורת על הריכוך המשמעותי שעבר כתב האישום. עו"ד דני ויטמן, פרקליט מחוז ירושלים, הגן על הסדר הטיעון. "בית המשפט אימץ את ההסדר שהובא בפניו וקבע כי התערבות של נבחר ציבור בשיקול הדעת המקצועי המובהק של דרג מקצועי הכפוף לו מהווה עבירה פלילית של הפרת אמונים", אמר. בכך שרטט בית המשפט את הגבול שבין המותר והאסור לנבחר ציבור וקבע סטנדרט התנהגות ראוי".

מנגד, התנועה לאיכות השלטון אמרה כי מדובר ב"הסדר טיעון מקל ומביש". ראש האגף המשפטי בתנועה, עו"ד תומר נאור אמר כי "לצערנו הרב, בית המשפט קיבל פעם נוספת הסדר טיעון מקל ומביש שנחתם עם נבחר ציבור שמעל בתפקידו ופגע פגיעה של ממש בקורבנות תקיפה מינית - הסדר שנחתם אחרי גרירת רגליים לא חוקית של רשויות התביעה".

לדבריו, התנהלות זו של רשויות התביעה, והסדרי הטיעון המקילים מדי עם נבחרי ציבור פוגעים פגיעה אנושה ביכולתן של רשויות אכיפת החוק למלא את תפקידן כראוי, פוגעים באמון הציבור במערכת ומרסקים את אלמנט ההרתעה. את המחירים על התנהלות זו נשלם כולנו".

הסדר הטיעון עם ליצמן היה אחד משורת הסדרים מקלים שאושרו בחודשים האחרונים לקראת סוף כהונתו של מנדלבליט, בין היתר ההסכמים שנחתמו עם יו"ר ש"ס אריה דרעי ועם חבר הכנסת חיים כץ מהליכוד. התיקים הללו, יחד עם תיקים נוספים החלו בכתבי אישום חמורים בעבירות שוחד, ולאחר משא ומתן הצטמצמו לעבירות קלות באופן משמעותי - הפרת אמונים או עבירות נדירות שכמעט ולא נעשה בהן שימוש משפטי.

ליצמן היה חשוד שניצל את כוחו ומעמדו השלטוני כדי לקדם אינטרסים של מלכה לייפר, נאשמת בעבירות מין, ושל מעדנייה בירושלים. פרשה אחת נוגעת להליך משפטי בו עתר היועמ"ש לבית המשפט המחוזי בירושלים להכריז על לייפר כבת הסגרה לאוסטרליה בגין עבירות מין שביצעה שם, לכאורה, בקטינות בבית הספר אותו ניהלה בעיר מלבורן. לכל אורך ההליך טענו באי-כוחה של לייפר כי היא אינה כשירה לעמוד לדין ועל כן יש להפסיק את הליך ההסגרה נגדה.

בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך 2015, פעל ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים באותה תקופה, ולגרום לכך שיחזור בו מעמדתו וישנה את חוות הדעת שמסר באשר למצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה בת הסגרה.

פעולה דומה של ליצמן התרחשה בשלב מאוחר יותר בהליך המשפטי, בפברואר 2018, בזמן שביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה, וביקשה מהפסיכיאטר המחוזי להגיש את התייחסותו העדכנית בסוגיה. גם אז פעל ליצמן להטות את חוות דעתו כך שלייפר לא תוסגר לאוסטרליה.

הפרשה השנייה, שנסגרה, נוגעת לסיוע למעדנייה "בית ישראל". ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, אחרי שימוע שערכה בעניין, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון.

על-פי החשד, ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מדי שבוע במקום וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק, נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו. לצורך כך הורה ליצמן לזמן את הדרג המקצועי הרלוונטי בשירות המזון לפגישה בבית העסק. זאת, כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו על בית העסק במסגרת ההחלטה בשימוע.

במסגרת הפגישה, וחרף העובדה שגורמי המקצוע המוסמכים בכל הקשור לפיקוח על המזון הבהירו כי הסרת המגבלות שהוטלו על בית העסק מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, הבהיר ליצמן לעובדות מחלקת המזון כי עליהן לשנות את החלטתן באופן שייטיב עם העסק ובעליו.