היקף העבודה מהבית זינק בשנת הקורונה, שבה כל שכיר רביעי בממוצע התחבר למשרדו מרחוק. כיום, כשהמשק נמצא בשלבי היציאה האחרונים מהמשבר, כבר ברור שבמקומות רבים רוטינת חמשת ימי העבודה במשרד לא תחזור. העובדים התרגלו לגמישות ומבקשים להמשיך אותה, והמעסיקים, בעיקר בענף ההייטק בו היקף לא מבוטל של משרות פנויות, יעשו הכול כדי שהעובדים יהיו מרוצים.
בחלק מהמקומות בענף זה כבר עברו למודל עבודה "היברידי", המאפשר להגיע למשרד בין פעמיים לשלוש בשבוע, ובשאר הימים לעבוד מהבית. לעומת זאת, בענפים רבים אחרים רואים את העבודה מהבית כאילוץ זמני שיחלוף יחד עם הקורונה. זאת, על אף היתרונות המובהקים של מודל עבודה זה - לעובד, למעסיק ולמשק כולו.
במסגרת המודל ההיברידי, המעסיקים יכולים לצמצם את שטחי המשרד ולחסוך בעלויות, החל מהוצאות חשמל ותחזוקה ועד תשלומי הנסיעות לעובדים. המודל אף עשוי לסייע בצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה - גם עובד שגר באזורים מרוחקים יוכל לעבוד במשרות נחשקות יותר שמרוכזות באזור תל אביב. אך לצד היתרונות הגדולים, סוגיית העבודה מהבית מציבה אתגרים אדירים למעסיקים. שאלות כמו שיטת ניהול, תנאי עובדים וזיקה למקום העבודה הופכות משמעותיות יותר ויותר.
לקריאה נוספת בנושא
רבים מהעובדים החלו לעבוד מהבית לראשונה בשנה האחרונה, ומאז הם מתקשים לחזור לשגרה הקבועה במשרד. י' מתל אביב עובדת באחת האוניברסיטאות במרכז הארץ, והחלה לעשות זאת חלק מהזמן מהבית. היא התאכזבה כשהבינה שעם חזרת המשק לשגרה היא תצטרך להגיע לעבודתה כל יום.
"בעיניי האידיאל היה להגיע לעבודה פעמיים בשבוע כדי לפגוש את החברות, לראות מה הולך. ושלוש פעמים בשבוע לעבוד מהבית", מוסיפה י' ומציינת שהדבר אפשרי מבחינת התפקיד שהיא עושה. "כולם התבאסו אצלנו. במיוחד האימהות. אין לנו אפילו יום אחד שאפשר לעבוד מהבית".
"זה חוסך לי את העמידה בפקקים פעמיים ביום. אני יכולה להוציא את הילדה מהגן מוקדם יותר", היא מפרטת יתרונות נוספים בשילוב העבודה מהבית ומהמשרד. "הבקרים שלי נראים אחרת בימים שאני לא צריכה להגיע למשרד. אני קמה יותר מאוחר, הכול יותר ברגוע, אני יודעת שאני לא צריכה לרוץ לשום מקום. וגם אפשר לעבוד ובמקביל להפעיל מכונת כביסה, לשים מדיח. אפשר לתמרן גם וגם. ואפשר להתרכז, אין הסחות דעת כשפוגשים חברה בעבודה".
י' לא לבד. בסקר אירופי שנערך בעת המשבר ציינו מעל 75% מהנשאלים כי יעדיפו לעבוד מהבית לפחות מדי פעם גם בחלוף המגיפה. עם זאת, מהסקר עוד עולה כי עובדים שעבדו רק מהבית נטו פחות להרגיש שהם עושים עבודה משמעותית ונטו יותר לחוש מבודדים.
בבנק ישראל קוראים לתמרץ עבודה מהבית
בבנק ישראל מעריכים כי העבודה מהבית כאן כדי להישאר, וסביר להניח שכבר בתקופה הקרובה מעסיקים רבים יאמצו את מודל העבודה ההיברידי. בדוח בנק ישראל לשנת 2020 שפורסם לאחרונה נכתב כי "סביר להניח כי היקף העבודה מהבית בחלוף המשבר יגדל במידה ניכרת ביחס לתקופה שקדמה לו, אף כי לפחות בעתיד הקרוב הוא יהיה קטן מההיקף שנרשם בעת המגיפה. סביר גם להניח כי עובדים רבים ישלבו בין עבודה מהבית להגעה אל מקום העבודה".
בבנק ישראל אף חושבים שעל המדינה לעודד עבודה מהבית על ידי מדיניות ממשלתית. "לגידול משמעותי של היקף העבודה מהבית עשויות להיות השלכות ניכרות על המשק ועל המדיניות הנדרשת", נכתב, "הואיל והפרטים אינם מפנימים את תרומתה של הפחתת היוממות להשגת תועלות אלה, יהיה מקום לשקול מדיניות ממשלתית לתמרוץ מושכל של עבודה מהבית".
שילוב העבודה מהבית עם עבודה במשרד אף עשוי לצמצם את העומס בכבישים, שהתגבר מאז שהמשק נפתח. לפני שנת הקורונה הנזק לתוצר כתוצאה מהפקקים הוערך בכ-35 מיליארד שקל. ישראל היא המדינה הפקוקה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, זאת משום שקצב הקמת התשתיות להסעת המונים בישראל רחוק מלהדביק את קצב הגידול בכלי הרכב הפרטיים, ויעבור זמן רב עד שהפער הזה ייסגר.
עוד לפני שהקורונה נכנסה לחיינו מומחי תחבורה רבים דיברו על הצורך בשינויים התנהגותיים - מספיק שפעם בשבוע לא נסע לעבודה ונעבוד מהבית, וכבר תורגש הקלה על מצב הפקקים. אך בעוד מומחי תחבורה דיברו על כך כפתרון מהעתיד הרחוק, הקורונה זירזה את התהליכים, כך שכעת נראה שיש הזדמנות מצוינת שהמדינה תנצל את המומנטום.
ד"ר עדי ברנדר, מנהל אגף מאקרו ומדיניות בבנק ישראל מדבר על פיתוחי תשתיות מקבילות שהואצו בעקבות הקורונה. "כל מעסיק וכל עובד יעשו את האופטימיזציה שלהם, כמה מתאים למעסיק שהעובדים יגיעו. התפקיד של הממשלה, כקובעי מדיניות, הוא לאפשר יותר גמישות לעסקים ולעובדים לעשות את מה שהם חושבים לנכון. היה צוואר בקבוק מאוד גדול במשק הישראלי שהתחיל להשתחרר, וזאת התקשורת הדיגיטלית, הסיבים האופטיים ודור 5".
"הדברים האלה היו תקועים, ובינתיים נעשו צעדים מאוד חשובים כי הקורונה הכריחה את הממשלה לזוז", הוסיף.
השאלות שנותרו פתוחות
בגרמניה, עוד לפני הקורונה, היו חוקים שאסרו על מעסיק לשלוח מיילים אחרי השעה 18:00 בערב. "אחרת, אם אתה עובד מהבית אתה יכול לעבוד בכל שעה ביממה", אומר ברנדר. "יכול להיות שצריך כאן גם אסדרה של הזכויות. למשל, האם העובד מהבית מבוטח לתאונות עבודה, האם למעסיק יש את הזכות לחייב עובד מהבית בזמן מסוים להגיע למשרד. יש המון דברים שצריכים להיות באסדרה, והסוגיה שתהפוך לדעתי להכי חשובה היא מגבלת שעות העבודה מהבית".
"שאלה נוספת שעלולה לצוץ לפחות בחלק מהמקצועות היא אם למעסיק למשל מותר לפתוח קבוצת ווטסאפ בה כותבים אחרי השעה 20:00 בערב", ממשיך ברנדר, "גם אם העובד לא חייב להיכנס, הוא מבין שאם הוא לא משתתף בדיון, הוא מנותק. וגם, אם כדי לכתוב משהו בווטסאפ הוא חייב גם להיכנס למחשב לקובץ אקסל כדי לבדוק, וזה זמן שהיה אמור להיות זמן האיכות שלו עם המשפחה, האם זה בסדר?".
ברנדר מציין כי חלק מהמדינות כבר התמודדו עם השאלות מהסוג הזה עוד לפני הקורונה. בישראל, בהיעדר רגולציה, המעסיקים והעובדים יצטרכו לפתור שאלות רבות בנוגע לעבודה מהבית ביניהם.
במהלך השנה האחרונה קרוב למחצית השכירים בענף ההייטק עבדו מהבית, דבר שעזר במידה רבה למשק לצלוח את המשבר. לפי הנתונים שהובאו בדוח בנק ישראל לשנת 2020 שיעור גבוה של המעסיקים בענף זה מתכוונים להגדיל את היקף העבודה מהבית גם לאחר המשבר.
בבנק ישראל אומרים כי הדבר מוסבר על ידי "שימוש הענף בטכנולוגיות מידע, מאפייני העובדים בו ועם ביצועיו הגבוהים בעת המשבר". ניתן גם למצוא לכך הסבר אחר, פשוט יותר, בהייטק מבינים את היתרונות של העבודה ההיברידית ואומרים לעצמם "לעולם אל תבזבז משבר טוב".
במקום השני מבחינת הנכונות למעבר לעבודה היברידית, נמצאים המעסיקים בענפי השירותים הפיננסיים וחברות ביטוח. אלה הצליחו לעבור לעבודה מהבית בצורה מרשימה במהלך השנה האחרונה ולמרות זאת, במהלך חודשי הקיץ, כאשר הוסרו מרבית המגבלות על המשק, בענף זה נרשמה ירידה חדה של שיעור העבודה מהבית. לפי הסקר שהוצג בדו"ח של בנק ישראל, מבחינת חברות אלה עבודה מהבית אפשרית, אך רק מיעוט המעסיקים מתכוונים להגדיל את היקפה לאחר המשבר, כ-16% בלבד.
לדברי שירי גרוסברד, ראש תחום חדשנות ותרבות בחברת אפספלייר, "אנחנו מבינים שהדברים לא יחזרו להיות כמו שהם היו קודם. אחת הסיבות לכך היא כי העובדים לא רוצים לחזור לחמישה ימים בשבוע במשרד. לצד זה, אנחנו לא רוצים לוותר לחלוטין על העבודה במשרד, אנחנו כן רואים את הערך של פגישות פנים מול פנים".
אפספלייר היא חברת הייטק ישראלית המונה כיום מעל לאלף עובדים ב-19 משרדים ברחבי העולם, מתוכם 700 בארץ. ראש תחום החדשנות של החברה מספרת כי החברה כבר החלה להפעיל את מודל העבודה ההיברידי במקומות בהם במשרדים פתוחים, כמו למשל בישראל ובסין. "אנחנו מאפשרים לעובדים לעבוד גם מהבית וגם מהמשרד".
למרות שהנטייה היא לחשוב שחברות הייטק רבות אפשרו עבודה מהבית גם לפני הקורונה, גרוסברד מספרת שלפחות באפספלייר מדובר בשינוי שחל בעידן הקורונה. "זאת ממש השפעה של השנה האחרונה. אצלנו זה לא היה נהוג, ואנחנו בהחלט רואים שזה כיוון שהוא עובד. אני חושבת שזה גם עשה טוב מאוד לכל הארגונים האלה שלא היו מוכנים לשקול את זה קודם. זה עובד, ואנחנו נמצאים בפרודוקטיביות מאוד גבוהה".
מנכ"לית חברת ההשמה "מנפאואר ישראל", מיכל דן-הראל, מסבירה כי "הנכונות של המעסיקים להתגמש תלויה כמובן באופי הפעילות וגם בהסתכלות הכללית של הארגון. חברות גדולות מאפשרות יותר גמישות. חברות הייטק זה קודם כל, למרות שגם שם זה לא אוטומטית. אבל מראש בחברות האלה תמיד הייתה גמישות גדולה יותר".
"עדיין לא פותחים משרות שמוגדרות כחלק מהזמן מהבית וחלק מהזמן במשרד. אנחנו עוד לא שם. מצד שני אנחנו עוד לא פוסט קורונה ב-100%", היא מבהירה.
דן-הראל התייחסה גם לסוגיית ההוצאות שחוסך המעביד כאשר מאפשר עבודה מהבית: "באופן כמעט גורף חברות לא נותנות שום תוספות בגין העבודה מהבית, מלבד אמצעי ההתחברות. זה נכון שהמעסיק יכול לחסוך בהוצאות המשרד, ניקיון, חשמל ועוד אם חלק מהעובדים עובדים מהבית, אבל כדי שזה יקרה נדרש זמן התארגנות. אם למשל המשרד הושכר לשנתיים, צריך לעבור למשרד אחר, קטן יותר, אולי לשפץ בהתאם. הגמישות התפעולית היא לא עד כדי כך גדולה".
חברת פיליפ מוריס העולמית שמייצרת סיגריות, טבק ומוצרי עישון, החלה בשנה שעבר להטמיע "מודל עבודה חכם". "הקורונה הייתה קטליזטור להרבה דברים, כשיתרונות העבודה מהבית בלטו באופן ממשי", מספרת מסבירה דורית פדות-שפירא, מנהלת משאבי אנוש במטה החברה בישראל, ומוסיפה כי "הפרודוקטיביות והמסירות של העובדים נשמרה לאורך התקופה".
פדות-שפירא מספרת שהחברה הקימה צוות ייחודי שיחקור את נושא העבודה מהבית לעומק. "גילינו שקיים צורך במפגשים פיזיים. למרות כל הניסיונות לפצות על כך בממד הווירטואלי, לאנשים עדיין חסרה ההפריה ההדדית, בין אם זו המקצועית או החברתית שקיימות במפגש עם אנשים, כמו גם הצורך לצאת מהבית ולהגיע לעבודה.
בסוף הפרויקט הגענו למודל העבודה ההיברידי המשמר ואף מגביר פרודוקטיביות, מאפשר גמישות לעובד ובעיקר, מאפשר לכל אחד למצוא את שיווי המשקל הנכון בין עבודה וחיים אישיים עבורו ועבור הצוות שבו הוא עובד. אני בטוחה כי מודל העבודה ההיברידי ישפר את חווית העובד ויתרום להצלחת החברה", היא מסכמת.