טאבלט לכל ילד: מקוריאה ועד טורקיה, העולם עובר לכיתה ממוחשבת

מערכות החינוך בכל רחבי העולם נמצאות כיום בפני אחת המהפכות הגדולות ביותר שידעו בתולדותיהן. המהלך, שהחל עם הכנסת מחשבים לכיתות בשנות ה-90, מגיע כעת לנקודה בה החלום לשים מסך מחובר לאינטרנט בפני כל ילד הופך למציאות, בזכות מחשבי הטאבלט. איך המערכת מגיבה לזה, בישראל ובמדינות האחרות? ומהו הפוטנציאל של הכלי החדש הזה? פרוייקט מיוחד.

מדינות שונות בעולם עושות צעדים, ראשונים או מתקדמים יותר, בדרך לדיגיטציה של מערכת החינוך, בחלקה או בכללותה. המושלת בכיפה, ומי שמתעתדת להפוך את כלל מערכת החינוך לדיגיטלית, היא דרום קוריאה. המדינה, הנחשבת כבר עתה למעצמת טכנולוגיה וחינוך, הכריזה כי עד שנת 2015 לא ניתן יהיה למצוא ספרים או מחברות בבתי הספר – רק טאבלטים.

המהלך המתוכנן הוא כפול: עד שנת 2014 יעברו כל חומרי הלימודים דיגיטציה, ועד לשנת 2015 יושלם מהלך במסגרתו יצוידו כלל בתי הספר בטאבלטים, כשבמקביל תשופרנה גם התשתיות האלחוטיות בבתי הספר. עלות המהלך מוערכת בידי מומחים ב-2.4 מיליארד דולר. העלויות כוללות דיגיטציה של ספרים, רכישת טאבלטים לתלמידים ופיתוח תכנים חינוכיים שיספקו מגוון תכנים רחב יותר מספרי הלימוד המקוריים. נכון לעכשיו, יותר מ-60 בתי ספר במדינה כבר משתמשים בספרים דיגיטליים ובמכשירי טאבלט.

עוד בפרוייקט:
טאבלט לכל ילד: הקץ לספרים ולמחברות?
טאבלט לכל ילד: טכנולוגיה בשירות החינוך
טאבלט לכל ילד: מהפכה, לטוב ולרע
טאבלט לכל ילד: מתי בישראל?

בדרום קוריאה משוכנעים כי למרות מאמציהן של מדינות נוספות כגון צרפת, סינגפור ויפן ליצור כיתות לימוד עם מסכי מגע וגישה לעולם ידע עצום, הם ימוצבו כמדינה מספר אחת בתחום. לפי מחקר שנערך בשנת 2009 עבור ה- OECD, תלמידים בני 15 מדרום קוריאה הוכיחו כי הם הטובים ביותר בעולם ביכולתם לספוג מידע ממכשירים דיגיטליים. מדינות נוספות כמו צרפת ויפן עובדות להרחיב את שוק הספרים הדיגיטליים ואת כניסת הטאבלטים לתחומי בית הספר. ביפן התחילו כבר מספר תוכניות פיילוט בבתי ספר, כמו גם בסינגפור, שהחלה באימוץ מחשבי טאבלט לתוך שטח בית הספר כבר ב-2004. פרוייקטי פיילוט נרחבים החלו להתבצע גם בפיליפינים.

המדינה המפתיעה בתחום, שמתעתדת למצב את עצמה כמעצמת טאבלטים וחינוך, הינה טורקיה. באוגוסט האחרון, הכריזו גורמים רשמיים במדינה, לאחר סבב פגישות עם נציגי חברות כמו מיקרוסופט ואפל, על "פרוייקט FATIH" לשיפור הזדמנויות טכנולוגיות. במסגרת הפרוייקט מתכננים להכניס 15 מיליון טאבלטים – אחד לכל תלמיד - לתוך 600 אלף כיתות ב-40 אלף בתי ספר במדינה, כשכל זה אמור להתרחש בארבע השנים הקרובות. עד כה, נשלחו 12,000 טאבלטים לטורקיה, ואלה יוצרו בידי החברה הסינית ג'נרל מובייל וענקית הטכנולוגיה הקוריאנית סמסונג. ספרי לימוד רבים נמצאים כעת בתהליך של דיגיטציה.

המצב בארצות הברית הינו ספורדי; בתי ספר רבים במדינות שונות מחליטים בעצמם לעגן את הלימודים בפרוייקטים שונים של טאבלטים, ביוזמות מקומיות, אך אין עדיין מהלך מתוכנן וקבוע של כלל מערכת החינוך האמריקנית, למרות שהנשיא, ברק אובמה, הדגיש מספר פעמים כי נשקלות שלל אפשרויות לקיים מהלך של דיגיטציה ומעבר לטאבלטים בבתי הספר. אך במרכז רובן עומד טאבלט אחד – האייפד של אפל.

בתי הספר הציבוריים בניו יורק, למשל, הזמינו יותר מאלפיים אייפדים בעלות של 1.3 מיליון דולר השנה. למעלה מ-200 בתי ספר ציבוריים בשיקגו הגישו בקשות למענקים לרכישת אייפדים בסכום של 450 אלף דולר. מדינת וירג'יניה יזמה תוכנית לפיה תוכנות אייפד החליפו כבר עכשיו את ספרי הלימוד בהיסטוריה ובביולוגיה ב-11 בתי ספר. שישה בתי ספר נוספים בערים בקליפורניה מלמדים שיעורי אלגברה דרך האייפד. מחוז בטקסט אימץ תוכנית נרחבת למעבר לטאבלטים ומתכנן להנגיש לתלמידים מעל ל-25 אלף טאבלטים עד ל-2013, ומושל מדינת אלבמה הכריז על תוכנית בעלות 100 מיליון דולרים להעביר את הלמידה לטאבלטים במחוזות הלימוד שבמדינתו.

בסך הכל, על פי הודעה של אפל, כ-1.5 מיליוני אייפדים נמצאים היום ב"סביבת חינוך".

בחודש ינואר השנה, הכריזה חברת אפל האמריקנית על השקת מיזם ספרי הלימוד שלה למכשירי אייפד. המהלך נועד להמציא מחדש, לדברי החברה, את ספרי הלימוד ולגרום לכיתה להיות סביבה טכנולוגית מושכת עבור תלמידים. "החינוך נמצא עמוק ב-DNA של החברה שלנו", אמר פיל שילר, סגן נשיא השיווק העולמי, בהשקת המיזם בניו יורק. המטרה היא להעביר "תחושת ספר לימוד" לתוך האייפד.

המהלך של אפל – שמבוסס על יישום iBooks2, יתרכז בשלב הראשון בספרי לימוד לבתי הספר, ולאחר מכן יגיע גם לספרי לימוד סטודנטיאליים. במקביל לפיתוח של ספרי לימוד על ידי ההוצאות לאור, מאפשרת אפל כעת לכל אחד ליצור ספר לימוד דיגיטלי ולמכור אותו, זאת כשהמטרה היא להשתמש ביצירתיות של אנשים כדי ליצור ספרים אשר באמת מותאמים למאה ה-21. לא רק טקסט, כי אם גם וידאו, מצגות, הדגמות אינטראקטיביות ועוד.